איזה כיף לראות אותך כאן :) איזה כיף לראות אותך כאן :)
נראה שיש לך חשבון איתנו, אתה יכול להתחבר כאן
נראה שאין לך עוד חשבון אצלנו, כאן אפשר להירשם
מה עובר על יזם שמחליט לסגור את החברה שהקים? איך מתנהלים מול השותף, העובדים, הלקוחות והמשקיעים? ומה יכול לעזור עם תחושת הכישלון?
בפרק השבוע מתארח גבריאל עמרם, קו-פאונדר של הסטארטאפ "Brew", שסגר את החברה אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. יחד עם אדוה שיסגל, הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה.
גבריאל משתף על קבלת ההחלטות הכואבות: מתי מבינים שזה כבר לא הולך לקרות, איך מתנהלים מול גורמי הלחץ השונים כשיודעים שהסוף מתקרב, וגם על לילות ללא שינה, והמאמצים למכור את ה-IP כדי להציל משהו מהחברה.
הסיפור של גבריאל הוא לא יוצא דופן, למעשה הוא הכלל של הסטטיסטיקה שבה 9 מתוך 10 סטארטאפים נסגרים. אז אם אתם נמצאים לקראת סגירת החברה שלכם, או יש לכם מחשבות בכיוון ואתם נמצאים כרגע בעין הסערה, הפרספקטיבה של גבריאל שנתיים אחרי סגירת החברה שלו וכשהוא נמצא בתוך הפרק שלאחר מכן, אולי יכולה להועיל לכם.
—
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח –
www.facebook.com/groups/startupforstartup/
ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו –
איך ניגשים לשיפור פיצ'ר קיים עם עומק חדש? איך בודקים אם פיצ'ר באמת משפיע על מטריקות עסקיות? ולמה חשוב דווקא להסתכל על יוזרים שלא מצליחים?
כשענבל הורן נכנסה למאנדיי, היא התחילה לעבוד על אזור מאוד בוגר במוצר, פיצ'ר ה־Updates, שנראה על פניו כמפוצח: 70% מהמשתמשים השתמשו בו באופן קבוע. אבל כשהיא והצוות התחילו לחקור את הנתונים לעומק הם גילו שהתמונה הרבה פחות ורודה – רק 30% מהמשתמשים ביצעו פעולה אחת של תקשורת בחודש, ולזה הייתה השפעה ישירה על האדופשן והנטישה של המוצר.
בפרק ענבל משתפת בדרך שהם עברו, איך מצאו את הקשר הישיר בין פיצ'ר התקשורת לבין מדדים עסקיים כמו Time to Adoption ו־Retention, איך הצליחו להוכיח סיבתיות ולא רק קורלציה, ואיך כל זה עזר להם לבחור איפה בדיוק להתמקד.
בפרק רן ארז וענבל מדברים גם על מודל הקרחון, שמתאר שלוש שכבות של יוזרים: אלה שפשוט לא גילו את הפיצ'ר (Discovery), אלה שכן מכירים אבל מנהלים את התקשורת שלהם מחוץ ל־Monday, ואלה שלא יכולים להשתמש בו בכלל – לרוב בגלל מגבלות רגולציה או אבטחת מידע. לכל שכבה כזו נבנתה אסטרטגיה שונה – משיפורים בממשק, דרך אינטגרציות עם Slack ו־Email, ועד בנייה של יכולות הרשאות מתקדמות שיצרו Trust ואפשרו שימוש חדש בפיצ'ר.
ענבל תרצה גם בכנס PMLive ב־29.6 באוניברסיטת תל אביב – אנחנו נהיה שם, ואתם גם מוזמנים להירשם כאן!
איך משתנה המרקטינג בחברה שצומחת דרך המוצר (PLG), כשמוסיפים מנוע צמיחה שמונע דרך מכירות (SLG)? איך זה משפיע על הלקוחות שאנחנו מכוונים אליהם, על ערוצי השיווק, ועל המטריקות שאנחנו מודדים? ומה הקשר של כל זה לדגים גדולים ודגים קטנים?
בחירת אסטרטגיית צמיחה לסטארטאפ היא החלטה מורכבת, כזו שמשפיעה על כל אזור בחברה, מהאופן שבו מפתחים את המוצר ועד הדרך שבה מגיעים ללקוחות חדשים. בסדרת פרקים חדשה: ״הכל על PLG ו-SLG" אנחנו משתפים בדרך של מאנדיי בבחירת מנוע הצמיחה שלה: תחילה בהתבסס על המוצר בלבד, ובהמשך גם עם שילוב של מערך מכירות.
בפרק השבוע אדוה שיסגל מדברת עם רועי מן, Co-CEO וקו-פאונדר של מאנדיי, על האופן שבו השילוב של אסטרטגיית צמיחה נוספת שמונעת ממכירות שינה את פעילות המרקטינג של החברה: אם בעבר השיווק התבסס בעיקר על פרפורמנס וערוצי פוש שהציגו את הפיצ'רים של המוצר לקהל רחב, היום הוא גם שם דגש על פתרון בעיות ומכוון לקהל מצומצם ומדויק יותר. זה תהליך שבו אנחנו לא מחכים שמישהו יגיע אלינו, אלא מזהים מראש את הלקוחות שאנחנו רוצים לעבוד איתם ובונים איתם מערכת יחסים.
בפרק רועי משתף בשינויים שהמרקטינג עבר, למה השינוי הזה היה נחוץ בכלל, איך ניגשנו אליו, מה היו האתגרים, וגם מה עדיין לא מפוצח.
חסר לכם קצת רקע? קישור לפרק הראשון בסדרה: https://bit.ly/42gdugd
בחרו שלב וגלו את כל התכנים, האתגרים ועוד
למכור את המוצר שלנו לחברות קטנות ובינוניות זה דבר אחד, אבל איך מוכרים לחברה עם אלפי עובדים, מחלקות מסועפות, שלל צרכים מגוונים ותהליכי רכש ארוכים? זהו מסע מורכב – מהצעד הראשון של יצירת קשר ועד הרגע שבו העסקה נסגרת (או נופלת). מכירה לאנטרפרייז היא שפה, ובפרק השבוע ננסה להתחיל ללמוד אותה.
