[קדימון] היי לכולם, זו דריה. הפרק של היום יעסוק במחיר מניה, והקלטנו אותו לפני השביעי באוקטובר. הנושא הזה רלוונטי גם לזמנים שקטים וגם לזמנים מלחמה, ובכל זאת, אם עולות לכם שאלות נוספות כתוצאה מהתקופה הנוכחית שלא ענינו עליהן בפרק, נשמח אם תשלחו לנו אותן דרך המייל שלנו,  ,startupforstartup@monday.com או תשאלו בקהילה שלנו בפייסבוק, ונדאג לענות עליהם. האזנה נעימה. 

דריה: היי כולם, אני דריה ורטהיים ואתם הגעתם ל-Startup for Startup, והיום אנחנו בפרק הרביעי והאחרון של הסדרה שלנו על השיעורים שלמדנו בוולסטריט, ואחרי שבפרקים הקודמים דיברנו על עבודה עם אנליסטים ועל משקיעים ובאופן כללי על כזה מה שלמדנו מאז שמנאדיי הונפקה, היום נדבר על הדבר שבסוף הכל מתכנס אליו, שזה מחיר מניה, ולצורך העניין נמצאים איתי פה ערן זינמן, היי ערן,

ערן: היי דריה,

דריה: ואלירן גלזר, ה-CFO שלנו, היי אלירן. 

אלירן: אהלן דריה.

דריה: אז באמת נגיד שמחיר מניה אולי הדבר באמת הכי פיקנטי בכל התהליך הזה של מעבר לחברה ציבורית, כי בסוף זה המספר שמופיע בכותרות וזה המספר שמדברים עליו בחוץ ומשפיע גם על החברה. אז היום נדבר בעצם על מה משפיע על מחיר מניה ועל מה אתם מסתכלים במחיר המניה, איך מנגישים את זה פנימית לחברה וגם איך בסוף כל התנודות האלה גם מרגישות ברמה היותר אישית. נתחיל?

ערן: יאללה,

אלירן: יאללה. 

[נעימת פתיחה]

דריה: אז ערן, אני אשמח לשמוע ממך בתור מנכ"ל משותף של מאנדיי, על מה אתה מסתכל כמדברים על מחיר מניה. 

ערן: סבבה, רק אני אתן כזה דיסקליימר, לפחות על עצמי, אלירן עוד למד ראיית חשבון, אני לא מומחה פיננסי, בסדר? אני לא מגיע מעולמות של מסחר או לא מתיימר להיות מומחה בשוק ההון וכו", אבל כן אני יכול לשתף את הפרספקטיבה שלי ואלירן את שלו, אז אנחנו ניתן את הפרספקטיבה שלנו בתור מנהלים בחברה.

דריה: כן.

ערן: כן. אז תראי, בשבילי מחיר מניה זה דבר הכי בסיסי, משהו שאני נגיד מסתכל עליו, בסדר, אני מסתכל עליו כל יום. אז יש בעצם שלושה פרמטרים, ואם נרצה אפשר להתעמק בכל אחד מהם. אז אחד מהם זה המחיר עצמו, בדרך כלל אני גם מסתכל קצת לפני המסחר, זאת אומרת אם אמרנו שנפתח פה ב-4.5 יש תמיד פרי-מרקט, שזה פעילות שקורית לפני שהמרקט נפתח, אז אני רואה קצת מה המגמה, למות שזה הרבה פעמים לא אינדוקטיבי. ואז לאורך היום, ובסוף המסחר, איך זה נגמר, וכמובן הפוסט-מרקט. זאת אומרת עוקב אחרי מחירים לאורך היום וגם לפני, אז זה פרמטר אחד. פרמטר שני שהוא מאוד מעניין זה הנושא של ווליום. אני מאוד מעניין אותי הווליום, אפשר גם לחפור בזה.

דריה: שמה זה אומר?

ערן: אבל בגדול, למי שיש אייפון, אז יש בעצם שני פרמטרים שמופיעים, אם נכנסים למניה של מאנדיי או כל חברה אחרת, יש volume ו-Average Volume. שזה פשוט ווליום מייצג את כמות המניות, לא את המחיר, לא את הדולרים, אלא את כמות המניות שנסחרו באותו יום מסחר שמתחילים את המסחר זה על 0. בסוף המסחר זה מייצג את כמות המניות שהחליפו ידיים. 

