למכור את המוצר שלנו לחברות קטנות ובינוניות זה דבר אחד, אבל איך מוכרים לחברה עם אלפי עובדים, מחלקות מסועפות, שלל צרכים מגוונים ותהליכי רכש ארוכים? זהו מסע מורכב – מהצעד הראשון של יצירת קשר ועד הרגע שבו העסקה נסגרת (או נופלת). מכירה לאנטרפרייז היא שפה, ובפרק השבוע ננסה להתחיל ללמוד אותה.

בפרק הזה אנחנו יוצאים לחלק הראשון של ספיישל בשני חלקים, שבו נפרק שלב אחרי שלב את תהליך המכירה לארגונים הגדולים באמת. אדוה שיסגל מארחת את אמיתי וייזר, Director of Sales, ושקד הרשקוביץ, Solutions Engineering Manager במאנדיי, ששיתפו את השיעורים שלהם ממכירות ללקוחות הענקיים.

ביחד, נצלול אל השאלות הגדולות: איך מזהים את האנשים הנכונים לפנות אליהם? איך מייצרים פגישה ראשונה שפותחת דלתות? ולמה מכירת אנטרפרייז היא לא עניין של כסף ומוצר, אלא של בניית מערכת יחסים אמיתית עם הלקוח?

איך מנהל מוצר צריך לחשוב על בעיות לפתור, כשהטכנולוגיה מתפתחת יותר מהר מהבקשות של הלקוחות? בפרק השבוע רן ארז מדבר עם אבירם מרום, Senior Product Manager ב-Riverside על האתגרים הייחודיים בניהול מוצר שבאים עם טכנולוגיות שמבוססות על בינה מלאכותית, איך בונים פיצ׳רים שימושיים ולא רק גימיקים, מתי כדאי לשחרר מוצר לא מושלם כדי ללמוד מהיוזרים, ואיך מוצאים את הבעיות הכואבות באמת בתוך שפע האפשרויות החדשות. 

דרך הסיפור של אבירם, נלמד על תהליך הפיתוח של כלי עריכת קול – איך התחילו מפתרון פשוט לכאורה של יצירת ״Voice AI", גילו שזה לא באמת עונה על צורך עמוק, והמשיכו לחקור עד שמצאו בעיה אמיתית ששווה לפתור. 

עולם ה-AI מתקדם במהירות שיא ונראה שכל יום יוצאים כלים חדשים שיכולים להשתלב בתהליך העבודה שלנו, אבל איך עומדים בקצב? בפרק השבוע רן ארז יושב לשיחה עם נטלי רודניצקי דלל, Senior Product Manager בפאלו אלטו נטוורקס, לשיחה על איך כלי AI יכולים להפוך לשותפים בעבודת מנהלי המוצר. 

נטלי מספרת איך היא משלבת את ChatGPT, Notebook LM, טיקטוק וכלים נוספים בכל שלבי העבודה, מיצירת אסטרטגיה, ועד למחקר מתחרים ודיזיין –  ומשתפת סיפורים אישיים על אתגרים, הצלחות ותובנות בדרך. בפרק שהוקלט בכנס ״פרודקט איקס״, נדבר על איך שילוב נכון של כלים יכול לחסוך שעות של עבודה, לפתוח פרספקטיבות חדשות ולהפוך אותנו למנהלי מוצר יעילים ומדוייקים יותר. 

לקישורים לכל הכלים וחומרים נוספים שמופיעים בפרק לחצו כאן

מה המודל של קרנות הון סיכון? במה שונים משקיעי אנג׳ל מקרנות? איזה שאלות כדאי ליזמים לשאול בפגישות עם משקיעים?

לסטארטאפ מתחיל יש שני נתיבים שבהם הוא יכול לבחור – לגייס כסף, או להישאר בוטסטראפ (במימון עצמי). במידה והדרך שתיבחר תהיה גיוס כספים, גם שם יש לא מעט אפשרויות כשמדובר על גיוס פרה סיד או סיד – אפשר ללכת על השקעה מוסדית, כלומר מגוף כמו קרן הון סיכון, או עם אנג׳ל – משקיע פרטי.

בפרק השבוע נשלב גרסאות מקוצרות של שני פרקים שעלו ב-2022 בסדרת ״צעדים ראשונים״, שהמטרה שלה היא לתת ליזמים ויזמות שיוצאים לדרך כלים פרקטיים למסע שלהם.

