אני שמח על ההזדמנות לשתף אתכם בכמה דברים חשובים. היכרות קצרה - אני נמרוד, 15 שנה מייצג יזמים במאות סטרטאפים משלב הרעיון ועד לאן שהם מגיעים עם החלום, וזוכה ללוות אנשים ותהליכים מרתקים.

לאחרונה ייסדתי חברה שאמורה להביא בשורה לעולם הייעוץ לסטרטאפים. למי שיש את הזכות לעבוד עם כמות גדולה של חברות ויזמים, יש גם את האפשרות לזהות תנודות ותמורות יותר "רחבות" בתעשייה ולהפיק מהם לקחים ותובנות שאפשר להנגיש בחזרה ליזמים, אשר מתוקף תפקידם, בדרך כלל מפוקסים על הדרך והאתגרים הייחודיים להם ולפעמים נעדרים את היכולת לעלות ל-30,000 רגל ולהתנחם או ללמוד מ"צרות רבים". לאחרונה אני חושב המון על אחת התופעות הרוחביות הללו שזיהינו, ואני מקווה לשתף אתכם תוכן מועיל בעניין זה.

אני שמח לשתף אתכם בכמה מהתובנות שעלו מהדוח שהופק על ידי Startup Snapshot, בנושא "השפעת הלחץ על רווחתם של מייסדי ומנכ"לי סטארט-אפים", דוח שמביא זווית הסתכלות חשובה על נושא שלעתים קרובות מתעלמים ממנו של בריאותם המנטלית של המייסדים.

הממצאים שתפסו את עיניי בדוח, שהם גם מאירי עיניים וגם מדאיגים כאחד: 72% מהמייסדים דיווחו כי בריאותם הנפשית הושפעה מהמסע היזמי שלהם, 37% סובלים מחרדה, בעוד ש-93% יחזרו באומץ למסע למרות המחיר לבריאות הנפש. למרות הנתונים האלה, נמצא שרק 23% מהמייסדים פונים אקטיבית לעזרה או מתייעצים עם פסיכולוג.

רציתי לחלוק כמה תובנות וטיפים שאני נותן ליזמים כדי לסייע להם לנווט במסע היזמות המלחיץ:

קבלה של הקשיים

חשוב לי שיזמים יזכרו שמתח קיצוני הוא חלק נורמלי בלהיות מייסד. את מנסה לשנות את העולם, להפוך שווקים, ואולי גם להגיע להתעשרות משמעותית בגיל צעיר. אם המסע הזה מרגיש משהו פחות ממשימה הרקוליאנית, משהו פחות מכמעט בלתי אפשרי, אולי בכלל צריך לתהות אם את בדרך הנכונה! אני תמיד מציע ליזמים, דווקא כשהם מדווחים שהכי קשה להם, לאמץ בדיוק את הרגע הזה, ולהזכיר לעצמם שעצם הקושי מעיד על היותם על הדרך הנכונה לעשות משהו יוצא דופן. זה קשה כל פעם מחדש לומר את המשפט הזה ליזם, מהסיבה שבאותו הרגע הוא או היא בדרך כלל משתפים בלחצים בציפייה לקבל סוג אחר של אוזן קשבת, אבל אני מוצא שאחרי שהאמירה הזו שוקעת, איתה מגיעה גם רגיעה ופיקוס מחדש על הדרך.

