טוב

אני אנסה להיות כמה שיותר יש הרבה לכסות

אז אני אעשה את זה הכי מהיר שאפשר כדי שיישאר קצת זמן לשאלות אז

הסיפור הוא סיפור על בראוזוור האמת אבל

בראוזוור התחלנו אותה בשנת 2000 כספין אוף לחברה אחרת

שהתעסקה בתלת ממד אני מדבר הדברים הכי קרובים למטא וורס ואז רק לפני 21

שנים אינטראקטיב תלת ממד פתחנו

את החברה בשנת 2000 והיא נסגרה באירוע אני עזבתי אותה

אני ושותפיי היזמים עזבנו אותה ב-2007 הרעיון היה חדר

הלבשה וירטואלי זה מאוד מאוד הקדים את זמנו אבל הרעיון היה

ולידי יכולת לראות בגדים על עצמי בחוויית

קניית בגדים באינטרנט שהייתה ונשארה די אותו דבר עד היום

שאתם מכירים כולכם איך זה נראה והרעיון

היה להיות מסוגלים לראות בגד שהוא מסומלץ על הגוף שלי וכמובן

לראות את הגוף שלי וככה נכנסנו בשנת 2000 לתוך

העולם הזה כשאנחנו איתנו יש מספר

משקיעים פרטיים ומוכרים שהצלחנו להגניב אותם

על הטכנולוגיה ובנינו מוצר בקצב מטורף עם

טכנולוגיית חלל של סימולציה ולא לקח יותר מדי זמן ובאמצע

שנת 2000 התפוצצה הבועה והכל קרס לנו לא

זה היה מאוד מאוד קשה להגיע ללקוחות אף אחד לא התעניין בלהוציא

שקל זה הביא אותנו לפינה ושמה השאלה

הייתה אם לסגור או להמשיך המשכנו המשכנו והיינו

חייבים לעשות איזשהו פיבוט כי הרעיון המקורי של חברה לא היה מי שקונה

אותו באותו שלב האינטרנט כל כולו היה באיזה פריז

למשך שנתיים לפחות והחלטנו שאנחנו עושים פיבוט ועוברים להשתמש

בטכנולוגיה המדהימה הזאת שפיתחנו שאפשר לראות בגדים על גוף אדם למוצר

משהו שככה תוך כדי הדרך הבנו שהשיטות B2B שהוא

שבהן הן מפתחות בגדים זה משהו ששייך למאות

שנים של עבודה ידנית ולא יעילה בשום צורה שהיא וכל

העסק הזה הלך מאוד מאוד מאוד לאט זה גם טכנולוגיה מאוד כבדה וגם המכשירים

מהסופר לא בכיוון של שמה שקורה היום ומה שבאמת נדרש

בשביל להיות מסוגלים לעשות כזאת עבודה וככה בשנת 2003 עוד

פעם שאלנו את עצמנו אנחנו סוגרים

או ממשיכים אנחנו חיים רוב הזמן מהכסף של המשקיעים ותוך

כדי שאנחנו חיים מהכסף של המשקיעים אנחנו לא לוקחים משכורות ואנחנו

חיים מהיד אל הפה ואנחנו מחזיקים מעט מאוד עובדים וכולם

עוד מאמינים ברעיון אבל גם ככה זה נראה ובסוף

החלטנו שאנחנו ממשיכים אבל

עם פיבוט נוסף הפעם עשינו איזשהו מחקר על חוויית

עיצוב לקהלים

והגענו למסקנה B2B אחרים שהם לא

שיש מעט מאוד משחקים שמתעסקים ממש עיצוב בזמנו זה היה סימס וברבי

ובהם שמדובר בעיקר בשחקניות

ובטווינג ובבני נוער השחקניות עושות לדרבב

ומי שמתעניין בעיצוב עושה את דרכו ישר לרכיבים של העיצוב ושם בצד

את כל המשחקים ואמרנו יאללה זה מתאים לנו ויצאנו

לדרך גם גייסנו עוד טיפה כסף מהמשקיעים דוללנו נשארנו עם מעט

מאוד מאוד אחזקות בחברה ויצרנו חוויה שקוראים לה סטייל

זון בתוך החברה שהיא חוויה מזוקקת של עיצוב בגדים בקהילה

של חובבנים עם חוויית רשת חברתית שעוד לא הייתה אז בכלל

כאילו בפייסבוק אפילו לא היה בחוץ היה לנו השתמשנו במיני בלוגים

עם משהו שהיה כמו הקיר של פייסבוק מקום

לפרסם בו את הבגדים שאני מעצב עם אפליקציות שפיתחנו זה היה

מהמם אנשים יכלו לקחת את העיצובים של השכן ולהמשיך לעצב

אותם והייתה נשמרת היסטוריה יצאנו לדרך תוך רגע

נהיו אלפי משתמשים בארץ הכנסנו לתוך הקולקציה

של פוקס אני מדבר איתכם על שנת 2004 זה היה

באותו רגע הצלחה מקצה לקצה וזה רק היה

איזשהו הוכחת היתכנות בישראל ואנחנו

B2B בשלב הזה עוד ממשיכים למכור מנסים למכור את המוצר שהוא

ולעשות את זה ואנחנו מבינים

שאם אנחנו עכשיו לוקחים את זה לעולם העסק הזה הופך להיות יש לו סיכוי

להיות בוננזה אבל כמו שזה קורה במקביל אנחנו בקונפליקט

הולך ומעמיק עם המשקיעים עד לנקודה

שבה ממש בסביבות סוף ואנחנו גוררים את זה ומצליחים

להגדיל את הקהילה ולהוסיף עוד ועוד נדבכים

לחוויה הזאת שהוא הדבר הכי קרוב למטא וורס בשנת 2005

עד שהגענו נקודה בסוף 2006

שקונפליקט עם המשקיעים הפך להיות עמוק מידי ואנחנו

כיזמים נהיה לנו אחזקות בחברה שמקורבות לכלום ועדיין

היה עוד הרבה מאוד מה לעשות אנחנו הבנו שזה אנחנו לא יכולים להמשיך לא

אין לנו מספיק תמריץ בחברה ואנחנו לא רוצים להמשיך את

לפשר את המשפחות שלנו המשקיעים

עדיין להחזיק את החברה שעוד החזיקה חמש שנים אחרי ובזה

נסגרה החברה שלא הצליחה להתרומם בלי

היזמים זה סיפור הכישלון בסוף אני עוד אחזור

למה קורה היום עם בראוזוור אבל זה היה

כאב זה היה כאב מאוד גדול זו הייתה חברה עם המון

תוכן ועם המון עניין וכל מי שעבד וכל מי שראה

אותה זה היה נראה כמו באמת חלום של כל יזם ושל

כל איש מוצר והטעויות שעשינו היו בכל הקשת הן

היו במוצר הן היו במכירות והרבה מזה היה

לנו גם אפשר לשים על המזל המזל היה לא ממש לטובתנו אלה

הטעויות שאני פחות רוצה לדבר עליהם אני חושב שיותר שווה להסתכל על המקום