דריה: כן, זה לא כמה אנשים קנו אלא כמה מניות קנו באותו יום,

ערן: כן, זה יכול להיות בן אדם אחד שקנה את הכל, למרות שלא, זה כל הזמן עולה, רואים את זה, אבל כן, זה מראה כמה מניות החליפו ידיים באותו יום, נקנו ונמכרו. זאת אומרת יש את ה-volume ויש את ה-average volume, זאת אומרת אני מסתכל על ה-volume שזה כמה באותו יום, ו-average volume זה מייצג ממוצע של ה-volume ב-30 ימים האחרונים, כי יכול להיות יום אחד שהוא ספציפית מאוד מאוד חזק, אבל מעניין אותי גם הטרנד לאורך ה-30 ימים האחרונים, זאת אומרת אני מסתכל על החלון של ה-30 יום ומראה בעצם כמה ה-volume-

דריה: אז בואו נצלול לזה, למה בכלל זה פרמטר מעניין? שניהם, כאילו Volume וAverage Volume?

ערן: כן, אז זה מאוד מעניין אותי, כי תראי, בסוף, ואלירן גם בטח יש לו הרבה מה להגיד על זה, צריך שיהיה מסחר במניה. זאת אומרת, מנייה שאין בה קנייה ומכירה, היא מאוד מאוד לא אטרקטיבית. 

דריה: כן. 

ערן: למרות שהמחיר יכול להיות גבוה, זה לא קשור, בסדר? הרבה פעמים גם אפילו זה יחס הפוך, כשיש מעט מאוד היצע של מניות, לפעמים יש תופעות של פימפום מחירים. אבל זה בעצם מראה על כמו בריאות, בריאות של המניה. עכשיו מה זה, מה אני לוקח מזה? שנייה אני אסביר. נגיד, בואי ניקח דוגמה ספציפית את מאנדיי, בסדר? אני כאילו, אפילו ניקח את הטלפון שלי שנייה, מותר? מותר דריה? 

דריה: בסדר, יש אישור, ספציפית לפרק הזה, יש אישור.

ערן: סבבה. אז תראו, הנתונים נכונים לנכון ליום, זה 20 ספטמבר, כן? אבל סתם אני אקח את הנתונים. אז הווליום, אתמול היה 520,000 מניות, 520K רשום, average volume 620,000 מניות. מה זה אומר בפועל? זה אומר, אם אני לוקח את ה-average volume של 30,000, שזה 630,000 מניות, והמחיר מנייה היום הוא 160 דולר. אז זה אומר שהחליפו ידיים 630,000 מניות, מחיר ממוצע של המנייה, לא ממוצע, אבל כאילו בערך נסגר השוק אתמול ב-160,000. אז אני אומר, לא כל המניות נמכרו ונקנו ב-160,000, אבל סביב זה אני מניח, כן? לוקח 630,000, מכפיל ב-160,000, זה אומר שב-30 יום האחרונים, כל יום החליפו ידיים 100 מיליון דולר. 100 מיליון דולר, כל יום. זאת אומרת, אנשים מכרו וקנו ב-100 מיליון דולר, מניות של מאנדיי.

דריה: של מאנדיי ספציפית.

ערן: כן. כן.

אלירן: אני אוסיף שיש אירועים שיכולים להיות פיקים שמאוד משפיעים על הווליום, לדוגמה משקיע ותיק אחד מה-VC  שהשקיעו במאנדיי, שיש לו הרבה מאוד מניות, מחליט שהוא כחלק מהאסטרטגיה שלהם הם משחררים מניות, הם גם חייבים, זה חלק מהפעילות שלהם כי הם משקיעים במניות חדשות והם מתחמשים במזומנים, ואז הוא אומר: אני משחרר עכשיו שני מיליון מניות לשוק, או שאני משחרר אותם למשקיעים שלי ב-VC  והם ישחררו, ואז לפעמים את רואה שיש פתאום ווליום מאוד מאוד גדול.

דריה: וזה מין הסתם גם יכול להשפיע על מחיר המניה,

ערן: כן, בטח,

אלירן: לחלוטין.