בפרק הזה אנחנו יוצאים לחלק הראשון של ספיישל בשני חלקים, שבו נפרק שלב אחרי שלב את תהליך המכירה לארגונים הגדולים באמת. אדוה שיסגל מארחת את אמיתי וייזר, Director of Sales, ושקד הרשקוביץ, Solutions Engineering Manager במאנדיי, ששיתפו את השיעורים שלהם ממכירות ללקוחות הענקיים.
ביחד, נצלול אל השאלות הגדולות: איך מזהים את האנשים הנכונים לפנות אליהם? איך מייצרים פגישה ראשונה שפותחת דלתות? ולמה מכירת אנטרפרייז היא לא עניין של כסף ומוצר, אלא של בניית מערכת יחסים אמיתית עם הלקוח?
איך הופכים רעיון טכנולוגי שאפתני לפיצ'ר אמיתי שמשתלב בתוך מוצר מורכב ובאמת מייצר ערך? בפרק הזה ליאת פלד, VP Product פנגו, מספרת לרן ארז על הדרך שעברה עם הצוות שלה כדי לפתח את פיצ'ר סריקת השלטים, כזה שמזהה מתוך תמונה של שלט חניה האם מותר להחנות, מתי ואיפה. זה נשמע פשוט, אבל מאחורי הקלעים עומדים אין ספור אתגרים: מאי-ודאות טכנולוגית, דרך בחירה מדויקת של Use case אחד מתוך אינסוף תרחישים, ועד להחלטה מודעת לא לנסות לפתור את כל הבעיה אלא רק את החלק שהכי חשוב למשתמשים.
ליאת משתפת על הפיצ’ר הקודם שנכשל, על הניסיונות שפגשו את מגבלות המציאות, ועל ההזדמנות שנוצרה כשהעירייה שינתה את חוקי המשחק. היא מדברת על תהליך קבלת ההחלטות: איך לצמצם בלי לפגוע בחוויית המשתמש, איך למדוד ערך גם כשאין פעולה ישירה באפליקציה, ולמה לפעמים “חוסר הצלחה” בהאקתון דווקא פותח דלת לרעיון שעובד.
תהליך גיוס ההון לסטארטאפים צעירים הוא מטבעו תהליך מורכב, תובעני, ולעיתים גם מתסכל. בעידן שבו כלי AI הופכים לחכמים ונגישים יותר, יזמים יכולים להיעזר בהם כדי לייעל את הפנייה למשקיעים, ממחקר שוק וניתוח פרסונות משקיעים, דרך כתיבת מצגות ומיילים מותאמים אישית, ועד סימולציה של שאלות מראיונות השקעה. אבל לצד כל ההזדמנויות, חשוב לזכור: משקיעים מזהים חוסר אותנטיות, ואי אפשר להחליף הבנה אמיתית של השוק והלקוח בשום כלי. בבלוג שכתב של יניב גולן, שותף מנהל ב־Lool Ventures, הוא פירט איך להשתמש נכון ב-AI כדי לחזק את המסר שלכם, ולא להיבלע בתוך הרעש.
קישורים לכלים שהפנינו אליהם בפרק:
קריינות: תומר לוי
יזמים רבים חושבים שהדרך היחידה לגייס כסף היא דרך משקיעים. אבל מה אם אפשר היה לקבל מימון – בלי לוותר על שליטה בחברה? מיכל זילברברג, מנכ"לית ומייסדת-שותפה של Twina, חושפת בפרק את העולם של מימון לא מדלל – מענקים ממשלתיים ובינלאומיים שיכולים לעזור לסטארטאפ שלך לצמוח בלי לדלל אחזקות.
בפרק אודיו-בלוג הזה, נבין למה מדינות משקיעות מיליארדים בטכנולוגיה, אילו מענקים זמינים לסטארטאפים ישראליים, ואיך לשלב אותם באסטרטגיית הגיוס שלך בצורה חכמה.
קריינות: עמית צפריר
תהליך גיוס ההון לסטארטאפים צעירים הוא מטבעו תהליך מורכב, תובעני, ולעיתים גם מתסכל. בעידן שבו כלי AI הופכים לחכמים ונגישים יותר, יזמים יכולים להיעזר בהם כדי לייעל את הפנייה למשקיעים, ממחקר שוק וניתוח פרסונות משקיעים, דרך כתיבת מצגות ומיילים מותאמים אישית, ועד סימולציה של שאלות מראיונות השקעה. אבל לצד כל ההזדמנויות, חשוב לזכור: משקיעים מזהים חוסר אותנטיות, ואי אפשר להחליף הבנה אמיתית של השוק והלקוח בשום כלי. בבלוג שכתב של יניב גולן, שותף מנהל ב־Lool Ventures, הוא פירט איך להשתמש נכון ב-AI כדי לחזק את המסר שלכם, ולא להיבלע בתוך הרעש.
קישורים לכלים שהפנינו אליהם בפרק:
קריינות: תומר לוי
מה עובר על יזם שמחליט לסגור את החברה שהקים? איך מתנהלים מול השותף, העובדים, הלקוחות והמשקיעים? ומה יכול לעזור עם תחושת הכישלון?
בפרק השבוע מתארח גבריאל עמרם, קו-פאונדר של הסטארטאפ "Brew", שסגר את החברה אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. יחד עם אדוה שיסגל, הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה.
גבריאל משתף על קבלת ההחלטות הכואבות: מתי מבינים שזה כבר לא הולך לקרות, איך מתנהלים מול גורמי הלחץ השונים כשיודעים שהסוף מתקרב, וגם על לילות ללא שינה, והמאמצים למכור את ה-IP כדי להציל משהו מהחברה.
הסיפור של גבריאל הוא לא יוצא דופן, למעשה הוא הכלל של הסטטיסטיקה שבה 9 מתוך 10 סטארטאפים נסגרים. אז אם אתם נמצאים לקראת סגירת החברה שלכם, או יש לכם מחשבות בכיוון ואתם נמצאים כרגע בעין הסערה, הפרספקטיבה של גבריאל שנתיים אחרי סגירת החברה שלו וכשהוא נמצא בתוך הפרק שלאחר מכן, אולי יכולה להועיל לכם.
—
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח –
www.facebook.com/groups/startupforstartup/
ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו –
אלו רק חלק מהקרנות שנמצאות באיזור החיבורים שלנו, והן כאן כדי לעזור
איך אפשר להגיד בדיוק את אותו משפט ולקבל תגובה שונה לגמרי, רק כי הדרך שבה אמרנו אותו השתנתה? מה מניע את חברי הצוות שלנו בתקשורת איתנו, ואיך אנחנו משתקפים למי שעובד איתנו?