שבו אולי אני יכול לתרום לכל מישהו שנכנס

היום לתוך איזשהי דרך של יזמות זה

טיפול במשקיעים אני חושב שעיקר הטעויות שעשינו

שמה מול המשקיעים שהיו פרטיים אבל היו מוכרים בתחום

זה היה ניהול מערכת היחסים שלנו

מולם אנחנו היינו צעירים הרבה יותר מהיום מדברים 20

שנה אחורה ואנחנו ניסינו מצד

אחד לרצות כל הזמן את המשקיעים שלנו הרגשנו

שאנחנו חייבים כי הם שמו כסף ואנחנו מי אנחנו בכלל שזה

בסדר זאת לא השגיאה אבל קצת גם שגיאה בתוך

המערכת יחסים הזאת מול המשקיעים במקום ליזום במקום

לדווח במקום להתייעץ בעיקר הגבנו והיינו

כולנו אחוזי יראה וכמו

שלא שיתפנו בהצלחות גם לא שיתפנו מספיק בכישלונות או בסיבות בקיצור

כל מערכת היחסים עם המשקיעים שלנו במקום להיות תועלתית מעבר

לכסף שהם שמים היא הייתה כל כולה כמו ביקור

אצל הרופא שיניים ואלה היו

הדברים שאפשר לתקן אבל הדברים שהם מגיעים למקום

שבו נעשו ממש טעויות ספציפיות זה

היה שאנחנו כיזמים לא השכלנו לשמור על התמריץ שלנו כמו

שאמרתי קודם מצד אחד המשקיעים

היו שמה בשביל לשים עוד ועוד כסף על החברה וכל פעם אנחנו חלקנו

הלך והצטמצם ואני חושב שזה די ברור לכולם

או אם לא ברור לכם אז צריך עוד להבין שבסופו של דבר יזמים

או קבוצת יזמים הם צריכים לדאוג שברמה

הפרטית לא תרדו אף פעם מתחת למשהו כמו 10% אחזקות

וברמה הכללית על משהו שהוא לא מתחת ל-25% אם אתם חבורה

של יזמים וברגע שזה מתחיל לרדת

מתחת לזה אתם צריכים לבדוק מה שירד לכם ברמת

האחזקות יגובה בצורת אופציות ואם

זה לא קורה שתידלק לכם מנורה אדומה מאוד מאוד

חזקה זה בעצם הנקודה צריך לזכור שכשאנחנו הגענו לשלב שבו

עזבנו את החברה החברה יכלה היה לה סיכוי מאוד גדול

כמה שנים אחרי זה שהיו אנשים שהסתכלו על החברה ורצו ואולי לרכוש

את הקהילה המשוגעת הזאתי שגדלה אבל אנחנו בגלל שהיה לנו תמריץ

קרוב לכלום לא יכולנו לסבול יותר את המצב פשוט קמנו ועזבנו

זה אולי אחת המסקנות הכי

חשובות פה אתם חייבים לדאוג לעצמכם יש משהו בלדאוג לעצמכם הזה

שהוא גם נותן אינדיקציה לכמה המשקיעים מעריכים

את החשיבות שלכם לחברה וכמובן

עוד עצה למי שמכם יש לו כבר משפחה או תהיה

לו משפחה תוך כדי לנו זה קרה תוך כדי לא

לפשר את החיי משפחה זה לא שנים שאפשר להחזיר אותם בדיעבד

וכל דקה שאתם נותנים לדבר הזה שהוא כמו

הילד שלכם לסטרט–אפ ואתם לא נותנים לילד האמיתי

שלכם שהוא בשר מבשרכם זה לא חוזר אז

העולם שאנחנו חיינו בו אני רק

רוצה לעשות לכם קלוז'ר לחזור לאיפה שאנחנו

נמצאים היום החברה באמת שעזבנו אותה

בסוף 2006 היא נשארה בידיים של

המשקיעים שהכניסו צוות אחר שהפעיל אותה אבל מאחר

וזה לא היזמים זה לא הגיע לאן שזה יכול היה להגיע ובסוף 2011

היא נסגרה אבל כשאנחנו

עזבנו אותה בסוף 2007 הייתה לנו מפיצה

מסינגפור שלא הבינה למה אנחנו עוזבים אבל אמרה לנו במשהו

שנראה לנו בזמנו כמו דבר נחמד לומר מתוך

נימוס היא אמרה אני אחזיר לכם את החברה אתם תראו ואיפה

שהוא בתוך בסוף 2011 כשאני והשותף סיימנו

עוד סטרט–אפ בסטרטאפים שניהלנו

הגיעה שרון שהיא הבחורה הזאת שהייתה המפיצה

שלנו בסינגפור הגיעה לישראל ואמרה חבר'ה אני רוצה

להיפגש איתכם ואני זה נחמד לפגוש את שרון אמרנו בטח היא

באה אמרה תקשיבו החברה שניהלתם נסגרת אני

אם תגידו לי שאתם נכנסים איתי בחזרה IP-אני רוצה לקנות את ה

וככה אני גם אעמוד בהבטחה שלי להחזיר לכם את חברה וככה גם נוכל

להרים את החברה מחדש ואנחנו עשינו בדיקת נאותות על

שיש בחברה ומה שהיה אחרי חמש שנים נדהמנו לקבל לגלות

שאנחנו מקבלים את אותם דברים שפחות או יותר עזבנו חמש שנים לפני כן

ונפגשנו עם הלקוחות זה היה אדידס ונייקי שאנחנו הבאנו חמש שנים לפני זה

הבנו שיש פה היא אתגור מאתגר

כמו שאמרו לנו אנחנו בדרך לזרוק אתכם מכל המדרגות אבל אם תוכיחו שאתם מתקנים

את כל הקלקולים אנחנו נחזיק אתכם ניתן לכם שישה חודשים

גרייס כל אחד אמר את זה בדרכו החלטנו שאנחנו לוקחים את זה נכנסו

והיום אנחנו אול אין בתוך בראוזוור

ובראוזוור במקום אחר לגמרי עד כאן אביחי

קודם כל תודה רבה על השיתוף הכנה והמאוד מאוד מעניין יש לנו שתי

שאלות שאנשים שכבר הרימו יד תוך כדי אז דניאל את יכולה להוריד את המיוט

ולשאול כן בטח היי קודם כל תודה

נועה על ההזדמנות ותודה לך על השיתוף אני מנסה

להבין אם הבנתי נכון בין השורות שבסוף אם היית צריך לשים על זה טייטל

אחד האם אנחנו באמת מדברים על סוג של משבר אמון שקרה שם לאורך

הדרך בין שני הצדדים או שזה ממש הייתה פרשנות שלי כי אם אני

מבינה נכון הנקודה הסופית הזאת שבה בעצם מגיעה מישהי אחרת כאילו

קצת הביאה אתכם לבית אחר אז יכול להיות שאולי כל

הסיפור שם היה באמת מה שאתה תיארת כניהול מערכת יחסים לא

מאוד מדויקת והאם אולי שקיפות ואותנטיות משני

הצדדים אגב גם מהמשקיעים וגם מהיזמים האם זה היה פותר את זה?