ערן: בסוף זה היצע וביקוש, כאילו, זה חלק ממה שמשפיע על המחיר מניה.

אלירן: זה גם מעורר שאלות, פתאום אומרים: מה קרה? למה הווליום של מאנדיי קפץ למיליון וחצי מניות ביום? אז יש לפעמים כל מיני תופעות שקורות שהן לא קורות כל הזמן, אבל הם בהחלט יכולות להיות בתקופות מסוימות פיקים כאלה ואחרים שמשפיעים על כמות המניות שבעצם נמכרת, בממוצע.

ערן: אני רוצה שנייה להסביר למה אני בכלל מתעניין בזה, זאת אומרת 

למה זה חשוב לעקוב אחרי המספר הזה ולמה הוא בכלל מעניין אותי. כי- מה זה אומר בעצם שכל יום 100 מיליון דולר מחליפים ידיים במאנדי? 

דריה: גם רגע לפני זה, 100 מיליון נשמע לי המון, אבל אני לא יודעת, אני לא יודעת אם זה המון או לא. 

ערן: נכון, א'- השאלה אם זה טוב או לא טוב. 

דריה: כן. 

ערן: אני חושב שמה שחשוב להסתכל זה על ווליום ביחס לשווי שוק של חברה. אז נגיד 100 מיליון דולר בחברה של 8 מיליארד שווי, זה טוב, אבל אולי בחברה של טריליון זה לא טוב. אוקיי? זה כאילו אמור להיות איזה שהוא אחוז מסוים שהוא סביר.

דריה: יש איזה שהם בנצ'מרקים שהם יחסית הגיוניים.

ערן: יש בנצ'מרקים, אבל אפילו אינטואיטיבית אני יכול להסביר מה יכול להיחשב טוב. כי נגיד עכשיו דיברנו בפרק הקודם על משקיעים, עכשיו נגיד משקיעים קונים מניות של מאנדי. עכשיו סיפרנו שיש משקיעים, אני חושב שהזכרנו את הירו ווויה ואמרנו שלחלק יש אחזקה של 200 מיליון וחלק של 300 מיליון, חלק של חצי מיליארד. עכשיו כשאתה חושב על הסדרי גודל האלה, זה הסדרי גודל שמשקיעים ושמחזיקים היום במאנדיי, אף אחד לא יחזיק 4 מיליארד, נכון? זה כאילו יחזיק חצי חברה. כן. אבל מחזיקים סדרי גודל כאלה, כמה אחוזים בודדים. 

אלירן: מאות מיליוני דולרים. 

ערן: כן, מאות מיליוני דולרים. ואז אתה אומר: אוקיי, נגיד משקיע כזה, עכשיו אני ואלירן עשינו איתו שיחה, נקרא לו- לא משנה, X, התלהב ואומר: יאללה, נראה לי ההנהלה חזקה,  חברה חזקה, רוצה להיכנס. ואני קרן גדולה, משקיע חברה כזאת, רוצה לקנות פוזיציה 200, 300, 400 מיליון דולר. דבר ראשון הוא מסתכל על הווליום, הוא אומר: אוקיי, אז אני רוצה להיכנס לפוזיציה כזאתי, החברה יכולה לספק לי את זה? מישהו ימכור לי? כמה זמן ייקח לי לקנות אחזקות בשווי נגד 400 מיליון דולר. אז הוא מסתכל על הווליום, הוא אומר: אה, יש פה מחזור יומי של 100 מיליון. אני יכול כל יום לקחת נגיד 20-30% מהמחזור היומי, תוך שבוע אני בונה פוזיציה בחברה. ומנגד הוא אומר לעצמו: אם אני מחר אחליט שהחברה הזאת לא מתאימה לי, אני גם רוצה לדעת שאני יכול למכור את המניות, כי מה זה שווה לי לקנות מניות בחברה, שאני לא יכול למכור כי אין ווליום, כי אף אחד לא רוצה לקנות ממני?

דריה: כן, זה חייב להתאים לאסטרטגיה שלו. 

ערן: בדיוק, לגודל של ההשקעה, לאסטרטגיה שלו וכולי, אז אני- הרבה מאוד מהעבודה שאני ואלירן עושים וביירון ורועי, בין הרבעונים זה להביא עוד משקיעים, עוד fresh blood, עוד אנשים שיקנו, עוד אנשים שימכרו. דיברנו על הייג' פאנס שהם קונים ומוכרים מהר, אמרנו שהם חשובים, וחשוב לייצר דם נע במערכת. 

