סטארטאפים, בייחוד בשלביהם הראשונים נאלצים לבחור בקפידה כל אדם נוסף שיצטרף לצוות הפאונדרים, בעיקר בשל מגבלות במשאבים. על אף שתחום העיצוב הוא בעל חשיבות רבה, מכל הבחינות, מרקטינג, פרודקט, ברנד, סיילס וכו׳, לרוב לא מגייסים מעצב אין-האוס עד שלב מאוחר יותר. עם זאת, מצטברים לא מעט צרכים הדורשים עבודת עיצוב בין היתר מיתוג של החברה החדשה, מצגת משקיעים, מצגות סיילס, חומרים ויזואליים על המוצר, סושיאל, אתר או דף נחיתה ועוד. 

בשנים האחרונות הפך שוק הפרילנס להיות נגיש ומהיר, יש היצע מטורף לכל שירות שסטארטאפ חדש או ותיק חפץ בו. באשר לתוצרי עיצוב כאלה ואחרים, שימוש בפרילנסרים  נדמה כפתרון קסם, אך הוא כולל בתוכו כמה הסתייגויות שכדאי לבחון כדי ללמוד איך אפשר לגבור עליהן. 

בחודשים האחרונים אנחנו נמצאים במצב רגיש ומיוחד כאן בארץ, עם כל הקושי והמהמורות המאפיינות סטארטאפים בתחילת דרכם, פעילות תוך כדי מלחמה הופכת את המסע למאתגר במיוחד אשר מצריך התאמות רבות בכל יום מחדש. בייחוד במצבי קיצון כאלה כאשר חלק מהעובדים במילואים ומצב הגיוסים אינו יציב, אפשר לבחון שימוש בפרילנסרים ולנסות להפיק מהם את המירב.

נקודות חיכוך עיקריות בהסתמכות בלעדית  על עבודה עם פרילנסרים בתחום העיצוב:

מידת המעורבות: בפרויקטים פשוטים ומורכבים ככל שיהיו ישנה חשיבות למעורבות המעצב בליבת העשייה של החברה, הבנה אמיתית של המוצרים, סוגי הלקוחות, המשתמשים והחזון העדכני ביותר שלה. במקרים רבים בהם מנסים לפתור פרויקטים נקודתיים כ״פלסטר״ באמצעות פרילנסר, צריך לקחת בחשבון את ההכרות המוגבלת שלו עם החברה ובהתאם לכך את המענה שיספק שייתכן ויהיה מוגבל. 

היעדר קו אחיד: קו אחיד בכל התכנים הויזואליים של החברה מבחינתי הוא ערך עליון- כדי להתפתח כחברה רצינית ולצבור לקוחות חשוב מאוד להישאר אחידים, עמוד הלינקדאין צריך להתאים עם האתר שצריך להתאים עם מצגת הסיילס שצריכה להתאים עם תהליך האונבורדינג. בהנחה שבכל פעם שנצטרך ״תוצר״ עיצובי אנחנו נפנה לנותן שירות אחר, נתרחק יותר ויותר מהאחידות הנכספת (כן, גם אם נשלח להם את הפונט, הצבעים וה assets שלנו). 

בזבוז זמן במציאת ״האחד״: בתור מעצבת שצריכה לפעמים חיזוק מפרילנסרים אני יכולה להגיד שזאת משימה לא פשוטה למצוא את האחד (עובדה שכל רווק מצוי יסכים איתה). לפעמים צריך לעבור כמה אנימטורים עד שמוצאים אחד שנותן מענה מספק ולכן צריך לקחת בחשבון את זמן החיפושים. בהנחה שמצאנו מעצב שאנחנו מסופקים מהשירותים שמציע, עלינו על הגל ונוכל להמשיך לעבוד ביחד גם בפרויקטים עתידיים. בהמשך לנקודה הקודמת, זוהי הזדמנות נהדרת להתקרב אל עבר הקו האחיד כאשר ממשיכים לעבוד עם אותו המעצב.  

תקשורת עם הפרילנסר: מונחים משפת העיצוב יכולים להישמע לעתים כשפת חייזרים לאנשים שלא מגיעים מהתחום. כאשר גורמים שאינם מוגדרים כגורמי עיצוב פרופר, אלא מתחומי מעטפת כמו מרקטינג, פרודקט, או בורד הופכים להיות אנשי הקשר עם המעצבים יש לצפות לאי הבנות, איטרציות רבות ודיסוננס בין הציפיה לבין התוצרים בפועל. אין ספק שעיצוב של באנר בסיסי ללינקדאין למשל יכול להסתיים כהצלחה מסחררת, לעומת זאת אפיון ועיצוב מחדש של הדשבורד יכול להיות מייגע ומתסכל כאשר לא מצליחים להעביר נכון את המסר.