בחלק הראשון של הפרק, אדוה שיסגל מדברת עם גיל בן ארצי, שותף-מייסד בקרן UpWest, על כל מה שצריך לדעת כשמגיעים לגייס כסף מקרן הון סיכון. גיל משתף איך יודעים מתי כדאי לגייס וכמה כסף, מה יכול לגרום להם לא להשקיע בחברה, ואיך צריכה להתנהל פגישת השקעה.

בחלק השני של הפרק, אדוה תדבר עם אמיר שבט, יזם בעצמו ומשקיע אנג׳ל שביצע כבר יותר מ-30 השקעות בסכומים שונים בשלבי פרה-סיד. אמיר משתף בדוגמאות להשקעות טובות ולא טובות שביצע, בדרך לדעת שאנחנו בוחרים את האנג׳ל הכי נכון לנו, ובטעויות שכדאי להימנע מהן בעבודה עם אנג׳לים. 

לפרק המלא על גיוס מקרנות הון סיכון עם גיל בן ארצי
לפרק המלא על גיוס מאנג׳לים עם אמיר שבט
האזינו לכל סדרת ״צעדים ראשונים״ כאן

מה זו וולואציה? מתי נכון להעלות אותה בשיחה עם משקיע? ולמה היא לא הגורם הכי חשוב בתהליך השקעה? 

אחרי שבעונה הראשונה של ׳צעדים ראשונים׳ נגענו בכל המיילסטונים המשמעותיים שכל סטארטאפ פוגש בתחילת הדרך, בעונה השניה אנחנו נוגעים באחד האתגרים הכי גדולים של כל סטארטאפ – גיוס הכסף הראשון. במהלך העונה נצלול לעומק של כל אחד מהשלבים בתהליך גיוס, במטרה לתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח את השלב הזה. 

בפרק השני בעונה אנחנו נוגעים באחד הנתונים הכי מוכרים בהקשר של תהליך גיוס – ולואציה. המספר הזה, שאנחנו רגילים לראות לא מעט בכותרות העיתונים, נתפס לעיתים קרובות כמספר הכי חשוב. אבל האם זה באמת נכון? 

בפרק, דריה ורטהיים מדברת עם רון גורה, מייסד שותף ומנכ״ל Empathy, על החשיבות של וולואציה (ספוילר – היא ממש לא הדבר הכי חשוב). רון משתף באיך נראה תהליך קביעת הוולואציה, איזה גורמים נלקחים בחשבון כשמחשבים אותה, מה המשמעות של וולואציה גבוהה או נמוכה, ואיך היא יכולה להשפיע על הסבבים הבאים שנעשה.

מערכת יחסים בשלט רחוק: 

איך לנהל צוותים מרחוק בצורה אפקטיבית?

איך יוצרים מנטליות בצוות של הגעה ליעדים? איזה כלים משמעותיים יש למנהל בתחילת הדרך? איך מנהל יכול למדוד את עצמו?

בפרק השבוע אנחנו מביאים הקלטה של מפגש שערכנו עם רועי מן, שבו הוא סיפר על פרקטיקות שמלוות אותו עוד מתחילת הדרך, על העקרונות שמובילים אותנו במאנדיי סביב גיוס, קידום ופיטורים, וגם על איך אפשר למדוד את עצמנו בתור מנהלים. 

בשבועות האחרונים קהילת הטק בישראל לא יכלה להתעלם מ-Base 44, המוצר החדש של מאור שלמה, שהתפוצץ תוך פחות מחודשיים עם יותר ממאה אלף משתמשים ו-ARR של מעל 100,000 דולר (נכון להקלטת הפרק!). אבל איך זה קרה כל כך מהר, ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה כמנהלי מוצר?

בפרק הזה אנחנו צוללים להצלחה של Base 44, מנתחים איך כלים מבוססי AI משנים את הדרך שבה בונים מוצרים, ואיזה תובנות מנהלי ומנהלות מוצר יכולים לקחת לעבודה היומיומית שלהם. נדבר על הדרך לקיצור הזמן עד לרגע קבלת הערך עבור המשתמשים, על תמחור חכם, ויראליות מובנית, וגם על האתגרים שבאים עם הצמיחה המהירה.