דריה: לשמור שתהיה כל הזמן תחלופה. 

ערן: כן, את צריכה את הקטנים ואת המהירים כדי להכניס את הגדולים והאיטיים.

דריה: כי אם לא, כי אם באמת נגיד הגדולים עכשיו רוצים להיכנס, רוצים לקנות כמות מאוד מאוד גדולה של מניות, והם מרגישים שאין מספיק, מה זה מרגישים? הם רואים שאין מספיק טרנזקציות, אז אומרים יכול להיות שזה לא משתלם לי. 

אלירן: נכון, זה שוק לכל דבר ועניין, תחשבי שווקים גדולים, ככל שיש יותר קונים ויש יותר מוכרים, ויש יותר היצע ויש יותר ביקוש, השוק יותר יעיל. 

ערן: בדיוק, יעיל זה המילה. יעיל, אפשר לקנות, אפשר, אתה מגיע לשוק, אתה יודע שאם תרצה שלוש מאות תפוחים, מישהו ימכור לך, נותן לך ביטחון, בסדר? וזה העניין, כי בסוף זה חלק מהבריאות. עכשיו, מה אני מנגד, מה יכול לקרות לחברות? וקרה ללא מעט חברות שהנפיקו דווקא ב-2021, כשהשוק היה בשיא, הנפיקו בשווים מאוד מאוד גדולים, ולא הצליחו לייצר ווליום, כי משקיעים נבהלו מאוד מהר, השווי מאוד ירד, ואז את רואה שחברות שיש להן ווליום מזערי, לפעמים מאות אלפי דולרים, חברה ששווה אפילו מיליארד, ויש לה ווליום של מאות אלפי דולרים. מה זה אומר? נגיד מחר משקיע רוצה לבנות פוזיציה נורמלית, מה זה נורמלי לחברה של מיליארד? נגיד, לפחות 50 מיליון דולר נראה לי, 30, 40. עכשיו אם הוא רואה שיש ווליום של 200, 300 אלף דולר, איך תבנה פוזיציה כזאת? 

דריה: ייקח לו המון המון זמן,

ערן: חודשים!

אלירן: המון זמן.

ערן: ועזבי את זה שייקח, 

אלירן: הוא ישפיע מאוד על מחיר המניה.

ערן: בדיוק. בדיוק, הוא יכול לעלות את מחיר המניה, אבל זה ניפוח מלאכותי שאחרי זה ירד, ואז הוא יקנה מאוד ביקר את המניות שלו.

דריה: או שמראש הוא לא ייכנס,

ערן: הוא לא ייכנס.

דריה: בדיוק, זה מין איזה גלגל כזה, כדור שלג. 

ערן: כן, תגידו לו, אתה בטוח שאתה רוצה להיכנס? ואם תרצה להנזיל? כמה ניקח לך? ארבעה חודשים? פתאום יהיה משבר בחברה?

דריה: כן, וצריך עכשיו את הכסף, זה ייקח לך ארבעה חודשים למכור, זה בעיה,

אלירן: מתחבר רגע למה שערן אמר,  הוא אמר בפגישות קודמות דיברנו על משקיעים, דיברנו בשיחות קודמות גם על אנליסטים, גם על משקיעים, גם עשינו מבוא לשוק ההון ובסוף הכל מתכנס למושג-את יודעת- של שווי חברה ויעילות וכולי, אבל מחיר מניה זה מושג שיש לו גם הרבה אמוציות והרבה פסיכולוגיה. אחד הדברים הקשים שיש בעולם העסקים, זה למכור מניה שמחירה יורד, כי משקיע שהוא קונה מניה, הוא נורא מתחבר אליה, ואז שהמחיר מתחיל לרדת מסיבות כאלה ואחרות נורא קשה לממש, כי אתה אומר- ואני מדבר על משקיע שמבין עניין- אני מאמין שהחברה בטווח הארוך מחיר המניה יעלה, אבל זה נורא קשה, כי אתה רואה את הכסף שלך הולך ונשחק.