כאילו הלכתי למקום הנכון? של האימון? כן זה

קצת אינטרפרטציה שקשה לי להתחבר אבל כן יכול להיות

אני חושב שצריך להסתכל על זה יותר מבחינת קודם כל יזם חדש צעיר

בוא נגיד את זה אחרת אם הייתי בסיטואציה הזאת ומישהו היה אומר לי את מה שאני אומר

עכשיו יכול להיות שהייתי מסתכל על דברים אחרת יכול להיות שהייתי מבין שניהול

מערכת היחסים עם המשקיעים הייתה אולי מוציאה את השקיפות

החוצה גם שלנו וגם שלהם אולי הייתם מוציאה החוצה את ההבנה שלהם

וההכרה שאם לא יטפלו בזה כמו שצריך אנחנו פשוט נקום ונעזוב

בעוד שבמקום שזה יקרה אנחנו פשוט קמנו ועזבנו וזה

היה נראה שאנחנו לא נהיה מסוגלים לעמוד עוד

דקה נוספת במשא ומתן והפעם לדאוג לחלק

שלנו אבל אני אומר לכל מי שנמצא כאן בפורום הזה בלי היזמים

בחברות האלה אין חברות זה לא יעזור זה גם בהתחלה

גם באמצע וגם בהמשך זה היזמים

הם מקור וצריך להשאיר

אותם עם תמריץ והם צריכים להבין שמגיע למה התמריץ ואין מה להגיע לפיצוץ

ולקום וללכת אם היינו נשארים בחברה והיה לנו את התמריץ הזה מה שעשינו

אז סטייל זון בשנת 2006 בסוף 2006 שהפך

להיות להיט מי יודע יכול להיות שזה היה הופך להיות באמת בוננזה עצום

אבל בגלל המערכת המקולקלת קמנו ועזבנו מה

יכול להיות יותר גרוע מזה? תודה רבה

אורי אתה יכול לרדת את המיוט היי אביחי תודה

על השיתוף אולי קצת שאלת פוולואפ על מה שדניאל שאלה בעצם

רציתי לשאול אז מה המסקנות שלך להמשך? לא מה היית

עושה אז אחרת אלא בהיבט של מה למדת מהאירוע הזה על

איך לנהל יחסים עם המשקיעים בסטרט–אפ הבא

שלך או אפילו היום? אני דבר

ראשון צריך לבחור את המשקיעים היום כשאנחנו

בראוזוור מודל ב' אנחנו

בהתחלה היינו בוטסטראפ במשך הרבה שנים ועד שהכנסנו עד שהחלטנו

לקחת משקיע למרות שבתור התחלה לא חשבתי שזה יקרה ברגע

שהחלטנו לקחת משקיע זה היה אחרי חיפוש מדוקדק מתוך

מחשבה שזה הבייבי שלנו טיפחנו אותו בעשר

אצבעות הוא הלך מאיתנו וחזר אלינו אז אם אנחנו מכניסים מישהו

לשולחן לשבת איתנו הוא חייב להיות ראוי הוא חייב שיהיה לו איזה

שהוא מה שנקרא יישור אינטרסים שאנחנו והוא

או אנחנו והם יהיה לנו את אותה ראייה על מה שאנחנו הולכים לעשות בהמשך

זה אולי נשמע אידילי ולא ברור שזה יחזיק תמיד מים

כשיש ירידות לצד העליות אבל זה

הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בתור התחלה זה לבחור את המשקיע מישהו