איך יודעים שהפתרון שלנו עובד? למה לפעמים חוויה קלה מדי דווקא עלולה לפגוע בהבנה של המשתמשים? מה אפשר ללמוד מחוויות Co-pilot ואיך ליישם אותן נכון? 

איך אנחנו כאנשי מוצר יכולים להתמודד עם הרגע שבו משתמשים נכנסים למערכת, אבל לא ממש יודעים איך להתחיל? רזיאל איינהורן, פרודקט ב-Pecan AI, משתף בתהליך שעברו כדי לפתור את "בעיית הדף הלבן". 

בפרק רן ארז מדבר עם רזיאל על הניסיונות שלהם בחברה עם טמפלטים, מה לא עבד שם בדיוק, על המעבר לחוויית מחברת אינטראקטיבית, שילוב AI בתהליך האונבורדינג, ולמידה ממשתמשים באמצעות ראיונות. וגם – איך הם הצליחו לדחוף את הקונברז׳ן שלהם מ-5% ל-40% בעזרת הקו-פיילוט שלהם, ומה הם למדו בדרך.

מנהלי ומנהלות מוצר מתמודדים עם דילמה מתמדת: איך לזוז מהר ולספק ערך ללקוחות, בלי לוותר על חדשנות והשקעה בפתרונות ארוכי טווח? בפרק הזה אנחנו צוללים בדיוק לשאלה הזו עם יהונתן כהן, VP Product ב-Upwind.

בפרק רן ארז מדבר עם יהונתן על איך לזהות הזדמנויות מתוך בקשות קטנות של לקוחות, איך להחליט אם להשקיע ב-POC זריז או בפיצ'ר עמוק יותר, ואיך מוודאים שהמוצר נשאר קוהרנטי ולא הופך ל"פרנקנשטיין". יהונתן משתף בגישה של הצוות שלו לניהול Roadmap, לתיעדוף, וליצירת תהליכים שמאפשרים קבלת החלטות מהירה ומדויקת.

איך אנחנו מתכננים קדימה כשמדובר במוצר שלנו? איך מוודאים שהתכנון נשאר מחובר לצרכים בשטח ורותמים פרסונות נוספות בארגון לתהליך? ועד כמה אנחנו יורדים לפרטי פרטים בתכנון הרואודמאפ וכמה משאירים מקום לאג׳יליות? 

תהליך תכנון מוצר של שנה מסוימת מתחיל בארגון הפרודקט של מאנדיי כבר במאי של השנה שלפני כן. זו דרך ארוכה, שבמהלכה הארגון שם דגש בין היתר על עמידה ביעדים שלנו ובשאלה איזה חברה אנחנו רוצים להיות עבור הלקוחות שלנו – ולא בתוכנית שהצבנו, שמירה על קשר בלתי אמצעי עם המשתמשים, מהירות הביצוע ועשייה מכוונת אימפקט. 

בפרק אדוה שיסגל יושבת לשיחה מעמיקה עם דניאל לריה, CPTO במאנדיי, וסיתוון אמיר VP Product, על איך יוצרים את הבסיס לעבודה על התוכנית המוצרית השנתית, איך מקשרים את החלקים השונים בחברה שפוגשים את הלקוחות בכל יום, איך שומרים על איזון בין מה שהלקוח מבקש למה שהוא ״צריך״ ויזיז את המטריקות העסקיות, ואיך מצליחים לעשות את ההחלטות הנכונות עבור החברה ועדיין מצליחים לשקף את המורכבות לכל המחלקות השונות.

האזינו גם לפרק 277: המסע לעבר ה-OKR: המתודולוגיה שעזרה לנו ליצור פוקוס ושפה משותפת (שירן נאווי ויוליה פרגו)

פרק 288: מדריך מקוצר לכתיבת תוכנית OKR 

בעידן שבו הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות, ארגונים רבים עדיין מתנסים בהשקה של פתרונות מבוססי GenAI, במיוחד מול לקוחות. איך ניתן לפרוץ את מעגל ה"בטא" ולהגיע למימוש מלא? ניב נצר, Product Lead ב-ONE ZERO, צולל בבלוג הזה אל האתגרים המרכזיים: מהחשש לאמינות ולשקיפות ועד לחשיבה מחודשת על אדריכלות מודלים. דרך הסיפור של ״אלה״, הבנקאית הדיגיטלית של ONE ZERO, נבחן כיצד ניתן ליצור ערך אמיתי ללקוחות באמצעות אימון פנימי וחיצוני, גישה מודולרית לשיפור מתמיד, ומעקב חכם אחר ביצועי המערכת. 