בפרק השבוע אנחנו חוזרים לסדרת פרקי ה״סופט-סקילז״ שלנו – כל מה שלא כתוב בתיאור המשרה אבל יכול לעשות הבדל משמעותי בקריירה. והפעם אנחנו מדברים על תקשורת במקום העבודה – איך סגנונות אישיות שונים משפיעים על הדינמיקה בינינו, למה פרשנויות שגויות נוצרות גם כשלא הייתה כוונה לפגוע, ואיך יוצרים סביבה שבה מותר לשאול, לטעות ולדבר בלי לחשוש.
נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים יועצת ושותפה לשעבר בקרן הון-סיכון, מסבירה למה ביטחון פסיכולוגי הוא לא מותרות אלא תנאי הכרחי ליצירתיות וחדשנות. נדבר בפרק על כלים מעשיים, כמו למסגר משימות כחקר ולא כהוכחת יכולת, ולבחור סימני שאלה במקום סימני קריאה כדי לעודד שיח פתוח. נדבר גם על מודל ה-DISC, שמחלק את סגנונות התקשורת לארבע נטיות ברורות ומסבירה איך אפשר לזהות מי יושב מולך, ומה הוא צריך לשמוע כדי להיות חלק אמיתי מהשיח.
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מה המודל של קרנות הון סיכון? במה שונים משקיעי אנג׳ל מקרנות? איזה שאלות כדאי ליזמים לשאול בפגישות עם משקיעים?
לסטארטאפ מתחיל יש שני נתיבים שבהם הוא יכול לבחור – לגייס כסף, או להישאר בוטסטראפ (במימון עצמי). במידה והדרך שתיבחר תהיה גיוס כספים, גם שם יש לא מעט אפשרויות כשמדובר על גיוס פרה סיד או סיד – אפשר ללכת על השקעה מוסדית, כלומר מגוף כמו קרן הון סיכון, או עם אנג׳ל – משקיע פרטי.
בפרק השבוע נשלב גרסאות מקוצרות של שני פרקים שעלו ב-2022 בסדרת ״צעדים ראשונים״, שהמטרה שלה היא לתת ליזמים ויזמות שיוצאים לדרך כלים פרקטיים למסע שלהם.
בחלק הראשון של הפרק, אדוה שיסגל מדברת עם גיל בן ארצי, שותף-מייסד בקרן UpWest, על כל מה שצריך לדעת כשמגיעים לגייס כסף מקרן הון סיכון. גיל משתף איך יודעים מתי כדאי לגייס וכמה כסף, מה יכול לגרום להם לא להשקיע בחברה, ואיך צריכה להתנהל פגישת השקעה.
בחלק השני של הפרק, אדוה תדבר עם אמיר שבט, יזם בעצמו ומשקיע אנג׳ל שביצע כבר יותר מ-30 השקעות בסכומים שונים בשלבי פרה-סיד. אמיר משתף בדוגמאות להשקעות טובות ולא טובות שביצע, בדרך לדעת שאנחנו בוחרים את האנג׳ל הכי נכון לנו, ובטעויות שכדאי להימנע מהן בעבודה עם אנג׳לים.
לפרק המלא על גיוס מקרנות הון סיכון עם גיל בן ארצי
לפרק המלא על גיוס מאנג׳לים עם אמיר שבט
האזינו לכל סדרת ״צעדים ראשונים״ כאן
מה הופך מוצר לכזה שאנשים זוכרים וגם רוצים להשתמש בו? למה זה לפעמים טוב לצחוק על הבעיה של המשתמשים שלנו? איך בונים מודעות שעוררות רגש אצל קהל היעד שלנו?
בפרק הזה אדוה שיסגל מארחת את מנו כהן, Head of Marketing במוצר ה-CRM של מאנדיי, לשיחה שמפרקת שלב אחר שלב איך לבנות סיפור סביב מוצר, למה לא מספיק להגיד “המוצר שלנו הוא הכי טוב”, ואיך יוצרים מסר שגורם לאנשים להזדהות ולא רק ללחוץ על מודעה.
מנו משתף מהניסיון שלו ב-Wix, ב-Walnut ובמאנדיי, ומסביר איך הוא ניגש לבניית קמפיינים, כולל מחקרים עם מאות אנשי מכירות, קריאייטיב שנשען על כאב אמיתי של המשתמשים, ויצירת דמות של CRM ש"צריך תמיכה רגשית" כדי לדבר על התסכול שבשימוש במערכות אחרות. לאורך הפרק הוא מציג את מודל הפירמידה לבניית מסר – החל מפיצ'רים, דרך הערך למשתמש, ועד לרגש שמחבר את הקהל לסיפור של המוצר.
מה עובר על יזם שמחליט לסגור את החברה שהקים? איך מתנהלים מול השותף, העובדים, הלקוחות והמשקיעים? ומה יכול לעזור עם תחושת הכישלון?
בפרק השבוע מתארח גבריאל עמרם, קו-פאונדר של הסטארטאפ "Brew", שסגר את החברה אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. יחד עם אדוה שיסגל, הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה.
גבריאל משתף על קבלת ההחלטות הכואבות: מתי מבינים שזה כבר לא הולך לקרות, איך מתנהלים מול גורמי הלחץ השונים כשיודעים שהסוף מתקרב, וגם על לילות ללא שינה, והמאמצים למכור את ה-IP כדי להציל משהו מהחברה.
הסיפור של גבריאל הוא לא יוצא דופן, למעשה הוא הכלל של הסטטיסטיקה שבה 9 מתוך 10 סטארטאפים נסגרים. אז אם אתם נמצאים לקראת סגירת החברה שלכם, או יש לכם מחשבות בכיוון ואתם נמצאים כרגע בעין הסערה, הפרספקטיבה של גבריאל שנתיים אחרי סגירת החברה שלו וכשהוא נמצא בתוך הפרק שלאחר מכן, אולי יכולה להועיל לכם.
—
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח –
www.facebook.com/groups/startupforstartup/
ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו –
כשחושבים על סטארטאפים, ישר עולים לראש גיוס כסף, בניית מוצר, כתיבת קוד או סגירת עסקאות.