שיהיה לו בתור התחלה ואני כבר אומר זה

משנה הכל הדבר הנוסף זה להתייחס למערכת היחסים של משקיע

ואנחנו אנחנו זה היזמים אנחנו זה

החברה כאילו הוא חלק מהחברה מבלי אתה יודע הוא

כסף אנחנו דם יזע ודמעות אלא פשוט להיות מסוגלים וזה

צריך לחשוב מראש אם אפשר להכניס אותו לתוך מערכת השיקולים לתוך

המערכת היומיומית ולהבין שהוא הולך לשבת איתך בשולחן הניהול

של החברה בבורד ויש לו מילה גם אם הוא לא מביא

רוב ואתה רוצה לשמוע אותו ואתה רוצה גם שהוא בעצמו יהיה

לחלוטין שכל המצב שלך יהיה

לחלוטין שקוף עבורו ומבחינתך אתה רוצה להבין בדיוק לכל

אורך הדרך מה הוא חושב על החברה בצורה הכי טובה שקופה שאפשר אז הכל

בגובה העיניים בניגוד למה שאמרת קודם מה אנחנו היינו

היינו בסך הכל היזמים אז עכשיו אתה אומר לא זה חייב להיות מאוזן ובגובה

העיניים? מאוזן בגובה העיניים אין לנו שום בעיה היום

לדאוג גם לעצמנו גם לחברה וגם למשקיעים זה

מרגיש הרבה יותר מאוזן איפה שפעם זה היה טעות

של מתחילים והייתי שמח אם כל המתחילים פה לא יעשו את אותה טעות

כי אין זה שאפשר היה לעשות הטעות של המתחילים

זה גם אמר שבטנגו הזה היה את הצד השני שניצל את הטעות הזאת

אוקי והיום אני חושב שהמשקיעים קצת יותר מתוחכמים יותר חכמים פחות

נותנים יד לניצול אבל

באמת כאילו זה שאנחנו נאיביים וכל כך היינו דלוקים על

המוצר זה טעות שאני בטוח שתקרה

לאחרים רק אני אומר תוסיפו לעצמכם עוד שיקול אחד ביומיום אתם

אתם זה הדבר הכי חשוב בתוך החברה תודה

רבה זו תובנה מעולה לסיים איתה ותודה רבה על השיתוף

ואנחנו עוברים לגל רימון עכשיו

כולם רואים את גל המסך? אהלן גל מייסד

ומנכ"ל של סנטריקל החברה

היום גייסה 66 מיליון דולר 160 עובדים

מלבורן סינגפור לונדון רעננה

ארצות הברית מקסיקו

ברזיל אנחנו נותנים פתרון לארגונים מאוד גדולים כמו קוקה קולה

אופיס דיפו ואחרים לניהול

ביצועי עובדים צמיחה שלהם והמחויבות השיעור

שלי הוא שיעור מאוד כואב מאה משקיעים ראשונים

אמרו לי לא במהלך

השנים הוספתי עוד בערך מאה שאמרו לי לא אבל על

כל המאה האלה יש לא מעט שאמרו כן דרך אגב בדיוק

התכתבתי בצחוק עם אינטל קפיטל והמשקיע

שם נועם אמר לי לא חלק מהמאה הראשונים אז

תלמדו דבר אחד אומנם זה לא מי טו

אבל לא לשמוע לא זה בסדר זה

לא אומר שזה באמת לא למרות שזה לקח שש שנים לאחר מכן

אז זה הסיפור בקצרה אבל מה היו הבעיות

שלי למה אמרו לי לא? אז סיבה אחת באמת

שהמשקיעים וזה מוקלט אז אני אגיד משקיעים הם לא עם יותר מידי מעמיק

שממש מעניין אותם ללמוד

עליכם ולהבין את הפתרון המופלא והאדיר שישנה

את העולם הם מאוד מחפשים לשים אתכם באיזה קופסא

ברורה אתם כמו זה לזה או אתם כמו אובר

לסנדלרים או כמו גרב–אהב לנגרים

והבעיה הראשונה שלי הייתה בסיפור

סיפרתי סיפור מאוד גדול מאוד מורכב

של בעיה אדירה אני חייב להגיד עוד פעם באמת אנחנו היום שותים

מעל 150 ארגוני ענק אז כנראה אנחנו פותרים בעיה

אדירה אבל אף אחד לא הבין אותי כאילו

באמת לא לא הבינו לא הצלחתי לקחת את

הסיפור ולתרגם אותו למשקיעים דרך

אגב כן הצלחתי למכור באותה תקופה כאילו שתבינו המאה

לא הגיעו תוך כדי שמכרנו ליהו מייקרוסופט אינטל

וינדוס אלווין כאילו

ארבעה חברות אמרו כן שילמו כסף לא פיילוטים

ולא נעליים עדיין משקיעים אמרו לא כי הם לא הבינו בכלל על

מה אני מדבר אז הבעיה הראשונה הייתה הסיפור סיפור מורכב

וגדול מידי לעיקול בעיה

השנייה הייתה שסיפרתי למשקיעים את הסיפור

של הלקוחות זה בלתי

כי הלקוח שאני מסתכל עליו הוא היה וי פי מכירות

או וי פי חווית לקוח כל היום עסוקים באיך לנהל

ארגונים גדולים וגופים גדולים ומורכבות מאוד גדולה ואני

בא עם אותו סיפור גם אחרי שהצלחנו להראות הצלחות

ראשוניות ליהו אני זוכר אני מגיע למשקיעים ומספר

בגאווה ועדיין הם לא מבינים כלומר הצורך להבין

מה זה משקיע הוא חיה

שונה לחלוטין ממזה לקוח אי אפשר לבוא עם מצגת

לקוחות ופלוס מספרים למשקיעים

שני סיפורים שונים בעיה שלישית הייתה שאני קורא לזה

התבלבלות שלי שבאותו זמן אני חיפשתי כאילו

סיד מאני ראיתי שני

אני אוהב לסווג את העולם לחיות כאילו שני סוגים של

חיות אנג'לים או שלושה אפילו אנג'לים שלא

כל כך או גופים פיננסים שממש לא מהתחום של הטכנולוגיה למה

ככה מהרופא שיניים שלי הוא

לא השקיע למזלי ונשארנו חברים טובים אבל באמת

משקיעים שהם לא מקצועיים אנשים עם כסף

אנג'לים מקצועיים וקרנות ואז אני

באתי עם אותה מצגת לשלושת הגופים האלה ובאותה

נשימה הייתי יום אחרי יום אני זוכר ראיתי בוויולה הצגתי לאבי זאבי

והוא אומר בואנה גל אתה מראה לי הוצאות של חמישה מיליון

דולר זה בדיחה בבוקר הייתי אצל משקיע שהוא

אמר חמישה מיליון דולר אתה מטורף כאילו איך אתה לא מגיע לברייק איבן

אני זוכר שגמרתי את היום הזה בבלבול

מאוד מאוד חזק כאילו מאוד מאוד

קשה כאילו מה מה אני מה אני עושה אני עושה שתי מצגות שני

אקסלים ואלה

היו שלושת הבעיות המרכזיות כן דרך

אגב נמצא איתי פה דורון דורון המנהל טכנולוגיות ראשי והאדם

הראשון המשקיע הראשון בחברה שהצטרף

לחברה לא כמשקיע אלא כמנהל טכנולוגיות

אז תודה דורון שאתה פה משקיע את

?הזמן זה הכי יקר מה הלקחים

הלקחים קודם כל כל

פגישה דרך אגב הכל מתועד אני

יכול להראות לכם אני רק איך אומרים מתבייש בשביל

אלה שאמרו לי לא כולם הכל

מתועד כל פגישה היום בדיוק שלחתי אני אראה לכם כן

דבר אחד שלחתי לנועם המשקיע באינטל את הפגישות

איתו את התאריכים ואת מה שהוא אמר אוקי

ואז דרך אגב קורים לי הרבה מקרים בעיקר עכשיו שכאלה

שאמרו לנו לא לפני שנתיים שהיינו

ברווח של ספרה אחת אנחנו מדברים היום

מה הם אמרו ואז אני לא עושה את אותה טעות פעמיים

כי יכול להיות שזה משקיע מאוד רגיש למזומנים

לצמיחה יכול להיות

שזה משקיע שמתחת ל-50 מיליון דולר בכלל לא יכנס לחברה אז אני לא

יכול להגיד לדבר איתו על שיקים קטנים או ההפך שהוא רק הולך בעקבות

אז למה אני מבזבז איתו את הזמן אז כל פגישה בסוף הפגישה

מיד לפני שיוצאים לרשום את החמש עשר הערות

הראשונות ולקחת אותן הביתה ובצורה

אובייקטיבית באמת להקשיב עכשיו הרבה פעמים אני

לא מדבר על המשפט הזה זה יותר מדי מוקדם כי אין

מה ללמוד מזה יותר מדי מקודם אבל הרבה פעמים לומדים

מהמשפטים האלה ניתן דוגמה דיברו

על נושא של האדרסבל מרקט ואז

כשלא הייתה לי תשובה מוכנה הפגישה הבאה אני

עשיתי מחקר אדרסבל מרקט והצגתי את הנושא בצורה מאוד מאוד מאוד

מסודרת ואז לאט לאט התהליך הזה

הוא היה תהליך אינטראקטיבי של בניית מצגת כשעוד

שלמדתי ואני מאוד מאוד מקפיד לעשות אותו גם היום

זה לא לצאת באיזה סיבוב גדול קודם כל

נקרא לזה לא נקרא לזה פיילוט אבל לקרוא לזה

כמו לין סטרט–אפ MVP

להתחיל בשלושה או ארבעה ללמוד ללכת

אחורה ולשפר וזה משחק כי קורים

כל מיני דברים אחד החברה כל הזמן משתנה הסיפורי לקוחות משתנים

אנחנו מוסיפים עוד לקוחות הדברים שאני חושב שהם

הכי מדהימים בעולם ואני מסתכל על העיניים של האנשים

אני רואה עיניים מזוגגות שלא מבינים אותי אז

אז היכולת ללמוד מכל פגישה ולשפר

לקראת הפגישה הבאה זה דבר דרמטי ולכן

לעבוד בשם בחתיכות קטנות זה נותן לנו את היכולת לעשות

שיפור דבר שני

זה נושא של סאודינג בורד

לא ניתן להיות אובייקטיבי דיברתי על לנסות להיות אובייקטיבי אבל לא ניתן להיות אובייקטיבי