קריינות: תומר לוי 

לבלוג הכתוב באתר לחצו כאן

איך אפשר להיות גם B2C וגם B2B? מה עושים כשמזהים שיש לנו לא מעט לקוחות אנטרפרייז מבלי שבכלל כיוונו אליהם? איך משנים את מודל התמחור כך שלא יפגע בלקוחות הקיימים שלנו? 

אחת השאלות הראשונות שסטאראפ יכול להישאל בתהליך השקעה היא האם הוא B2C או B2B. התשובה לשאלה הזו משפיעה על המודל העסקי של החברה, על סוג המכירות שהיא תעשה, וגם על התמחור של המוצר שלה. 

מאז שארטליסט הוקמה בשנת 2016, הם הספיקו להיות B2C שמוכר רק לאנשי מקצוע בתחום יצירת התוכן, לזהות את השינוי שהגיע עם התפתחות הקריאייטור אקונומי ולהרחיב את הקהל שלהם, ולמכור לכמה מהחברות הגדולות בעולם – כמו גוגל, דיסני, קוקה-קולה ונייק. אז איך מוכרים גם לקונסומר וגם לאנטרפרייז, מבלי שאף אחד מהצדדים יפגע? 

השבוע בסדרת אלטרנטיב דריה ורטהיים מדברת עם עירא בלסקי, מייסד-שותף ומנכ״ל-שותף ב-Artlist. עירא משתף איך זיהוי נכון של הזדמנויות לאורך הדרך אפשר להם להתרחב לעוד ועוד לקוחות בשוק שפעלו בו, איך בונים מודל תמחור שישרת מעל ל-20 מיליון לקוחות עם פרופילים שונים לגמרי, ומה האתגרים שמגיעים עם פנייה לסוגי לקוחות שונים.

איך מוכרים למפתחים? איך בונים מוצר בשוק שעוד לא קיים? למה המייסדים של ג׳ייפרוג לא וויתרו למרות שלא הצליחו למצוא השקעה במשך חמש שנים?

המעבר ממוצר חינמי למכירות בכלל, ולאנטרפרייז בפרט – הוא אתגר שלא מעט חברות נתקלות בו, ורבות לא מצליחות לצלוח. אם נחשוב על זה רגע – האם יש איזה שהוא שירות שוואטסאפ או טוויטר יכולות להציע, שיגרום לנו להסכים לשלם על השימוש בהן?

האתגר הזה היה גם חלק מהמסע של ג׳ייפרוג, לצד לא מעט אתגרים אחרים. אם למנות כמה מהם –  הם בנו מוצר בשוק שעוד לא היה קיים, הקהל שהם כיוונו אליו היה מפתחים, והם לא הצליחו לגייס השקעה במשך חמש שנים. ולמרות כל זאת, היום – 14 שנים אחרי שהתחילו – הם מוכרים לפורטפוליו של 7000 חברות שמעל ל-60 אחוז מהן חברות אנטרפרייז. אז איך הם עשו את זה? 

השבוע בסדרת אלטרנטיב, דריה ורטהיים מדברת עם שלומי בן חיים, מנכ״ל ומייסד-שותף בג-Jfrog על המסע שעשו והמעבר ממוצר חינמי מבוסס קוד פתוח למכירות לאנטרפרייז. שלומי שיתף באיך להשתמש בוויראליות ככלי ולמה היא לא המטרה, איך מנגישים את הערך למקבלי ההחלטות בחברות, ובמה קרה כשהוא הסביר לאוסטרלים על המשמעות מאחורי השם של החברה. 

איך אפשר להביא חדשנות לשוק מיושן? איך בונים חברה שכל אחד מהעובדים בה מגיע מתחום אחר לחלוטין? ואיך מגייסים כסף למוצר טכנולוגי בשוק לואו-טקי? 

