איריס גרה ברמת השרון עם אופיר בעלה ושני הילדים שלה, אור ותומי. Oribi היא החברה השלישית שהיא ייסדה.

1. ספרי על הרגל יומיומי שאת אוהבת לעשות?

   
   הלוואי והייתי יכולה לומר שכל יום אני עושה מדיטציה או משהו בסגנון, אבל לצערי בתקופה הנוכחית אין לי חיים בכלל. אני כן מאוד מנסה למצוא בכל יום זמן שאותו אני משקיעה בעבודה שהיא יותר hands on. מתוקף התפקיד שלי רוב היום אני נמצאת בפגישות או עונה וקוראת מיילים, וחשוב לי למצוא זמן לעבור על הדברים של הפרודקט, של העיצוב, לכתוב - זמן שהוא באמת לעבודה ולא רק לפגישות. חשוב לי מאוד להיות בעשייה והימים האלו שבהם אני רק רצה בין פגישות ומיילים ולא יוצרת שוב דבר מאוד מרוקנים אותי אנרגטית ולכן חשוב לי להצליח למצוא זמן כדי ליצור דברים בעצמי.
   

2. איזה עצה היית נותנת לעצמך כשהתחלת ומאיזו עצה היית מתעלמת לגמרי?

   
   העצה שהייתי נותנת לעצמי היא להיות יותר בתחרות מול עצמי ולא מול אחרים. עולם הסטארטאפים זה עולם שהרבה פעמים סובב סביב ׳כמה הוא גייס?׳ או ׳כמה החברה הזו גדלה השנה?׳ ונסיונות להתפתח דרך השאלות האלו, אבל מעבר לכך שזה מסייע מעט להבין איפה אתה עומד מול אחרים, זה לא באמת עוזר. הרבה יותר טוב לנסות להסתכל כל הזמן על איך אני יכולה לעשות את היותר טוב שלי ופחות להיות במרוץ מול יזמים או חברות אחרות.אין עצה אחת ספציפית שהייתי מתעלמת ממנה, אבל אני חושבת שבאופן כללי אחד הדברים שלקח לי זמן ללמוד זה שביזמות דברים משתנים מאוד בין תעשיות שונות. יכול להיות שמישהו יגיד לי שאנחנו חייבים לגדול פי שלוש תוך פרק זמן מסוים וזה יהיה דבר שמאוד נכון לתעשייה שממנה הוא בא, אבל בכלל לא רלוונטי לעולם שלי. לכן הייתי מתעלמת מהרבה עצות שאולי הגיעו מאנשים מבריקים אבל לא שיקפו את התעשייה והעולם שאני פועלת בתוכם.

3. מה התוכן המועדף עליך או שהכי השפיע על חייך?

   
   מאוד התחברתי לספר Lost and founder של ראנד פישקין (Rand Fishkin), בעיקר כי הוא מדבר שם על יזמות בדרך מאוד אמיתית. הוא תפס שם יפה את העניין של מה זה אומר להיות מייסד. הוא מדבר לא רק על ההצלחות והכשלונות ועל ׳רכבת ההרים היזמית׳ שכולם חווים, אלא גם על חוסר הוודאות שהוא חלק בלתי נפרד מהעולם הזה, והוא עוסק הרבה גם בצד הנפשי של כל האספקטים של להיות מייסד.

4. מהי ההשקעה הכי בעלת ערך שביצעת אי פעם?