אנשים מהתעשייה אני רואה בהרבה מאוד מקומות

מדברים על קוראים לזה פיינדרים

אז אני לא מאמין בפיינדרים אבל אני כן מאמין

בליצור סאודינג בורד

אני צירפתי שני אנשים מהתעשייה אחד יותר מתעשיית הקרנות ואחרי

כל פגישה או כל כמה פגישות ישבנו ואני סיפרתי לו והוא

הסביר לי למה התכוונו הוא עשה לי את התרגום

בטח בשנה שנתיים הראשונות שתבינו זה 18 חודשים

מהפגישות 18 חודשים או 12 חודשים של לא כן

שישה חודשים עד שיצאתי אז היה מאוד

חשוב לקבל את התרגום מידי פעם גם הבאתי אותו לאיזה פגישה

שתיים בשביל שהוא יחווה את זה בצורה בלתי אמצעית היכולת

גם להראות כל הזמן את המצגת מתקדמת ומשתפרת

ומקבלת פידבק חיצוני שהוא מאוד מאוד אובייקטיבי אז

תמיד תנסו לשמור מישהו מבחוץ שהוא יהיה עם

כנות דבר

נוסף זה לא זה באמת לא לא תמיד לא

כלומר זה לא מבחינתי כרגע זה לא עכשיו יש

כאלה שכבר איך אומרים עוברים את השלב שלהם אבל

בעיקר אם הם נמצאים בשלבים ראשונים של פרי איי לא משנה אם

זה סיד כזה או אחר או אי הרבה

פעמים הקרנות ממשיכות להשקיע ואז יכול להיות שקרן אפילו

שלב מוקדם תשקיע בבי וקרן צמיחה תשקיע גם בדי

כן אז מיותר

לציין שלא לשרוף לא לא לצאת מהפגישה ולקבל

פידבק ולהתבאס אבל לבקש

את הפידבק ולבקש את הפידבק עם חיוך כזה של בסדר מוקדם מדי

סבבה אבל תנו לי משהו אחד משהו אחד שאני אוכל ללמוד

ולצאת לשפר דבר אחרון אני חושב

שאמר את זה אמרו את זה בשיחה הקודמת ההתאמה

לגודל סופר חשובה ולאינטרסים אנחנו

מדברים על חתונה קתולית אי אפשר להתגרש ממשקיעים

זה נדיר בעיקר משקיעים שהם וי–סי אי אפשר להתגרש

מהם אם הבאתם את המשקיעים הלא נכונים את המשקיעים

שההסתכלות ארוכת הטווח או קצרת הטווח לא מתאימה

אתם רוצים לבנות חברה של מיליארד דולר שמונה שנים עשר שנים והם

רוצים לעשות אקזיט מהיר או ההפך זה הדבר הכי גרוע שיכול

לקרות ויהרוס את החברה שאלה ראשונה

זום יוזר אוקי יאללה אתה מנהל את זה לך על זה

יאללה את מסתכלת עליי אין לך שם

יש בחורה שרוצה לשאול פשוט קוראים לה זום יוזר

כן כן את את

היי סורי קוראים לי מעיין אני תהיתי לגבי משהו

שאמרת מאוד עורר את תשומת לב שלי העניין הזה של ההבדל

בין מה שמספרים ללקוחות ומה שמספרים למשקיעים רציתי לדעת

אם תוכל אולי לפרט או לדייק את העניין

הזה מבחינה איכותית או מה בדיוק? אז

נגיד הפתרון שלנו אחד מהלקוחות המרכזיים נגיד זה מוקד שירות בארגונים

גדולים ואז למוקד שירות מאוד ברור

שקליטת עובדים חדשים ומדידת הביצועים שלהם

אלא לא צריך להסביר להם את הבעיה צריך להסביר להם את הפתרון הבעיה

היא כמעט ברורה להם ואז אני הגעתי מתוך

הנחת מוצא למשקיעים שהם מבינים את הבעיה הגדולה ואני מסביר

את הפתרון ודרך אגב קרה לי

בלבול הפוך שבניתי את המצגת משקיעים בצורה

יותר מסודרת התחלתי להסביר את הבעיה

ואז הסברתי אותה ללקוחות גם כאילו הכנסתי את זה למצגת

לקוחות ושעממתי אותם כי מה אתה מספר לנו מה

הבעיות שלנו אז זו דוגמה הכי קטנה על פתיחה

וסגירה של נושאים מסוימים שהם

ממש ממש שונים כולל גם עומק מוצרי אני

מאוד אהבתי לעשות דמו מאוד אהבתי דמו בדיעבד

אסור היה לי לעשות דמו לאף משקיע כאילו כן

אורן אתה יכול שניה להרחיב

למה היה לך אסור דמו לאף משקיע

לתת עוד משפט וחצי בבקשה? כן כי בוא נגיד ככה

כמבחן גם היום שהמוצר הוא פי עשרה

יותר גדול וחזק

אם אתם חייבים לעשות דמו אתם

לא מסבירים טוב זה המבחן כלומר אתם לא מצליחים להסביר טוב

אם אתם חייבים את הדמו בסדר בניתם מצגת לא מספיק טובה

זה מבחן עכשיו למה לא דמו כי דמו הוא הרבה

פעמים הוא איזשהי כבר מקרה משתמש מאוד ספציפי שאתם

מראים מאוד קל להתבלבל ולטעות בעיקר למשקיע שאין

לכם מושג מה הרקע עוד טיפ תלמדו על המשקיעים כאילו

אני רואה את זה דרך אגב היום עם משקיעי צמיחה

יש כאלה שהם מבינים והיו בחברות

היו מייסדים של חברות מקבילות לנו עשר שנים

לפני וכאלה מעולם הפיננסי אי אפשר להיכנס לפגישה

עם שני אלה באותו סיפור אלה

ירצו לראות יחסי מינוף ואלה ירצו לראות סיפורי לקוחות כן

אז זה מאוד חשוב

עניתי אורן? תודה רבה

אתה פשוט הזכרת את כל

התקופה ה"לא" הזכרת אפילו את נועם עכשיו

אני חושב שהוא חלק מהזום הזה יהיה מעניין לשמוע את

איך זה היה נשמע מהצד שלו אז והיום

נועם פה? כן נועם פה נועם פה היי חבר'ה

נועם הוא חתיך דרך אגב הורס משקיע

מדהים תמשיך

לא לא תמשיך בסדר היה בורד בקרוב אז אתה להמשיך להתנהג יפה

אני חושב שגל הציג את זה נורא נורא מדויק זאת קפיצה מדרגה

אקספוננציאלית ביכולת לספר את הסיפור במראי

מקום שיש כדי לבסס את הסיפור קרי היכולת והביטחון