כשמגיעים להקים חברת סטארטאפ בתחום שיש בו הרבה טכנולוגיה יש לא מעט אתגרים, אבל אתגר אחד שכנראה לא תפגשו הוא התנגדות של השוק לטכנולוגיה שאתם מציעים. במקרה של Veev, חברת טכנולוגיית בניה, הסיפור היה קצת אחר. ההחלטה להקים חברה בשוק לואו-טקי התגלתה כמאתגרת כשהם ניסו לתקשר אותה לחשמלאים, נגרים, אינטסלטורים ובעלי מקצוע אחרים שפועלים בתחום. אז מה הם עשו? החליטו לקחת את כל ה-supply chain אליהם.

השבוע, דריה ורטהיים מדברת עם דפנה עקיבא, שותפה מייסדת ו-CRO ב-Veev, על המסע שלהם כחברת מוצר שמייצרת מוצר טכנולוגי בשוק שהוא הכל חוץ מטכנולוגי. הן דיברו על ההזדמנות שמגיעה עם ריצה בשוק ללא חדשנות, על איך נראית צמיחה עבורם, וההחלטה להקים חברה שמועסקים בה כל בעלי המקצוע הרלוונטים במקום לעבוד עם אנשים חיצוניים.

מה עומד מאחורי ההחלטה להתמקד בשוק הישראלי? מה היתרונות שמגיעים עם התמקדות בשוק קטן שיש איתו היכרות מוקדמת? ומתי מבינים שהזמן הנכון להתרחב גלובלית?

עבור רוב חברות הסטארטאפ שקמות בישראל, הכניסה לשוק הישראלי מגיעה אחרי התבססות בשווקים אחרים, גדולים יותר. יש לזה מגוון של סיבות, שקשורות באתגרים שהחלטה להתמקד בשוק הישראלי מביאה איתה – בין אם מדובר בגיוס כספים, גיוס עובדים, או האפשרות לצמוח. 

אבל כשליאור וילצ׳ינסקי ורמי גבאי הקימו את חשבונית ירוקה ב-2011, הם ידעו מההתחלה שהם רוצים להתמקד בשוק המקומי. הסטארטאפ, פלטפורמת SaaS לעצמאיים ועסקים קטנים, נולד בעקבות הכאב האישי שלהם בתור עצמאיים, אבל גם מתוך רצון לבנות משהו מתוך ישראל שיפנה לשוק המקומי ולא יסתכל החוצה.

היום הם פועלים בשם שונה, morning של חשבונית ירוקה, ויש להם 110 אלף לקוחות וחשבוניות בשווי של 55 מיליארד שקלים שעוברות דרכם – וזה כשמרגע ההקמה ועד היום הם התמקדו רק בשוק הישראלי, גייסו כסף לראשונה ב-2021 ומתחילים להסתכל רק עכשיו על התרחבות לשוק הגלובלי. 

השבוע בסדרת אלטרנטיב דריה דיברה עם ליאור ורמי על ההחלטה להתמקד בשוק הישראלי, איך הם השתמשו באלמנט הקהילתיות כדי לצמוח, ואיך מתכננים יציאה לשוק חדש לגמרי. 

איך לומדים להכיר השוק שלכם כשנמצאים רחוק ממנו? מה המודל העסקי של חברת B2C? איך בוחרים באיזה שוק להתחיל להתמקד?

כשחושבים על מסע של סטארטאפ, יש תהליך שנראה די קבוע – מתחילים מרעיון, מגיעים לולידציה ראשונית, והשלב הבא הוא פניה למשקיעים. עבור חברות B2C, המסע הזה נראה קצת שונה – דוגמא אחת היא שאם בדרך כלל מספיקה וולידציה אצל לקוח אחד, שעבור חברת B2B יכול להיות חברה גדולה, עבור חברות שפונות ישירות ללקוחות הדרישות מהמשקיעים הן הרבה יותר גבוהות.

השבוע בסדרת אלטרנטיב, דריה ורטהיים מדברת עם יובל קמינקא, מייסד-שותף ומנכ״ל Simply (Joytunes), שיש לה מאות אלפי לקוחות משלמים ברחבי העולם ו- כל זה כשכל 200 העובדים שלהם נמצאים כאן בישראל. יובל שיתף במה המשמעות של הצלחה עבורם, איך נראה תהליך גיוס הכספים, ומה המשמעות של רווחיות בחברת B2C. 