אבל מה עם כל מה שנדרש מאיתנו מאחורי הקלעים - היכולות שבאמת מחזיקות את זה ביחד?
היכולת להוביל, לתקשר, להקשיב, לרתום, להתמודד עם חוסר ודאות, לנהל קונפליקטים, לספר את הסיפור הנכון - אלו הכישורים הרכים שבסוף עושים את ההבדל.
אז במקום לדבר עליהם מסביב – נקדיש להם יום שלם.
כשחושבים על סטארטאפים, ישר עולים לראש גיוס כסף, בניית מוצר, כתיבת קוד או סגירת עסקאות.
אבל מה עם כל מה שנדרש מאיתנו מאחורי הקלעים - היכולות שבאמת מחזיקות את זה ביחד?
היכולת להוביל, לתקשר, להקשיב, לרתום, להתמודד עם חוסר ודאות, לנהל קונפליקטים, לספר את הסיפור הנכון - אלו הכישורים הרכים שבסוף עושים את ההבדל.
אז במקום לדבר עליהם מסביב – נקדיש להם יום שלם.
איך ניגשים לשיפור פיצ'ר קיים עם עומק חדש? איך בודקים אם פיצ'ר באמת משפיע על מטריקות עסקיות? ולמה חשוב דווקא להסתכל על יוזרים שלא מצליחים?
כשענבל הורן נכנסה למאנדיי, היא התחילה לעבוד על אזור מאוד בוגר במוצר, פיצ'ר ה־Updates, שנראה על פניו כמפוצח: 70% מהמשתמשים השתמשו בו באופן קבוע. אבל כשהיא והצוות התחילו לחקור את הנתונים לעומק הם גילו שהתמונה הרבה פחות ורודה – רק 30% מהמשתמשים ביצעו פעולה אחת של תקשורת בחודש, ולזה הייתה השפעה ישירה על האדופשן והנטישה של המוצר.
בפרק ענבל משתפת בדרך שהם עברו, איך מצאו את הקשר הישיר בין פיצ'ר התקשורת לבין מדדים עסקיים כמו Time to Adoption ו־Retention, איך הצליחו להוכיח סיבתיות ולא רק קורלציה, ואיך כל זה עזר להם לבחור איפה בדיוק להתמקד.
בפרק רן ארז וענבל מדברים גם על מודל הקרחון, שמתאר שלוש שכבות של יוזרים: אלה שפשוט לא גילו את הפיצ'ר (Discovery), אלה שכן מכירים אבל מנהלים את התקשורת שלהם מחוץ ל־Monday, ואלה שלא יכולים להשתמש בו בכלל – לרוב בגלל מגבלות רגולציה או אבטחת מידע. לכל שכבה כזו נבנתה אסטרטגיה שונה – משיפורים בממשק, דרך אינטגרציות עם Slack ו־Email, ועד בנייה של יכולות הרשאות מתקדמות שיצרו Trust ואפשרו שימוש חדש בפיצ'ר.
ענבל תרצה גם בכנס PMLive ב־29.6 באוניברסיטת תל אביב – אנחנו נהיה שם, ואתם גם מוזמנים להירשם כאן!
איך אנחנו מתכננים קדימה כשמדובר במוצר שלנו? איך מוודאים שהתכנון נשאר מחובר לצרכים בשטח ורותמים פרסונות נוספות בארגון לתהליך? ועד כמה אנחנו יורדים לפרטי פרטים בתכנון הרואודמאפ וכמה משאירים מקום לאג׳יליות?
תהליך תכנון מוצר של שנה מסוימת מתחיל בארגון הפרודקט של מאנדיי כבר במאי של השנה שלפני כן. זו דרך ארוכה, שבמהלכה הארגון שם דגש בין היתר על עמידה ביעדים שלנו ובשאלה איזה חברה אנחנו רוצים להיות עבור הלקוחות שלנו – ולא בתוכנית שהצבנו, שמירה על קשר בלתי אמצעי עם המשתמשים, מהירות הביצוע ועשייה מכוונת אימפקט.
בפרק אדוה שיסגל יושבת לשיחה מעמיקה עם דניאל לריה, CPTO במאנדיי, וסיתוון אמיר VP Product, על איך יוצרים את הבסיס לעבודה על התוכנית המוצרית השנתית, איך מקשרים את החלקים השונים בחברה שפוגשים את הלקוחות בכל יום, איך שומרים על איזון בין מה שהלקוח מבקש למה שהוא ״צריך״ ויזיז את המטריקות העסקיות, ואיך מצליחים לעשות את ההחלטות הנכונות עבור החברה ועדיין מצליחים לשקף את המורכבות לכל המחלקות השונות.
איך הופכים רעיון טכנולוגי שאפתני לפיצ'ר אמיתי שמשתלב בתוך מוצר מורכב ובאמת מייצר ערך? בפרק הזה ליאת פלד, VP Product פנגו, מספרת לרן ארז על הדרך שעברה עם הצוות שלה כדי לפתח את פיצ'ר סריקת השלטים, כזה שמזהה מתוך תמונה של שלט חניה האם מותר להחנות, מתי ואיפה. זה נשמע פשוט, אבל מאחורי הקלעים עומדים אין ספור אתגרים: מאי-ודאות טכנולוגית, דרך בחירה מדויקת של Use case אחד מתוך אינסוף תרחישים, ועד להחלטה מודעת לא לנסות לפתור את כל הבעיה אלא רק את החלק שהכי חשוב למשתמשים.
ליאת משתפת על הפיצ’ר הקודם שנכשל, על הניסיונות שפגשו את מגבלות המציאות, ועל ההזדמנות שנוצרה כשהעירייה שינתה את חוקי המשחק. היא מדברת על תהליך קבלת ההחלטות: איך לצמצם בלי לפגוע בחוויית המשתמש, איך למדוד ערך גם כשאין פעולה ישירה באפליקציה, ולמה לפעמים “חוסר הצלחה” בהאקתון דווקא פותח דלת לרעיון שעובד.
איך אפשר להיות גם B2C וגם B2B? מה עושים כשמזהים שיש לנו לא מעט לקוחות אנטרפרייז מבלי שבכלל כיוונו אליהם? איך משנים את מודל התמחור כך שלא יפגע בלקוחות הקיימים שלנו?