מה אפשר לעשות כדי למנף את העבודה עם נותני השירות ולהישאר מרוצים:

ההיצע היום הוא מטורף! אפשר להיעזר בסושיאל כדי לקצר את זמן החיפוש ולקבל המלצות מקולגות ומהקהילה. אם אתם מחפשים שירות עבור פרויקט ספציפי, כמו למשל בניית דף נחיתה לחברה, נסו לפרסם פוסט עם פירוט של כמה שורות על הפרויקט וחפשו המלצות. נכון שלא כל המלצה היא אמינה, אבל קל מאד להגיע להרבה אנשים שמכירים הרבה אנשים בפוסט אחד. ישנן קבוצות פייסבוק של מעצבים שמחפשים פרויקטים שאפשר גם שם לפרסם פוסט. 

טסט קצר עם 3-4 מעצבים. ממש כמו שחלק מתהליך גיוס מכיל בתוכו טסט שמסייע בהבנת היכולות של המועמד והאם הוא הבין את החברה והמשרה, כך גם יכול להיות יעיל במקרה הזה. לפני שמתחילים לעבוד על פרויקט וצוללים לעומק, מומלץ להכין טסט קצר בתשלום (לדוגמא- לעצב באנר ללינקדאין, בלוג פוסט וגיף של מרי קריסמס) ולשלוח לכמה מעצבים שונים וכך לעשות את הסינון הראשוני לפני שמתחילים באמת לעבוד. כמובן שאפשר להשתמש בתוצרים של הטסט ולחסוך עוד זמן, עבודה וכסף. 

כדי להימנע מקצרים בתקשורת ובחוסר מידע צריך לעשות מחקר מקדים ולהכין ״קיט״ שלם לטובת הפרויקט. מעצב חיצוני הוא מספיק לא מחובר לעשייה, לאנשים או לדרייב של החברה ולכן צריך לספק לו כמה שיותר חומרים שיוכל לעבוד איתם. מומלץ להכין תיקיה עם כל ה-assets הנדרשים, דף הסבר המפרט את כל הצרכים לגבי הפרויקט, לוחות זמנים, אנשי קשר בחברה, רפרנסים מרחבי הרשת, חומרים מקדימים שיכולים לשמש כרפרנס ועוד כל מידע נוסף שיכול לסייע בהבנה וביצוע של המשימה.  בנוגע לאופן התקשורת חשוב לציין שסטארטאפ קטן שעדיין לא מכיל בתוכו חטיבת עיצוב אלא רק מעצב- שניים יכול בהחלט להיעזר בשירותים חיצוניים כאשר איש הקשר הוא מעצב שיודע לתווך את הצרכים של שאר המחלקות. במידה ואין מעצב חשוב עוד יותר להקפיד על העברת בריף מקיף שכולל כמה שיותר מידע וחומרים. 

העסקת פרילנסרים קבועים המאפשרים לייצר אחידות יחסית. מעבר להתמדה בעבודה עם אותו המעצב על פרויקטים שונים, כדאי ואפשר לקבוע כמה שעות חפיפה עם אותו ״קבוע״, וכמובן לשלם לו עליהן כמו על שעות עבודה רגילות, בכך לנסות לחשוף אותו לכמה שיותר מידע שיוכל לסייע לו להבין את המתרחש בחברה (כל זאת אחרי שחתם על NDA, מיותר לציין). 

בפרויקטים מורכבים וארוכי טווח כמו עיצוב הפרודקט עצמו או אתר מורכב צריך להיות יותר מחושבים ולשקול לקחת חברה שיכולה לתת מענה מקצה לקצה. בניית המוצר, בין אם הוא מיועד למובייל או לדסקטופ, B2B או B2C, מערכת מורכבת או פיצ׳ר חדש - הוא אירוע מורכב ולכן כדאי לבחון שירותים של חברה גדולה שהיא מעבר למעצב יחיד או סטודיו קטן כך שיוכלו לתת מענה מלא של עיצוב וגם פיתוח. בהמשך לנקודה הראשונה, גם כאן מומלץ מאד לחפש המלצות בקהילה. 

לעבודה עם פרילנסרים יש יתרונות רבים ועם זאת כמה הסתייגויות. חברות קטנות יכולות להפיק המון מעבודה עם נותני שירות ולהנות מהיצע בלתי נגמר מכל רחבי העולם. חשוב להישאר ממוקדים בדיוק על מה השירות והתוצרים שאנחנו מחפשים, ולא להתייאש עד שמוצאים את האחד! 

אולי יעניין אתכם לקרוא על היתרונות של שימוש בפרילנסרים