כבר שוב גם צריך לזכור גל ואני נפגשנו בשלב הסיד ואחרי זה נפגשנו

בשלב הגיוס השלישי היה הבדל של שנים בין לבין אבל

אני יכול להגיד לזכותו של גל ולזכותה של סנטריקל שהפידבקים

שאנחנו קיבלנו מהלקוחות בשיחות שלנו עם סנטריקל בגיוס השלישי

היו ואני לא אומר את זה כי גל פה ואני רוצה לצאת בסדר היו

הפידבקים הטובים ביותר אי פעם שקיבלתי על חברה כלשהי בין

אלפי חברות שפגשתי ב– 15 שנים בהון סיכון אז

זה מגיע למצב אתה כל כך משתפר בלספר את הסיפור שלך שאתה

לא צריך לספר אותו כי הלקוחות שלך מספרים אותו ואני חושב שגל גם מאוד

מאוד השתפר בצורה שבכלל אי אפשר לדמיין אותה בדיוק בנקודה שהוא הסביר

כל כך יפה הסיפור שאתה מספר למשקיע אחד מותאם

לצרכיו למאפיינים של המשקיע בדיקת נאותות זה משהו שגם אתם צריכים לעשות לא

רק אנחנו אז אתה מדבר עם משקיע אחד אתה מספר לו סיפור

שהוא יבין אתה מדבר עם משקיע כמוני שהוא מייצג אנטרפרייז אמריקאי

אתה מדבר איתו בצורה ובזה אני סיימתי אני רוצה להחזיר את המיקרופון

לגל גם בהיבט של באמת לבוא

ולהגיד אין מה לעשות עכשיו דמו אין מה לדבר אל המשקיע כאילו הוא

לקוח למען האמת הפגישה השנייה שלי

ושל גל בגלל שהפגישה הראשונה הייתה כל כך טובה הייתה דמו כאילו אני לקוח

ולא גל העביר אותו אלא אחד העובדים שלו נכון ואז הבנו את זה וזה באמת לא

היה מתאים לפגישה הראשונה זה פשוט התמקצעות

יש עוד שתי שאלות

אתה יכול לרדת ממיוט אהלן תודה על השיתוף

אני אשמח לדעת כמה זמן עבר בין הלא הראשון לכן הראשון שלך

וכמה מתוך המאה שאמרו לך לא היו מאוד קרובים לכן הראשון

וכמה מהם היו קרובים ללא הראשון? אוקי אז מכיוון שהכל

מתועד אצלי אז אתה לא הראשון קיבלתי בינואר 13

ואת הכן

הראשון הוא היה דרך אגב הוא

עוד לא הצליח להגיע לסיבוב אבל הוא היה כן הוא

היה בתחילת 14

זאת אומרת 12 חודשים כמעט אבל מאז קיבלתי עוד

איזה 15 לא עד שהסיד מיליון דולר נסגר

כלומר הכן הראשון היה 150 אלף דולר ואיפה

שהוא אחרי זה הסיפור הכי מצחיק אולי מי שמכיר

את תמר שהייתה בעד לחונסקי אמרה לי לא אבל

אני אכיר לך שניים ואז היא הכירה לי שניים והם אמרו

לי כן ואז היא התבאסה וחזרה

והם חזרו אלי עם לא אז דרך אגב נועם בטח

מכיר את זה יש את תופעת העדר כאילו צריך לגלגל בעיקר

את הראשון ואחרי זה איפה שהוא נוצר איך קוראים

פומו

אז בעצם היו באמת כמות של משקיעים שאמרו לך לא וקיבלו

?את אותו מידע כמו אלה שאמרו לך כן

אותו מידע אם הייתי טוב אבל אני לא הייתי טוב כלומר בפועל

גם מה שנועם אומר עם נועם לדוגמה בניתי שקף בעיניי

עד היום אנחנו ממשיכים לפתח אותו גם לאסטרטגיה

שקף שמסביר את משך החיים

של החברה את ההתפתחות של החברה זה מתאים לשלב קצת יותר מאוחר

אולי אבל משקיע טוב שלא

מקבל את ההחלטה לבד כמו נועם יש לו וועדת השקעות לשכנע אז

אז הוא צריך להנחות אתכם נועם

עשה לי שיעורי בית הוא אמר ניק זה

מה שעניין אותו וזה היה מנהל כספים וזה היה ככה וככה

וידענו למעשה איזה אני מקווה

שנועם שאני לא יותר מידי פורס אבל

מי שמפעיל אתכם

בקרן זה גם סופר חשוב ואני ראיתי את זה גם

במספר קרנות אני זוכר גם ג'י–וי–פי

שהם היו המשקיעה הוי–סי הגדול הראשון אני קיבלתי

לא שנה אחרי זה קיבלתי

ואז הגיע הפרטנר המתאים והוא אמר

כן אבל אני צריך לשכנע את האחרים כן וגם

הוא אמר כן מסיבה אחת שהוא היה בעיניים שלו בגלל שהוא

אקזקיוטיב במקרה באינטל ובעוד

חברה הוא הבין אותי כלקוח זאת אומרת

מכרתי לו כלקוח לא כמשקיע ומזה הכי

צריך להיזהר להבין שמשקיעים ולקוחות

הם שונים שאלה אחרונה גיל

אתה יכול להוריד את המיוט אהלן גל תודה רבה על השיתוף אני

רציתי לשאול אם במסגרת ה–לא האלה אולי בשלבים

קצת יותר מוקדמים שיש גם אפילו פחות לקוחות אולי היו

חלקים שהתערערה האמונה שלך לגבי המקום

שלכם לפתור את הבעיה הזאתי או שזה משהו על

ולידי? אז בגלל

שהצלחתי עם הלקוחות לא לא התעוררה לי אמונה התערערה

האמונה במשקיעים ואמרתי אולי נעשה

בכלל בוטסטראפ כאילו זה כן בנקודה מסוימת אמרתי טוב אני

לא מצליח כאילו אני לא מבין כמה

החבר'ה האלה לא מבינים את היופי ואת

הדברים המדהימים שאנחנו עושים ובאמת אני זוכר

נקודות שאמרתי טוב אולי זה לא יהיה סטרט–אפ

זה יהיה בוטסטראפ אבל

מי שלא בנוי לשמוע את המאתיים לא

שלא יצא לדרך כאילו זה

לשמוע את ה–לא לחייך לבלוע את האגו ולשמוע גם

למה ועוד

פעם אם אין גם לקוחות וגם משקיעים אז כן ללמוד

לסגור גם אופציה ומישהו שאל לגבי הפיילוט לא

להראות פיילוט בהתחלה אם מבקשים כן אם מבקשים