אחת השאלות הראשונות שסטאראפ יכול להישאל בתהליך השקעה היא האם הוא B2C או B2B. התשובה לשאלה הזו משפיעה על המודל העסקי של החברה, על סוג המכירות שהיא תעשה, וגם על התמחור של המוצר שלה.
מאז שארטליסט הוקמה בשנת 2016, הם הספיקו להיות B2C שמוכר רק לאנשי מקצוע בתחום יצירת התוכן, לזהות את השינוי שהגיע עם התפתחות הקריאייטור אקונומי ולהרחיב את הקהל שלהם, ולמכור לכמה מהחברות הגדולות בעולם – כמו גוגל, דיסני, קוקה-קולה ונייק. אז איך מוכרים גם לקונסומר וגם לאנטרפרייז, מבלי שאף אחד מהצדדים יפגע?
השבוע בסדרת אלטרנטיב דריה ורטהיים מדברת עם עירא בלסקי, מייסד-שותף ומנכ״ל-שותף ב-Artlist. עירא משתף איך זיהוי נכון של הזדמנויות לאורך הדרך אפשר להם להתרחב לעוד ועוד לקוחות בשוק שפעלו בו, איך בונים מודל תמחור שישרת מעל ל-20 מיליון לקוחות עם פרופילים שונים לגמרי, ומה האתגרים שמגיעים עם פנייה לסוגי לקוחות שונים.
איך מוכרים למפתחים? איך בונים מוצר בשוק שעוד לא קיים? למה המייסדים של ג׳ייפרוג לא וויתרו למרות שלא הצליחו למצוא השקעה במשך חמש שנים?
המעבר ממוצר חינמי למכירות בכלל, ולאנטרפרייז בפרט – הוא אתגר שלא מעט חברות נתקלות בו, ורבות לא מצליחות לצלוח. אם נחשוב על זה רגע – האם יש איזה שהוא שירות שוואטסאפ או טוויטר יכולות להציע, שיגרום לנו להסכים לשלם על השימוש בהן?
האתגר הזה היה גם חלק מהמסע של ג׳ייפרוג, לצד לא מעט אתגרים אחרים. אם למנות כמה מהם – הם בנו מוצר בשוק שעוד לא היה קיים, הקהל שהם כיוונו אליו היה מפתחים, והם לא הצליחו לגייס השקעה במשך חמש שנים. ולמרות כל זאת, היום – 14 שנים אחרי שהתחילו – הם מוכרים לפורטפוליו של 7000 חברות שמעל ל-60 אחוז מהן חברות אנטרפרייז. אז איך הם עשו את זה?
השבוע בסדרת אלטרנטיב, דריה ורטהיים מדברת עם שלומי בן חיים, מנכ״ל ומייסד-שותף בג-Jfrog על המסע שעשו והמעבר ממוצר חינמי מבוסס קוד פתוח למכירות לאנטרפרייז. שלומי שיתף באיך להשתמש בוויראליות ככלי ולמה היא לא המטרה, איך מנגישים את הערך למקבלי ההחלטות בחברות, ובמה קרה כשהוא הסביר לאוסטרלים על המשמעות מאחורי השם של החברה.
איך אפשר להביא חדשנות לשוק מיושן? איך בונים חברה שכל אחד מהעובדים בה מגיע מתחום אחר לחלוטין? ואיך מגייסים כסף למוצר טכנולוגי בשוק לואו-טקי?
כשמגיעים להקים חברת סטארטאפ בתחום שיש בו הרבה טכנולוגיה יש לא מעט אתגרים, אבל אתגר אחד שכנראה לא תפגשו הוא התנגדות של השוק לטכנולוגיה שאתם מציעים. במקרה של Veev, חברת טכנולוגיית בניה, הסיפור היה קצת אחר. ההחלטה להקים חברה בשוק לואו-טקי התגלתה כמאתגרת כשהם ניסו לתקשר אותה לחשמלאים, נגרים, אינטסלטורים ובעלי מקצוע אחרים שפועלים בתחום. אז מה הם עשו? החליטו לקחת את כל ה-supply chain אליהם.
השבוע, דריה ורטהיים מדברת עם דפנה עקיבא, שותפה מייסדת ו-CRO ב-Veev, על המסע שלהם כחברת מוצר שמייצרת מוצר טכנולוגי בשוק שהוא הכל חוץ מטכנולוגי. הן דיברו על ההזדמנות שמגיעה עם ריצה בשוק ללא חדשנות, על איך נראית צמיחה עבורם, וההחלטה להקים חברה שמועסקים בה כל בעלי המקצוע הרלוונטים במקום לעבוד עם אנשים חיצוניים.
מה עומד מאחורי ההחלטה להתמקד בשוק הישראלי? מה היתרונות שמגיעים עם התמקדות בשוק קטן שיש איתו היכרות מוקדמת? ומתי מבינים שהזמן הנכון להתרחב גלובלית?
עבור רוב חברות הסטארטאפ שקמות בישראל, הכניסה לשוק הישראלי מגיעה אחרי התבססות בשווקים אחרים, גדולים יותר. יש לזה מגוון של סיבות, שקשורות באתגרים שהחלטה להתמקד בשוק הישראלי מביאה איתה – בין אם מדובר בגיוס כספים, גיוס עובדים, או האפשרות לצמוח.
אבל כשליאור וילצ׳ינסקי ורמי גבאי הקימו את חשבונית ירוקה ב-2011, הם ידעו מההתחלה שהם רוצים להתמקד בשוק המקומי. הסטארטאפ, פלטפורמת SaaS לעצמאיים ועסקים קטנים, נולד בעקבות הכאב האישי שלהם בתור עצמאיים, אבל גם מתוך רצון לבנות משהו מתוך ישראל שיפנה לשוק המקומי ולא יסתכל החוצה.
היום הם פועלים בשם שונה, morning של חשבונית ירוקה, ויש להם 110 אלף לקוחות וחשבוניות בשווי של 55 מיליארד שקלים שעוברות דרכם – וזה כשמרגע ההקמה ועד היום הם התמקדו רק בשוק הישראלי, גייסו כסף לראשונה ב-2021 ומתחילים להסתכל רק עכשיו על התרחבות לשוק הגלובלי.
השבוע בסדרת אלטרנטיב דריה דיברה עם ליאור ורמי על ההחלטה להתמקד בשוק הישראלי, איך הם השתמשו באלמנט הקהילתיות כדי לצמוח, ואיך מתכננים יציאה לשוק חדש לגמרי.