מה זה סורסינג? איך אפשר להשתמש בו כדי להוריד עלויות של תהליכי גיוס? מה הדרך הכי טובה לוודא שמועמדים יענו לפניה? 

בכל סטארטאפ, בין אם גדול או קטן, עולה לעיתים הצורך לגיוס מאוד מדויק וספציפי – זה יכול להיות לתפקיד בכיר בחברה, תפקיד שאין הרבה אנשים שממלאים אותו, או כזה שדורש ניסיון מאוד מסוים. הבעיה היא שהאנשים שיכולים להתאים לנו למשרות האלו לא בהכרח יפנו אלינו – אולי הם אפילו לא מחפשים עכשיו עבודה. אז איך עושים את זה? פה נכנס לתמונה צוות הסורסינג – שזה בדיוק התפקיד שלו. 

זה אולי נשמע כמו משהו שמיועד לחברות גדולות – אבל דווקא בסטארטאפים קטנים, שאולי לא יכולים להעסיק פונקציה כזו במשרה מלאה אבל הסקייל הנמוך יחסית של הגיוס מחייב שכל גיוס יהיה הכי מדויק שאפשר, יש הרבה יתרונות למגייס או מגייסת שיוכלו לשלב פרקטיקות של סורסינג בתהליכים שלהם, ולמצוא את המועמדים הכי מתאימים. 

השבוע אדוה שיסגל מדברת עם  זוהר מנדלסון בן עטר, הסורסרית הרארשונה במאנדיי וה-Team Lead של צוות הסורסינג,ועם דניאל וייסבלט, Director of Global TA& HR Director. זוהר ודניאל משתפות בפרקטיקות שאפשרנו לנו להגיע ל25% response rate להודעות שאנחנו שולחים – כמעט 20% יותר מהבנצ׳ ברק בתעשייה, באיך בונים את המשרה הזו נכון, ומתי ואיך יוצרים אסטרטגיה גיוסית לכל שלב בתהליך. 

—

מבנה פניה למועמדים

פרקים נוספים בנושא:
170: איך מודדים ומשפרים תהליכי גיוס עובדים

פרקי האודיו-בלוג של Startup for Startup חוזרים! הצטרפו אלינו לגרסת האודיו של הבלוגים שהכי אהבתם באתר שלנו. 

והפעם, דניס נרוש, Director of AI ב-Elementor, משתף ב-4 טקסים שימושיים שפיתח לאורך הקריירה שלו ויכולים לעזור לכם לבנות צוות חזק ומוצר מנצח.

קריינות: תומר לוי

לגרסה הכתובה של הבלוג לחצו כאן

איך מתחילים מסע של מעבר תפקיד בתוך הארגון? איך מאזנים בין התפקיד הקודם לתפקיד החדש? ומה המערכת יכולה לעשות כדי לעזור למעבר להיות מוצלח?

היינו רוצים לחשוב שאנחנו מצליחים להתקדם בחיים בזכות הכישרון, החוכמה והמסירות שלנו לבדם, אבל זה לא תמיד המצב. לפעמים כדי להתקדם ולצמוח צריך לדעת לפעול, להיות פרואקטיביים, לזהות הזדמנויות וללכת עליהן עד הסוף.

אלמוג רוס החל את דרכו המקצועית במאנדיי בתפקיד תמיכה, וברגע אחד של שיחת מסדרון הוא הצליח לזהות הזדמנות לקחת את הקריירה שלו צעד אחד קדימה לכיוון שחלם עליו – ניהול מוצר.

בפרק השבוע אלמוג משתף איך עשה את הצעד הראשון – ומה נדרש ממנו כדי ללמוד את התפקיד החדש, ולמעשה סביבת עבודה חדשה. לצד רועי סעדון, דיירקטור פרודקט במאנדיי והמנהל של אלמוג, נגלה גם איך נבנתה התמיכה שסייעה לו לצלוח את המעבר מצד המנהלים והצוותים (הן הישנים והן החדשים) החל מתשומת הלב לפרטים הקטנים ועד לבניית תוכנית עבודה ששמה אותו במסלול הנכון להצלחה.

