העבודה שלי בתור אשת יחסי ציבור שמלווה סטארטאפים ויזמים מול כלי התקשורת השונים, מלווה במצבים שמעוררים הרבה אינטריגות, אמוציות, קונפליקטים ומשברים בשוטף. אחרי מיליון פעמים שהתמודדתי עם סיטואציות מגוונות, התחלתי לזהות דפוסים שחוזרים על עצמם. למשל סיטואציה קשה שנראית כאילו כל העולם נחרב ברגע אחד מבאס, זו סוג של סיטואציה שגם היא למרבה ההפתעה חוזרת על עצמה. מה המוסר השכל? כנראה שהעולם לא נחרב ומחר בבוקר שוב תזרח השמש. 🌤️. עם השנים הבנתי שהאנרגיות ששואבות אותי הסיטואציות האלה, הן מיותרות ושלמעשה רק אני יכולה לבחור איך ואיפה לתעל אותן. למדתי לקבל סיטואציות ולהרפות מהתגובות האוטומטיות האלה שמבזבזות את האנרגיה הכה חיונית. לקבל את הצד השני שלפעמים האינטרס שלו שונה משלי ויתכן ולא יהיה מרוצה, רגשות שליליים עשויים לעלות ולהבין שגם זה בסדר ולא בכל מצב כולם יהיו מרוצים. לקבל מצבים שלפעמים הם פחות סבבה ולפעמים הם רחוקים מלהיות סבבה ולהבין שגם זה חלק מהמשחק. בסופו של דבר לכל אחד ואחת יש את המאה אחוז יכולת לפעול בכל סיטואציה. מה שמחוץ למאה אחוז שלנו ולא תלוי בנו פשוט יקרה… הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות הוא לקבל ועדיף בחיוך. 🙂.