איך לומדים להכיר השוק שלכם כשנמצאים רחוק ממנו? מה המודל העסקי של חברת B2C? איך בוחרים באיזה שוק להתחיל להתמקד?
כשחושבים על מסע של סטארטאפ, יש תהליך שנראה די קבוע – מתחילים מרעיון, מגיעים לולידציה ראשונית, והשלב הבא הוא פניה למשקיעים. עבור חברות B2C, המסע הזה נראה קצת שונה – דוגמא אחת היא שאם בדרך כלל מספיקה וולידציה אצל לקוח אחד, שעבור חברת B2B יכול להיות חברה גדולה, עבור חברות שפונות ישירות ללקוחות הדרישות מהמשקיעים הן הרבה יותר גבוהות.
השבוע בסדרת אלטרנטיב, דריה ורטהיים מדברת עם יובל קמינקא, מייסד-שותף ומנכ״ל Simply (Joytunes), שיש לה מאות אלפי לקוחות משלמים ברחבי העולם ו- כל זה כשכל 200 העובדים שלהם נמצאים כאן בישראל. יובל שיתף במה המשמעות של הצלחה עבורם, איך נראה תהליך גיוס הכספים, ומה המשמעות של רווחיות בחברת B2C.
מה זה סורסינג? איך אפשר להשתמש בו כדי להוריד עלויות של תהליכי גיוס? מה הדרך הכי טובה לוודא שמועמדים יענו לפניה?
בכל סטארטאפ, בין אם גדול או קטן, עולה לעיתים הצורך לגיוס מאוד מדויק וספציפי – זה יכול להיות לתפקיד בכיר בחברה, תפקיד שאין הרבה אנשים שממלאים אותו, או כזה שדורש ניסיון מאוד מסוים. הבעיה היא שהאנשים שיכולים להתאים לנו למשרות האלו לא בהכרח יפנו אלינו – אולי הם אפילו לא מחפשים עכשיו עבודה. אז איך עושים את זה? פה נכנס לתמונה צוות הסורסינג – שזה בדיוק התפקיד שלו.
זה אולי נשמע כמו משהו שמיועד לחברות גדולות – אבל דווקא בסטארטאפים קטנים, שאולי לא יכולים להעסיק פונקציה כזו במשרה מלאה אבל הסקייל הנמוך יחסית של הגיוס מחייב שכל גיוס יהיה הכי מדויק שאפשר, יש הרבה יתרונות למגייס או מגייסת שיוכלו לשלב פרקטיקות של סורסינג בתהליכים שלהם, ולמצוא את המועמדים הכי מתאימים.
השבוע אדוה שיסגל מדברת עם זוהר מנדלסון בן עטר, הסורסרית הרארשונה במאנדיי וה-Team Lead של צוות הסורסינג,ועם דניאל וייסבלט, Director of Global TA& HR Director. זוהר ודניאל משתפות בפרקטיקות שאפשרנו לנו להגיע ל25% response rate להודעות שאנחנו שולחים – כמעט 20% יותר מהבנצ׳ ברק בתעשייה, באיך בונים את המשרה הזו נכון, ומתי ואיך יוצרים אסטרטגיה גיוסית לכל שלב בתהליך.
—
מבנה פניה למועמדים
פרקים נוספים בנושא:
170: איך מודדים ומשפרים תהליכי גיוס עובדים
כאן אפשר לצפות במגוון המשרות הפתוחות בסטארטאפים במאגר שלנו, ולהגיש מועמדות למשרות הרלוונטיות עבורך
למאגר המשרותUbeya
We are looking for a highly skilled React Native Developer to join our team and help build high-quality mobile applications for iOS and Android. The ideal candidate will have hands-on experience with React Native, a strong understanding of mobile app development principles, and a passion for creating seamless user experiences.What You’ll Do:
Develop and maintain cross-platform mobile applications using React Native.
Collaborate with designers, product managers, and backend developers to create robust and scalable applications.
Optimize app performance and ensure responsiveness across devices.
Debug and fix issues, ensuring application stability and usability.
Integrate third-party APIs, libraries, and native modules as needed.
Write clean, maintainable, and reusable code following best practices.
Stay up-to-date with emerging trends in mobile development and React Native.
Ubeya
We are seeking a skilled Automation Engineer to join our R&D team. In this role, you will be responsible for designing, developing, and executing automated tests to ensure the quality and reliability of our software products.Knowledge in a testing tool like Playwright, Selenium, or similar is required and will be crucial in building robust integration and end-to-end tests
What You'll Do:
Design and implement automated testing frameworks for integration and end-to-end testing.
Develop and maintain automated test scripts using Jest or similar for Node.js and React applications.
Collaborate with cross-functional teams to understand product requirements and ensure comprehensive test coverage.
Execute automated tests, analyze results, and report defects to the development team.
Continuously improve and optimize test automation strategies and processes.
Stay updated with industry best practices and emerging technologies in test automation.
Ubeya
We are looking for an experienced Full-Stack Developer to join our growing team. As part of our R&D efforts, you will play a pivotal role in the development of our core, module-based and feature rich solution and will have substantial impact on our product experience and the business.
What You will do:
Design, plan, and execute end-to-end features, leveraging cutting edge methods and technologies.
Review and optimize co-worker codes
Be part of an organic team developing in a fast paced environment (In House and out)
Challenge yourself and your teammates, question existing processes, and bring in new ideas
Have a direct impact on the future of our product
Develop features and code that will be used daily by hundreds of thousands of people.
Lama ai
You will be a part of a small startup team that is moving extremely fast and building an awesome solution. As such, you will be responsible for:
nanit
AskIt
We’re looking for a hands-on, visionary technical leader to own our AI development end-to-end. The VP of R&D will lead the design, development, and deployment of advanced AI systems, including LLMs and multi-modal models, while managing a small, agile team. This role combines deep technical expertise with product thinking, innovation, and leadership in a fast-moving startup environment.
Stealth
We’re a fast-growing, venture-backed startup transforming enterprise communication with AI. We’re looking for a backend developer to take ownership of our core systems and help us scale.
This is a great opportunity to join a strong founding team – work directly under the CTO, shape architecture from the inside out, and ship systems that power real-time, AI-driven insights for some of the industry's largest companies.