פרק שיכול להדליק את הניצוץ לעשות קפיצה גדולה בקריירה, או לתת דחיפה למי שעמוק בפנים יודע/ת שהוא/היא צריכים לפעול ולא לחכות שיבחרו בהם.

איך יוצרים מנטליות בצוות של הגעה ליעדים? איזה כלים משמעותיים יש למנהל בתחילת הדרך? איך מנהל יכול למדוד את עצמו?

בפרק השבוע אנחנו מביאים הקלטה של מפגש שערכנו עם רועי מן, שבו הוא סיפר על פרקטיקות שמלוות אותו עוד מתחילת הדרך, על העקרונות שמובילים אותנו במאנדיי סביב גיוס, קידום ופיטורים, וגם על איך אפשר למדוד את עצמנו בתור מנהלים. 

מערכת יחסים בשלט רחוק: 

איך לנהל צוותים מרחוק בצורה אפקטיבית?

למה שנרצה לפרסם את החברה שלנו על גבי שלטי חוצות? במה זה בדיוק שונה משיווק אונליין? ואיך אפשר למדוד את האימפקט של שיווק בעולמות האופליין? 

רובם המוחלט של הסטארטאפים משווקים את עצמם כיום באמצעות מודעות באותן הפלטפורמות – גוגל, יוטיוב, פייסבוק וכדומה. וזה נכון ששיווק אונליין הוא ״דרך המלך״ ומתאים מהרבה בחינות לענף, אבל פרסום בדרך הזו גם מקשה עלינו להתבלט ולהבדיל את החברה שלנו מבין מאות המודעות שאנשים נחשפים אליהם בכל יום.

לכן, בפרק השבוע אנחנו מדברים על אופציה נוספת: שיווק אופליין, ובאופן ספציפי על קמפיינים של שלטי חוצות. לערוץ נוסף זה יש מטרות, מאפיינים ורווחים יחודיים לו, שיכולים להועיל לצמיחה של החברה שלנו לטווח הקרוב והרחוק. 

בפרק אדוה שיסגל מדברת עם אביב בר עוז, Offline Brand and Production Team Lead  במאנדיי, על המטרות השונות של שיווק אופליין משיווק אונליין, על איך בונים קמפיין כזה בשטח, ועל איך בונים הרמוניה של המרקטינג שלנו בין ערוצי אופליין לאונליין.   

גיל הירש, מייסד-שותף StreamElements מדבר עם עם טל זקון, מייסד-שותף ומנכ״ל TRES Finance, על דרכים למדידת העבודה, מה עובד לטל באופן שבו הוא מודד את החברה, מה לא עובד, ועל מטריקות שיכולות לדחוף חברות קדימה.

מה הכלים השונים לתכנון קדימה? כמה שאפתנות כדאי להביא לתהליך הצבת היעדים שלנו? ואיך אפשר לתכנן לתרחישים עתידיים שונים?

תכנון קדימה הוא תמיד מאתגר – היכולת להגיד עכשיו לא רק איפה נרצה להיות בעוד שנה, אלא גם מה יידרש מאיתנו כדי להגיע לשם, ואיך נדע שזה באמת אפשרי. אם נוספים על האתגר הזה משתנים בלתי ידועים כמו משבר כלכלי, מלחמה, מילואים, או עבודה מרחוק, הוא נהיה קשה אפילו יותר. 

בתחילת ינואר, ערכנו אירוע בנושא ׳איך תראה 2024? כלים לתכנון שנתי׳ ובה היו ארבע הרצאות קצרות, כל אחת עסקה בתכנון קדימה של ורטיקל משמעותי אחר בסטארטאפ – תכנון פיננסי, מרקטינג, רואדמאפ מוצרי, ומשאבי אנוש.

הפרק היום הוא הסשן שהעביר תומר קרמרמן, Head of Analytics to the CEO במאנדיי, על כלים ואסטרטגיות בתכנון קדימה. איתמר שיתף בכלים לזיהוי האתגרים הכי משמעותיים שנרצה לפתור בשנה הקרובה, והדרך לעשות תעדוף בעזרת הסטייקהולדרים השונים בחברה.

ההרצאה לוותה במצגת, שניתן לראות כאן. 

לכלי שתומר והצוות שלו בנו לScenario planning ניתן להיכנס כאן
את ההקלטה המלאה מתוך האירוע ניתן למצוא כאן.