   
   בשבילי ההשקעה הכי טובה שאני עושה היא כניסה לתחומים חדשים שקשים לי. בהתחלה זה היה דיבור בפני קהל, אחר כך כתיבה, העולמות של הצד הפיננסי ותמחור, וגם שיווק שבהתחלה היה נושא שהיה מאוד רחוק ממני והחלטתי להיכנס לתוכו. אלו תקופות בחיים שאני מחליטה לכבוש בהן אזור חדש ומעבר לזה שזה מגדיל לי את ארגז הכלים, אני מרגישה שיש לזה גם השפעה על הגמישות של המוח ועל היכולת שלי להיכנס לנושאים שפחות באים לי בקלות וללמוד איך לעשות אותם גם בדרך שלי. זה משהו שאני מנסה לשלב גם בחיים האישיים שלי ואני הולכת לסדנאות שהן לא בהכרח באזור הנוחות שלי - אפילו ריקוד, שזה משהו שקשה לי אבל אני יודעת שהוא עושה לי טוב. הייתי אומרת שאני מנסה לקפוץ למים, אבל זה הרבה פעמים יותר דומה להליכה מאוד איטית למים.

5. איזה ציטוט או מנטרה או מסר את הכי מתחברת אליו?

   
   .Be your best self
   אני מאוד מנסה להעביר את זה גם לעצמי וגם לעובדים שלי שנכון שלמצוא מודל לחיקוי זה נהדר ומעורר השראה, אבל בסופו של דבר לכל אחד יש את המהות שלו ואת מה שהוא עושה הכי טוב, ובעיניי הדבר הכי משמעותי הוא להיות מי שאתה ולהוציא את הקול הייחודי שלך לעולם.

   בחברה שלי, אחד הדברים שהפתיעו אותי זה שכולם רוצים לגדול, אבל המון אנשים בכלל לא יודעים לאן הם רוצים לגדול ואיך הם מתכוונים לעשות את זה. חשבתי שברגע שנותנים זמן ותקציב לבן אדם הוא מייד ידע מה הוא רוצה לעשות איתו, אבל בחלק מהמקרים זה לא נכון.

   בסוף, כשאני מגייסת בן אדם לחברה אני בוחרת בו בגלל היכולות והאיכויות המסוימות שהוא מביא איתו, ואני כל הזמן מנסה לשאול את עצמי איך אני גורמת לדברים האלו לבעור הכי חזק שיש במקום להתוות אותו להליכה באותה דרך של כולם. לפעמים זה קשה כי יש הרבה דברים שלא מסכימים עליהם ויש לי את הדרך שלי שאני מאמינה בה, אבל אני מסתכלת על זה כמו על גידול של ילד - בסוף את רוצה לתת לו להיות מי שהוא. ככה אני מנסה להתייחס לעצמי ולאחרים.

    

6. מה מניע אותך בימים טובים וקשים?

   
   אני חושבת שבמהות שלי אני ׳בילדרית׳ - אני מאוד אוהבת לבנות דברים ולראות אותם נוצרים. מבחינתי האנרגיה הכי משמעותית שלי ביזמות נוצרת מתוך זה שאני כל הזמן חושבת על פרויקטים ורעיונות ואני מאוד אוהבת לראות אותם יוצאים לעולם, למרות שחלק מהם בכלל לא מצליחים.

   פעם הייתי בגישה של לנסות להבין איך אני עוברת את הימים הקשים. היום התפיסה שלי היא שיש ימים קשים ויש שבועות קשים וזה בסדר להיות שם ולחוות אותם ולהתלונן ולבכות לכולם ולהרגיש קצת כישלון, ואני לא חייבת למצוא משהו שיוציא אותי משם מהר. אני מנסה להנחיל גם לעצמי וגם בחברה גישה שזה בסדר להתאבל על פרויקט שלא הצליח, ושאם היה לי משהו גדול שנורא ריגש אותי ופתאום הוא לא הסתדר מאיזושהי סיבה זה בסדר להיות עם הכאב הזה קצת ולא צריך להילחם בזה או לנסות לעשות הכל כדי שזה יעבור.

7. מה עוד את אוהבת לעשות מלבד לנהל את החברה  שלך?