כן ספציפית מבקשים ויש לכם מה להראות תראו אבל

לא לפתוח ולהגיד אוקי בוא

נעשה את זה בפגישה השנייה דרך אגב זה מה שקרה עם נועם גם בגלל אני

אני אוהב להראות את הדמו ועם נועם

באותה תקופה למדתי לא מנועם אלא ממשקיע קודם שאם

לא אני מראה אלא אמריקאי מראה שהוא המקצוען

כאילו אני מכניס אותם לתהליך מכירה של

לקוח ואז השגתי את האפקט הזה שכאילו

אוקי החברה גם רצה בלי היזם ולדעתי זה אפקט

מאוד חזק אם זה קיים כלומר

שהאיש מכירות האמריקאי ראשון שהוא יראה או שהיא תראה את

את הדמו בפגישה השנייה ותגידו בוא נעשה את זה בצורה מסודרת ונעמיק

ואז אתם יוצרים עוד מחויבות במהלך הפגישות

גם כל הזמן זה תן וקח זה כזה סוג של טנגו תודה

רבה רבה היה מרתק באמת ומלמד תודה

רבה אנה אנחנו עוברים אלייך תודה

רבה היה

מאוד מעניין ומרתק אז שמי

חשוב she codes אני אנה היום אני מנכ"לית של

זה ארגון שמקדם נשים בעולם התכונה והייטק she codes לי להגיד

אני לא היזמת היזמת היא רות פולצ'ק

שאתם בוודאי מכירים ומכירות ואני

כן אשמח לספר על הסיפור שלי דווקא לא בהקשר של

אלא בהקשר של סטרט–אפ שהקמתי she codes

ביחד עם שותף לפני זה היה ב– 2015

לסטרט–אפ קראו טריילקוסט ומדובר בעצם

ברשת חברתית שהייתה גם אנונימית

אבל רגע לפני שאני מספרת על הסיפור אני כן רוצה להגיד שאני

בעצמי באה מרקע טכנולוגי וכל הסיפור של

לעשות טעויות אז אני יודעת שלהרבה יזמים זה בא

מאוד מאוד טבעי וזה מאוד מאוד ברור אז אני ספציפית כן הייתי צריכה לעבור איזשהו

מסע עם עצמי כי

אני ראיתי שיש פה כמה מנהלי טכנולוגיה אבל הסיפור של

טעויות לפעמים טעויות קריטיות אצל מנהלי טכנולוגיה

לפעמים יש איזשהו מנגנון של ניהול סיכונים זאת אומרת

אתה לא עושה טעות שיוצרת בעיות בייצור לצורך העניין

היה צריך לעבור איזשהו תהליך מנטלי של זה בסדר לטעות זה

אפילו נדרש לתהליך צמיחה וכחלק

מהתהליך באמת החלטתי לצאת לדרך יזמית ולהצטרף

כמנהלת טכנולוגיה לסטרטאפים זה ממש חלקם

ממשבר גיל אני לא אגיד איזה הסטארט–אפ

שלנו שהקמתי הקמתי אותו ביחד עם שותף הוא נקרא

טרלקווסט הסיפור של טריילקוסט הוא בעצם להשתמש בביג דאטה

שנאסף ברשתות החברתיות גם

ביג דאטה שאנחנו אספנו הסיפור הגדול הזה היה

לאסוף את הביג דאטה ולאפשר למשתמשי

למשתמשי קצה B2C קצה זה בעצם היה מוצר

לטרגט אחד את השני ולייצר קבוצות קבוצות אנונימיות שמאפשרות

באמת להתחבר על בסיס תחומי עניין על בסיס מיקום

ולייצר איזה שהם קשרים

וממש ממש לאפשר טרגוטים זאת אומרת אנחנו אפשרנו הטכנולוגיה אפשרה

לטרגט ברמה של טרגוטים שאתם

מכירים בפייסבוק וברשתות החברתיות

האחרות וזה היה לי

כמישהי מרקע טכנולוגי מנהלת טכנולוגיה סיפור

מאוד מאוד יפה אפרופו מה שגל אמר זה גם סיפור מאוד מאוד גדול

מאוד יפה ומעניין מצד

אחד מצד שני כשבאמת

באנו לספר אותו למשקיעים היה מאוד מאוד קשה לספר את

הסיפור הזה ובעצם כאן אני חושבת שנעשתה

טעות הטעות הראשונה שלנו אני

בעצמן באתי מרקע טכנולוגי מנהלת טכנולוגיה השותף שלי הוא

הוא בעצם היה המנכ"ל הוא הביא איזשהו סיד מאני

אגב הסיד מאני היה כסף שאנחנו קראנו לו כסף

טיפש זאת אומרת זה משקיעים שהם

יכלו לתת כסף אבל זה הייתה להם איזשהי ציפייה לזה

שיכנסו משקיעים אחרי זה זה אנשים שלא כל כך הכירו את העולמות של הסטרטאפים

אז הם באו בכלל מעולם עסקי אחר

ומה שעשינו בחצי שנה הראשונה אפילו בשנה

הראשונה זה לצאת עם מוצר מוצר שהוא פיין

זאת אומרת זה לא היה דמו

זה לא היה אמ–וי–פי זאת הייתה ממש ממש אפליקציה ברמת גימור

מאוד גבוהה אני ככה יצאתי לדרך

עם באמת הכלים שאני מכירה אותם הבאנו

צוות פיתוח הבאנו בנינו את כל היחידה הזאת של הפיתוח

והיא עבדה מצוין ובאמת בעצם במשך חצי שנה ראשונה

עבדנו פול טיים על

המוצר השקנו את המוצר במקביל זאת אומרת

לא הייתה איזשהי מערכת ניהול עם המשקיעים במקביל

באמת כל המרץ שלנו היה ביצירה של המוצר

כי זה היה מאוד נקרא לזה נוח וזה בעצם היה אזור הנוחות גם

שלי וגם אזור הנוחות של השותף שלי הוא מאוד בא

מהעולמות של שפיתוח ואני באמת חושבת שבדיעבד זאת הייתה

הטעות הפטאלית הראשונה זאת אומרת אנחנו היינו צריכים כל אחד

מאיתנו להבין שמהיום הראשון גם

אם זה אזור הנוחות כל הנושא

של ניהול מערכות יחסים עם משקיעים מה שגל דיבר עליו מה שגם

אביחי דיבר עליו לפניכן זה לגמרי עבודה שכל אחד

מאיתנו צריך לעשות גם אני בתור מנהלת טכנולוגיה לצורך העניין השקנו

את המוצר בהתחלה הוא היה בהתחלה היו

איתו כל מיני טריקים אבל איכשהו תוך כמה חודשים הוא

ממש ממש תפס בזמנו זה היה עוד עולם של אפליקציות וגם בסדר גודל של 100