What You’ll Own
* Design, build, and evolve backend services (NestJS or similar), powered by PostgreSQL, Elasticsearch, and Temporal, deployed in Kubernetes (EKS) environments.
* Take end-to-end ownership of backend performance and availability – proactively identify throughput issues, optimize system behavior, and maintain high standards for uptime and stability.
* Own the backend foundation for AI-driven workflows
RiverPool
We’re building the future of AI-powered data infrastructure—helping companies reimagine how they interact with their data warehouses. We’re now looking for a Senior Fullstack Developer to join our core technical team and take full ownership of building our cloud-based SaaS application from the ground up.
This isn’t just about feature work—it’s a true builder role. You’ll be instrumental in defining architecture, making stack choices, building scalable systems, and delivering a production-grade B2B product that serves enterprise customers.
🔧 What You’ll Do
Architect and build the full SaaS web application—backend to frontend.
Implement core enterprise features: authentication, access control, user/workspace management, auditing, etc.
Make key decisions on cloud architecture, API design, state management, and scalability.
Set up CI/CD pipelines, testing, and observability from day one.
Help establish coding standards and engineering culture.
Sylla LXP
CTO Hands-On | שותף/פה מייסד/ת לסטארטאפ EdTech בצמיחה
מיזם SaaS פעיל ומבטיח בתחום ה-EdTech, עם מוצר רץ, לקוחות משלמים והכנסות של שש ספרות – מחפש CTO Hands-On להצטרפות כשותף מייסד בשלב קריטי של סקייל וצמיחה. התפקיד כולל הובלת כל תחום הפיתוח והארכיטקטורה, עבודה ישירה עם AWS, React ו-Node.js, וניהול שותפים טכנולוגיים. נדרשת השקעה סמלית (50K) לצד Equity משמעותי.
הזדמנות נדירה להוביל מוצר עם Product-Market Fit ולבנות מערכת שמשנה את עולם הלמידה הארגונית.
Raft Technologies
As we expand our network to new international locations, we are seeking an Operations Project Manager to lead the end-to-end establishment of new transmission and reception sites (antennas, RF shelters, and related infrastructure) worldwide. This is a hands-on, senior operations role reporting to the VP of Operations, responsible for planning, executing, and delivering complex site deployment projects in the telecommunications domain.
This position is strictly for candidates with deep, hands-on experience in telecom site/infrastructure buildouts abroad.
Responsibilities
Vetric
Vetric
As a Technical Customer Success Manager, you will ensure that our customers achieve their desired outcomes with the product by providing onboarding, support, and ongoing guidance, while fostering strong relationships to drive retention, expansion, and satisfaction. Your role will include:
Vetric
As an Account Executive, you will drive our sales efforts in the dynamic world of startups, mid-size and global enterprises. This role is ideal for a sales professional with a proven track record in SaaS and data solutions, particularly within the US and global markets. Your role will include:
nanit
Lama ai
You will be a part of a small startup team that is moving extremely fast and building an awesome solution. As such, you will be responsible for:
Travelier
We’re seeking a Business Analyst to join our fast-paced data group. This role demands a curious and analytical mind capable of bridging the gap between complex business challenges and actionable solutions. If you thrive in a dynamic environment and excel at driving projects from conception to completion, we want to hear from you.
Travelier
We are looking for a highly skilled and detail-oriented Assistant Controller to join our team. You will step into a dynamic and engaging role that will gain you valuable experience. If you are a self-starter with a "figure it out" mindset this role is for you.
In this role you will:
Travelier
Travelier is seeking a senior software developer to join our core R&D organization, "Travelier Connect." You will be responsible for designing and building Travelier's brand new core business and technology infrastructure, together with experienced software engineers and architects. You will be involved in all aspects of this system's development and will have a significant impact on its success.
nanit
Solitics
איך יוצרים מנטליות בצוות של הגעה ליעדים? איזה כלים משמעותיים יש למנהל בתחילת הדרך? איך מנהל יכול למדוד את עצמו?
בפרק השבוע אנחנו מביאים הקלטה של מפגש שערכנו עם רועי מן, שבו הוא סיפר על פרקטיקות שמלוות אותו עוד מתחילת הדרך, על העקרונות שמובילים אותנו במאנדיי סביב גיוס, קידום ופיטורים, וגם על איך אפשר למדוד את עצמנו בתור מנהלים.
המעבר מתפקיד של חבר צוות למנהל של אותו צוות הוא אף פעם לא פשוט, ומביא איתו לא מעט אתגרים: מקצועיים, גם ניהוליים, וגם אישיים. בפרק הקצר שמבוסס על הבלוג של אוהד אלעל, R&D Team Leader בארטליסט, הוא משתף בתהליך האישי שעבר כשמצא את עצמו מקבל הצעה לנהל את הצוות שלו, למרות שחבריו לצוות ותיקים ממנו בחברה.
אוהד מתאר את השאלות שעלו ("איך לעבור מחבר לדמות סמכותית?"), את ההבנה שתפקידו החדש מחייב שינוי גישה ("להפסיק להיות hands on ולעבור לחשיבה מערכתית"), ואת ההחלטות שקיבל כדי לבנות אמון מחדש עם הצוות. הוא משתף גם בטיפים פרקטיים איך לבנות שגרות עבודה חדשות, לקיים שיחות אישיות עם כל אחד מהצוות, ולשמור על קווים ברורים בין הקשר האישי לבין הניהולי.
קריינות: תומר לוי
איך אפשר להגיד בדיוק את אותו משפט ולקבל תגובה שונה לגמרי, רק כי הדרך שבה אמרנו אותו השתנתה? מה מניע את חברי הצוות שלנו בתקשורת איתנו, ואיך אנחנו משתקפים למי שעובד איתנו?
בפרק השבוע אנחנו חוזרים לסדרת פרקי ה״סופט-סקילז״ שלנו – כל מה שלא כתוב בתיאור המשרה אבל יכול לעשות הבדל משמעותי בקריירה. והפעם אנחנו מדברים על תקשורת במקום העבודה – איך סגנונות אישיות שונים משפיעים על הדינמיקה בינינו, למה פרשנויות שגויות נוצרות גם כשלא הייתה כוונה לפגוע, ואיך יוצרים סביבה שבה מותר לשאול, לטעות ולדבר בלי לחשוש.
נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים יועצת ושותפה לשעבר בקרן הון-סיכון, מסבירה למה ביטחון פסיכולוגי הוא לא מותרות אלא תנאי הכרחי ליצירתיות וחדשנות. נדבר בפרק על כלים מעשיים, כמו למסגר משימות כחקר ולא כהוכחת יכולת, ולבחור סימני שאלה במקום סימני קריאה כדי לעודד שיח פתוח. נדבר גם על מודל ה-DISC, שמחלק את סגנונות התקשורת לארבע נטיות ברורות ומסבירה איך אפשר לזהות מי יושב מולך, ומה הוא צריך לשמוע כדי להיות חלק אמיתי מהשיח.
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מה עובר על יזם שמחליט לסגור את החברה שהקים? איך מתנהלים מול השותף, העובדים, הלקוחות והמשקיעים? ומה יכול לעזור עם תחושת הכישלון?
בפרק השבוע מתארח גבריאל עמרם, קו-פאונדר של הסטארטאפ "Brew", שסגר את החברה אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. יחד עם אדוה שיסגל, הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה.
גבריאל משתף על קבלת ההחלטות הכואבות: מתי מבינים שזה כבר לא הולך לקרות, איך מתנהלים מול גורמי הלחץ השונים כשיודעים שהסוף מתקרב, וגם על לילות ללא שינה, והמאמצים למכור את ה-IP כדי להציל משהו מהחברה.
הסיפור של גבריאל הוא לא יוצא דופן, למעשה הוא הכלל של הסטטיסטיקה שבה 9 מתוך 10 סטארטאפים נסגרים. אז אם אתם נמצאים לקראת סגירת החברה שלכם, או יש לכם מחשבות בכיוון ואתם נמצאים כרגע בעין הסערה, הפרספקטיבה של גבריאל שנתיים אחרי סגירת החברה שלו וכשהוא נמצא בתוך הפרק שלאחר מכן, אולי יכולה להועיל לכם.
—
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח –
www.facebook.com/groups/startupforstartup/
ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו –
הירשמו וקבלו עדכונים על תכנים חדשים ואירועים לפני כולם
איך משתנה המרקטינג בחברה שצומחת דרך המוצר (PLG), כשמוסיפים מנוע צמיחה שמונע דרך מכירות (SLG)? איך זה משפיע על הלקוחות שאנחנו מכוונים אליהם, על ערוצי השיווק, ועל המטריקות שאנחנו מודדים? ומה הקשר של כל זה לדגים גדולים ודגים קטנים?
בחירת אסטרטגיית צמיחה לסטארטאפ היא החלטה מורכבת, כזו שמשפיעה על כל אזור בחברה, מהאופן שבו מפתחים את המוצר ועד הדרך שבה מגיעים ללקוחות חדשים. בסדרת פרקים חדשה: ״הכל על PLG ו-SLG" אנחנו משתפים בדרך של מאנדיי בבחירת מנוע הצמיחה שלה: תחילה בהתבסס על המוצר בלבד, ובהמשך גם עם שילוב של מערך מכירות.
בפרק השבוע אדוה שיסגל מדברת עם רועי מן, Co-CEO וקו-פאונדר של מאנדיי, על האופן שבו השילוב של אסטרטגיית צמיחה נוספת שמונעת ממכירות שינה את פעילות המרקטינג של החברה: אם בעבר השיווק התבסס בעיקר על פרפורמנס וערוצי פוש שהציגו את הפיצ'רים של המוצר לקהל רחב, היום הוא גם שם דגש על פתרון בעיות ומכוון לקהל מצומצם ומדויק יותר. זה תהליך שבו אנחנו לא מחכים שמישהו יגיע אלינו, אלא מזהים מראש את הלקוחות שאנחנו רוצים לעבוד איתם ובונים איתם מערכת יחסים.
בפרק רועי משתף בשינויים שהמרקטינג עבר, למה השינוי הזה היה נחוץ בכלל, איך ניגשנו אליו, מה היו האתגרים, וגם מה עדיין לא מפוצח.
חסר לכם קצת רקע? קישור לפרק הראשון בסדרה: https://bit.ly/42gdugd
מה הכלים השונים לתכנון קדימה? כמה שאפתנות כדאי להביא לתהליך הצבת היעדים שלנו? ואיך אפשר לתכנן לתרחישים עתידיים שונים?
תכנון קדימה הוא תמיד מאתגר – היכולת להגיד עכשיו לא רק איפה נרצה להיות בעוד שנה, אלא גם מה יידרש מאיתנו כדי להגיע לשם, ואיך נדע שזה באמת אפשרי. אם נוספים על האתגר הזה משתנים בלתי ידועים כמו משבר כלכלי, מלחמה, מילואים, או עבודה מרחוק, הוא נהיה קשה אפילו יותר.
בתחילת ינואר, ערכנו אירוע בנושא ׳איך תראה 2024? כלים לתכנון שנתי׳ ובה היו ארבע הרצאות קצרות, כל אחת עסקה בתכנון קדימה של ורטיקל משמעותי אחר בסטארטאפ – תכנון פיננסי, מרקטינג, רואדמאפ מוצרי, ומשאבי אנוש.
הפרק היום הוא הסשן שהעביר תומר קרמרמן, Head of Analytics to the CEO במאנדיי, על כלים ואסטרטגיות בתכנון קדימה. איתמר שיתף בכלים לזיהוי האתגרים הכי משמעותיים שנרצה לפתור בשנה הקרובה, והדרך לעשות תעדוף בעזרת הסטייקהולדרים השונים בחברה.
ההרצאה לוותה במצגת, שניתן לראות כאן.
לכלי שתומר והצוות שלו בנו לScenario planning ניתן להיכנס כאן
את ההקלטה המלאה מתוך האירוע ניתן למצוא כאן.
שלי Startup for Startup
מילוי מדויק של הפרטים יאפשר לנו להתאים לך את התוכן הכי רלוונטי עבורך :)
הקהילה שלנו מבוססת על שיתוף ידע ועזרה הדדית :)
הצטרפו כמומחים/ות ואפשרו לאנשים לפנות אליכם בתחומי המומחיות
נראה שיש לך חשבון איתנו, אתה יכול להתחבר כאן
נראה שאין לך עוד חשבון אצלנו, כאן אפשר להירשם
נראה שיש לך חשבון איתנו, אתה יכול להתחבר כאן
נראה שאין לך עוד חשבון אצלנו, כאן אפשר להירשם