גישת ״ואז מה?״ 

אם הלחץ עדיין מציף אותך, נסה לתרגל את גישת ה"ואז מה?". הרבה יזמים שאני עובד איתם קופאים לפני החלטות קשות. למשל, האם לפטר את סמנכ"ל השיווק שגייסנו בקול תרועה ובחבילת שכר ענקית בארה"ב, שלושה חודשים אחרי שהצטרף, כי מסתבר שהוא פשוט לא מדלוור? ועוד אחרי שדיווחנו לבורד שלנו באיזה הישג אדיר מדובר! האם לקחת את הדאון ראונד העצבני הזה שמציעים לנו המשקיעים הקיימים רק כדי לקנות עוד 4 חודשים כשיש עוד 7 חודשים ראנווי, ויש סיכוי לעבוד עוד חודש ואולי לצאת לגיוס טוב יותר? יזמים לפעמים קופאים אצלי בחדר במצבים האלה, ושם אני דווקא מנסה להקל עליהם או לתת להם כלים להקל על עצם קבלת ההחלטה. דרך אחת "להאיר את הדרך" קדימה בצורה שגם מרגיעה את היזם, היא לקבל את ההחלטה בראש, ואז לדמיין את ההשלכה הגרועה ביותר שלה. ואז, בהסתבר שאחרי שהתוצאה הגרועה ביותר תתממש היזם לא איבד את החברה עדיין ובוודאי שלא קרה הרע מכל, אני מציע להם לשאול שוב "ואז מה?" ולדמיין את השלב הבא הכי גרוע, וכן הלאה.

הנה דוגמא: פיטרנו את סמנכ"ל הכספים כי זה מה שצריך לעשות. ואז מה?

הבורד כעס עלינו על הבזבוז וחושב שאנחנו מנהלים לא טובים על טעות כזו חמורה בגיוס. ואז מה? הבורד ירשום את זה לחובתנו וביום מן הימים ישתמש בזה להצדיק פיטורים שלנו. ואז מה? ואז יפטרו אותנו עוד שנתיים? ואז מה? נצא עם כל המניות שלנו מהחברה שייסדנו וחלמנו, כי כבר ייגמר הוסטינג עד אז, ונראה אותה או מתרסקת או צומחת בלעדינו. וכן הלאה.

עצם התרגיל המחשבתי הזה, ליזמים שיודעים לחבר הסתברות של התרחשות כל אחד מהתרחישים האלה כפי שכתבתי, כבר מרגיע; כי ברור שהמציאות מורכבת יותר וההסתברות לתוצאה הזו נמוכה!

אתם תצליחו להציג לבורד שעשיתם את המעשה הניהולי הנכון וצמחתם ממנו. אתם תלמדו המון על מי אתם כן צריכים לתפקיד ולא תתפשרו בגיוס הבא. גם אם תפוטרו מהחברה עם כל המניות, אתם יזמים קודם כל, וזו לא החברה היחידה שלכם. מהחברה הזו תלמדו המון ובחברה הבאה תצליחו בענק, ואז (אחרי ההצלחה כמובן), תארחו fuck up night ותספרו על החברה הראשונה ואיך הוציאו אתכם ממנה על טעות גיוס אחת.

פרספקטיבה

החברה שלך חשובה להפליא, אבל זה רק פרק אחד במסע היזמות שלך. המסע שלכם יראה מיזמים וחוויות מרובים, וכל עוד את שומרת על היושרה שלך, מקבלת החלטות ביסודיות ושומרת על קו ישיר עם כוכב הצפון של החברה שלך, אפילו כישלון או שניים פשוט יהפכו לחלק מסיפור הצמיחה שלך. אלה לא משפטים של מה בכך. עמוק לתוך ניהול של חברה, ה-DNA של היזמים מתמזג עם זה של החברה, והם פתאום "החברה". התוצאה היא שהם שוכחים שהם קודם היו יזמים. וליזמים בנפש - חברה היא רק תחנה אחת במסע.

יש עוד המון כלים והאקים קטנים שיכולים לעזור, אבל דווקא את אלה רציתי לשתף משום שהם לאו דווקא הכלים שאני מוצא שיזמים הולכים אליהם בזמן אמת.

במאקרו, לא בקטע של צ'יט כזה או אחר, ופה אני מדבר כיזם בעצמי שניסה להקים כמה מיזמים, פנייה לעזרה מקצועית באופן רשמי ומסודר לתהליך של ליווי אמיתי ושוטף, עוזרת ושווה כל דקה (עם המטפלים הנכונים כמובן).

את הדו״ח המלא תוכלו למצוא פה