   
   אני בתקופה די מטורפת בחיים שלי, כי יש לי שני ילדים קטנים ויש לי את הסטארטאפ ככה שאין לי הרבה חיים מעבר לזה כרגע. אז יש את הדברים הרגילים כמו להיות עם המשפחה, אבל כשאני בתקופות שיש לי קצת יותר זמן אני מאוד אוהבת את העולם של התפתחות אישית ושל לקיחת סדנאות. גם בתוך השגרה העמוסה אני מנסה למצוא לזה זמן, ובכלל מנסה ליצור לעצמי איים של שקט, בין אם זה אומר שאני עובדת תוך כדי או לא. אני מנסה כל שבועיים-שלושה לנסוע לפחות ללילה אחד למדבר וזה מאוד עוזר לי לתפוס את הדברים קצת אחרת ובאמת להיות רגע עם עצמי.

8. מה זרקת או שחררת מחייך שהשפיע עלייך לטובה ולמה?

   
   הדבר שאני מאוד מנסה לשחרר מהחיים שלי, והוא כרגע עוד בתהליכים, זה עניין המיידיות. מאוד משפיעה עלי התחושה שאני כל הזמן צריכה להיות בסלאק או בוואטסאפ או לענות למיילים. בשנה האחרונה אני מנסה כל הזמן לבדוק מה יקרה אם אני אהיה בלי הטלפון שעתיים, או אם אני לא אענה להודעה ברגע שהיא נשלחה אליי ובאופן כללי להתנגד לתחושה הזו שיש ממני ציפייה להיות זמינה כל הזמן.

   זה משהו שאני עדיין בתהליך איתו, אז למשל כרגע אין לי נוטיפיקציות בטלפון ואני מדגישה בפני אנשים שסלאק מבחינתי זה כמו אימייל, ושאם צריך אותי למשהו בהול אז אפשר להתקשר. התהליך הזה קורה כי מאוד חשוב לי להיות במאה אחוז במה שאני עושה ולהקדיש לזה תשומת לב, וכשאני מוצאת את עצמי באמצע הלילה מסתכלת בטלפון או באמצע שיחת זום עם מישהו בודקת את הוואטסאפ, אני לא באמת מצליחה לעשות את זה.

9. שתפי כישלון שחווית ומה למדת ממנו.

   
   זה לא בדיוק כישלון אחד ספציפי, אבל בשנה-שנתיים האחרונות היו לי הרבה פרויקטים שהיו פרויקטי צד, מעין אחים חורגים לדברים העיקריים, שהיה מאוד נוח לחשוב לגביהם ש׳כדאי לעשות אותם, זה ייקח רק יומיים׳ או ׳זה רק שבוע, למה לא?׳ - ובפועל הם כמעט אף פעם לא הצליחו. הרבה כשלונות קטנים שהיו לי נבעו מהעובדה שלא הקדשתי לפרויקטים האלו 100% מתשומת הלב שלי.

   אני חושבת שאחד האתגרים הכי קשים שכל יזם נתקל בהם הוא להצליח להישאר בפוקוס וזה משהו שאני מנסה לעשות כל הזמן. תמיד יש רעיונות ורצון לעשות אותם וברגע שאלו דברים שלא דורשים הרבה זמן אז גם מאוד מפתה להחליט שנעשה אותם מהר, אבל חשוב מאוד לדעת להגיד לא - או שעושים את זה עד הסוף או שלא עושים את זה בכלל. לכן הלקח המרכזי שלי הוא לתת הרבה מאוד כבוד לכל דבר שאני מחליטה לעשות ולעשות פחות דברים - אבל יותר טוב.

10. אם היית יכולה לבחור כל אחד בעולם שיענה על השאלות האלו, מי זה היה ולמה?

    
    אני לוקחת עכשיו חלק בתכנית מנטורינג עם שלומי בן חיים שהוא המנכ״ל של JFrog. זו פעם ראשונה שאני עוברת מנטורינג אחרי הרבה זמן שאני זו שנמצאת בתפקיד של המנטור, שזו חוויה מהנה מאוד בפני עצמה. לי ולשלומי יש שיחות מעניינות ונראה לי שהיה מעניין לשמוע ממנו תשובות לשאלות שנשאלו כאן.