דריה: כן, האינסטינקט אומר לברוח עכשיו, אבל אתה-

אלירן: כן, אני זוכר שהנפקנו את מאנדיי, ערן אמר שלפני שנתיים- אז מאנדיי הגיעה גם ל 400 דולר. אז החברה הייתה אז קרובה לשווי של 20 מיליארד דולר, אחרי שנה וחצי קרה מה שקרה לכולם, מחירים מאוד ירדו. מאנדיי לא באמת השתנתה, היא הפכה להיות אפילו חברה יותר טובה. אבל מה אנשים זכרו? מה אנשים כותבים? הייתם 400, עכשיו אתם 200. אבל האם היינו שוק יעיל ב-400? ולכן היעילות של השוק היא מאוד חשובה. יש נושאים של מכפילים, יש נושא של שווי ערך חברה, יש נושא של טווח ארוך, אלה דברים שבסוף, כשאתה מסתכל על מחיר מניה, הוא אמור לשקף את כל הדברים הללו שנבנים לטווח ארוך. וורן באפט קורא לזה בתרגום חופשי, בטווח הקצר מחיר מניה הוא מכונת מזל, היא מושפעת מתנודתיות, מסנטימנט, ממקרו, בטווח הארוך זה מכונת שקילה, נלקחים ונשקלים בחשבון ביצועים של חברה, סליחה, ביצועי הנהלה, מצבת הנכסים, השיפורים במדדי היעילות, אז מי שמכיר את העולם הזה וקונה מנייה, אם הוא מאמין בחברה ומאמין בהנהלה שלו ומאמין בפונדמנטל, כלומר בביצועים שלה, אז רוב המקרים בשוק יעיל, מחיר המנייה יעלה וישקף את הערך האמיתי של החברה.

ערן: זה מביא אותי בעצם לדבר השלישי שאני מסתכל עליו, זאת אומרת אני, ה-volume וה-available volume זה עדיין סעיף 2, 

דריה: אוקיי.

ערן: אמרנו הדבר הראשון- זה מחיר מנייה, פרי מרקט, תוך כדי היום בפוסט מרקט, השני זה- אני מסתכל על המון על volume וה-available volume ואיך זה מתפתח. הדבר השלישי- שזה מאוד מתקשר למה שאלירן אמר, אני מסתכל על מאנדיי ביחס לאחרים, זה מאוד מאוד מעניין אותי. מה עשיתי? נכנסתי לאפליקציה שמעניינות אותי, הוספתי חברות אחרות, גם אלירן, יש לי היום- תקשיבי, הקטע הוא שאני בחיים גם לא השקעתי בבורסה לפני זה, זה לא איזה שהוא סוחר, אבל אחרי שהפכנו להיות חברה ציבורית, השקעתי רק באינדקסים, S&P 500 וכו', אבל התחלתי להתעניין בחברות אינדיבידואליות ולהבין איך הן מתנהגות, אז הוספתי את המניות של Asana ושל Smartsheet, שתי חברות שהן בתחום של New Projects, הוספתי את Salesforce, את Fresh works, שזה חברות שהם בתחום של CRM, ועוד כל מיני חברות סאס, יש לי המון, יש לי כל האינדקס שלי, כל הסטוקס-אפ שלי זה חברות סאס, יש לי איזה 40 או 50. 

דריה: זהו, אז באתי לשאול, איזה חברות בכלל יודעים להסתכל? כאילו, מה נותן לך האינדיקציה? 

ערן: אני פשוט הוספתי חברות סאס, שמות סאבסקריפשן, אבל גם נגיד את סנופלק, לא יודע, כל מיני חברות טק, רק טק. 

אלירן: בצמיחה מהירה,

ערן: כן, סאס, טק, אבל גם נגיד צ'קפוינט, לא יודע, חברות סאבסקריפשן, היי טק. 

דריה: לא, זה גם בסוף הגיוני אם אנחנו מדברים על להסתכל על משקיעים שהם הולכים להשקיע סכומים גדולים, כנראה שהם גם מסתכלים באותם אזורים. 

אלירן: נכון, 

ערן: כנראה, נכון, אבל למה הוספתי אותם? זאת אומרת, מה קורה? אני נכנס לאפליקציה של מניות, נגיד נפתח המסחר, אני רואה מאנדיי מינוס 2 אחוז. מה אני דבר ראשון מסתכל? 

