אנחנו בעיצומה של תקופה לא פשוטה בשוק, שמביאה רבים ורבות מאיתנו לשיפוץ פרופיל הלינקדאין וקורות החיים שלנו בעל כורחנו. חברות רבות, גדולות כקטנות, מבצעות קיצוצים משמעותיים במסגרתם נפרדים מעובדים ועובדות רבים. הפיטורים הללו לא פשוטים לאף אחד מהצדדים. אני עדה לקושי הכרוך בתהליך ממקומי כשותפה בקרן F2 וכפסיכולוגית חברתית שנפגשת באופן שוטף עם מנהלים ומנהלות, מייעצת איך להתמודד עם האתגרים המנטליים שצפים בדרך. יש לא מעט כאלה.

פעמים רבות פיטורים מעלים תחושות קשות: יש פחד כבד מהלא נודע – מה אעשה? איפה אמצא עבודה חדשה? כמה זמן זה ייקח? וכמה שבועות אוכל להסתדר בלי משכורת? ולצד הפחד הזה, עלולות לצוף תחושות קשות נוספות – בין אם זה אבל של ממש על העבודה שאבדה, ובין אם דימוי עצמי ירוד (הקול הזה שאומר ״אם הייתי טוב יותר זה לא היה קורה״).

חשוב לי להגיד במקום הזה באופן חד משמעי: התחושות האלה לגיטימיות. לחוות פיטורים זה קשה, וזה רק טבעי שתחושות קשות יעלו בעקבות האירוע הזה. השאלה היא לא איך להימנע מהרגשות האלה, אלא איך לתת להן מקום, לקבל אותן, ולדעת בבוא העת לקום ולפעול כדי לצאת לדרך חדשה.

בוידאו החדש של Startup for Startup הסברתי מה הרגשות שצפים אצל רבים מהמפוטרים.ות, איך אפשר לנוע לפעולה אחרי פיטורין, ומה אפשר לעשות כשיש לחץ על משכורת אחרי עזיבה של מקום עבודה.