אלף משתמשים זה היה זאת הייתה רשת חברתית אז

היו הרבה גם היו משתמשים די הרבה משתמשים

פעילים ובעצם כאן אני חושבת

שנעשתה אולי הטעות השנייה שלנו אנחנו

כל הזמן המשכנו לעבוד ולעבוד על המוצר כשהיה

רצינו B2C לנו מודל המודל העסקי שבנינו היה

B2B להגיע לאיזשהי מסה קריטית של משתמשים ואז לעבור למודל

B2C ואז איפשהו באמצע הבנו שהמספרים של

הם מספרים מאוד מאוד גבוהים זאת אומרת אנחנו יכולנו

להגיע ל-100 אלף משתמשים אבל בשיחות שהיו לנו

B2C-גם עם משקיעים וגם עם גופים אחרים הם אמרו לנו ב

אתם צריכים להגיע למיליוני אנשים אחרת אין לכם שום אפשרות לעבור

B2B-ל B2C-מ

ופה אני חושבת עשינו את הטעות הפטאלית השנייה לקח לנו יותר מדי זמן לעשות את

המעבר זאת אומרת כבר הבנו שאנחנו צריכים לעבור למודל של יותר  ווייט

לייבל אבל הזמני תגובה הזמני

תגובה פה לא היו מספיק טובים בינתיים

המשקיעים הנוכחיים הוסיפו לנו עוד עוד כסף

זה היה פרה–סיד זה הפך לאיזשהו סיד כמות המשתמשים הלכה וגדלה

אבל הבנו מאוד מאוד מהר שאם אנחנו לא נעשה

את הקפיצה מעשרת אלפים למיליון אנחנו

לא נוכל באמת לעשות קוונטיזציה של מוצר ובשלב

הזה כבר כל אחד מאיתנו היה מושקע במקום

של עבודה בעבודה עם משקיעים אבל איך

אומרים זה היה כבר מאוחר מדי הכסף הכסף של המשקיעים כבר נגמר

הם רצו לראות משקיעים יותר גדולים נכנסים לתמונה

בארץ זה גם תחום B2C הבנו שגם

שמאוד מאוד קשה למצוא אז כבר התחלנו

התחלנו להשיק באמת בארצות הברית אבל זה באמת היה

מאוחר מדי ופה אני רוצה להתחבר

למה שאביחי דיבר על הסיפור של המשפחה

והלחץ של משפחה והמקום של לשים את עצמכם במרכז באיזשהו

מקום היה מאוד מאוד קשה לנהל

את הדבר הזה גם אל מול המשפחה זאת אומרת שהעבודה היא הייתה

העבודה סופר אינטנסיבית אני לא יודעת מה אני הייתי עם תינוק ושני

ילדים קטנים ובאמת עבדנו

במשך כמעט חצי שנה סביב השעון אפילו בלי למשוך שכר

באיזשהו שלב הבנו

שזה לא הולך לעבוד אני הבנתי שזה במצב הנוכחי

זה לא הולך לעבוד כי הקפיצה הזאת היא גדולה

אבל התובנה הכי גדולה שאני לקחתי

גם

למה לעולמות לא שמעו אותך לאיזה כמה

שניות אז אם תחזרי על המשפט האחרון זה יהיה מעולה

אני חושבת שאחת התובנות הכי חשובות

זאת תובנה שהיא נכונה גם לסטרטאפים אבל גם אני לוקחת אותה הלאה את

טריילקוסט אנחנו סגרנו ב-2017 זה היה התובנה

של האזור נוחות של זה מאוד מאוד קל לא משנה לאיזה מקום אתה מגיע

גם אם זה אם זה עולם סטארט–אפ שמזמין פה הרבה

אפשרויות הסיפור של להישאר באזור נוחות זה מאוד

מפתה אבל צריך לעשות את מה שצריך להיות קשוב ואני פה מתחברת

למה שגל דיבר עליו צריך להיות קשוב ולהתאים את עצמך

ולהבין איפה באמת נמצא איפה האתגר אמיתי נמצא וגם

אם לנו היה קל יותר ללכת של המוצר והפיתוח זה לא בהכרח

מה שהיה נכון לטריילקוסט ופה אני באמת מזמינה את כל היזמים להבין

איפה האתגר האמיתי נמצא ולכוון את המאמץ

שלכם שם אז זה ממש בכמה מילים

אם יש שאלות האמת שלי יש שאלה

את היחידה מהדוברים

שהבאנו שהיום היא לא המשיכה לעבוד על סטארט–אפ אז

?השאלה שלי א' האם היית רוצה לחזור להקים סטארט–אפ מתישהו

?אם כן למה ואם לא למה לא? ואיך זה מרגיש

אז אני קודם כל אני לא פוסלת

אני מאוד מאוד אוהבת מעברים אני חושבת שהעבודה

לסטרטאפים חידדה אצלי את הצורך האמיתי שלי ואני חושבת שהצורך האמיתי של היה

להיות במקום של אימפקט הסיבה שהתחברתי

לסטארט–אפ זה שהיה לו איזשהו אימפקט זה שימוש בביג דאטה

שבאמת הסיפור היה לשנות חיים של אנשים ואז מצאתי את עצמי

קודם כל דבר התפקיד הבא אחריו היה בממשלה מצאתי

את עצמי מנהל טכנולוגיה במיזם בקמפוס איי אל שבעיניי

שינה החיים של הרבה מאוד אנשים פה בארץ בתקופת

she codes והיום המשכתי לארגון

הוא משנה חיים של נשים משפיע ומאפשר להן

התפתחות בקריירה באמת משנה את חייהן זהו

אבל אני לא פוסלת אני לא פוסלת שום דבר כמו שאמרתי לא להישאר באזור הנוחות

לגמרי תודה רבה טל אתה

יכול להוריד את המיוט היי זאת אני

קודם כל אני רוצה לפרגן

ברמות לארגון אתן אדירות

וואו כל מי שמתנדבת

שם פשוט תורמת בטירוף לכל אישה שמגיעה

בין אם זה בפן האישי והמקצועי אז תודה לכן

ויש לי שאלה אם הייתי שולחת לך הודעה

ואומרת לך שאני אשמח לשבת איתך לכוס קפה או לשיחה אחד

על אחד כדי לשמוע איזשהי חוות

דעת על רעיונות שיש לי האם היית מסכימה לזה? קודם כל

התשובה היא כן

ואני חייבת להגיד שאני עושה זאת אומרת אני מקבלת ארבע

מאות פניות כאלה ואני עושה את זה בשמחה

יש למישהו

עוד שאלה לפני שאנחנו מסיימים