אלירן: מה קורה אצל המתחרים.

ערן: על השאר, מה קורה אצל השאר, למה? כי אני מנסה להבין מה קורה. אף אחד לא יודע מה קורה, אבל אני מנסה להבין מה קורה. עכשיו, אם אני רואה שכולם ירדו 2 אחוז,

דריה: אז אתה אומר- אוקיי,

ערן: אני אומר אוקיי. למה כולם ירדו 2 אחוז? כי כנראה היה חדשות על משהו, או משהו באמון של המשקיעים ירד, לא על מאנדיי ספציפית, אלא על הסקטור הזה של חברות סאס, 

דריה: בשוק. 

ערן: שוק, כן. כי אני מנסה להבין, האם אנחנו חריגים? האם אנחנו מתנהגים כמו השאר? זאת אומרת, אני מאוד מאוד מסתכל על בנצ'מארקים. 

דריה: עכשיו נתת דוגמה של 2% ודווקא אני רוצה להתעכב על זה, כי 2% מרגיש לי, אני יורה פה, אבל אני אומרת 2%, אוקיי, נראה לי קטן, בכלל צריך להסתכל על אחרים? אולי לא. מתי יודעים שצריך להתחיל לנבור ולהבין אם זה חשוב, אם זה לא, מה קרה, מה-

אלירן: צריך להסתכל לאורך זמן, להסתכל על מניות בצורה יומית. אם אתה דייטריידר, בואו, אז בואו רגע ניקח צעד אחורה, נבין, יש משקיעים כמו שדיברנו, משקיעים היותר מוסדיים, משקיעים גדולים, משקיעים מקצועיים, ויש דייטריידרים. יש כאלה שיש אתרים שמאפשרים לאנשים- בטח בעולמות של טכנולוגיה-

ערן: שהם חיים על המרג'ינים האלה. 

אלירן: כן, חיים על המרג'ינים. בא בחור צעיר אומר, אגב בתקופת הקורונה זה מאוד פרח, היה את אפליקציה של רובין הוד, אנשים קנו ומכרו מניות והשפיעו מאוד על מחירי מנייה, כן, 

דריה: שעשתה טירוף בשוק,

אלירן: כן, ותחשבי על- אני, בחור שיש לי 1,000 דולר ואני אומר: אני הולך עכשיו להתחיל להשקיע. קניתי מאנדי ב-1,000 דולר, עלה 2% עשיתי 20 דולר, עלה 15% עשיתי 150 דולר, זה מספיק לי. 150 דולר אני מוכר מיד.

דריה: זהו, מוכר.

אלירן: ואז אני שם תמיד, אני אומר אם זה יורד אחוז זה יכול להשפיע לי, בא לי להוציא את ה-150 אני מוכר. משקיע גדול, יסתכל לאורך זמן שאתה שם 100 מיליון דולר, 50 מיליון דולר, זה לא באמת משנה לך אם המנייה זזה היום 2% אתמול 3% אלא אם כן יש טרנד. אתה מסתכל long term אתה אומר: אני מאמין שעד סוף השנה- השקעתי היום נגיד בראשון לינואר בראשון למרץ- אני מאמין שעד סוף שנה זה יעלה 8%, הריבית בשוק היא 3% 4% אני עושה פה אפ סייד, אני משאיר את זה. 

ערן: אז לדוגמה אז כאילו את צודקת, זה פלקצואציות שיכולות להיות, גם אמרנו זה פשוט מייצג את הטרנזקציה האחרונה, אז כאילו אוקיי, מינוס אחוז, פלוס אחוז, אני מסכים איתך, אין לזה משמעות, אבל אני כן מסתכל כי זה נותן לי איזושהי אינדיקציה לנסות להבין משהו, כי אם נגיד אני רואה שכולם ירדו, אני אומר: טוב יאללה, ניחא, כל השוק כאילו יורד, עולה, קרה משהו, זה לא בשליטתי. אם נגיד אני רואה שמאנדי פתאום פלוס חמש אחוז, השוק כולו מינוס שתיים, אני אומר: רגע, מה קרה פה? סתם אני שואל את אלירן, אה כן המשקיע הזה קנה, שמעתי מביירון שהוא רוצה לקנות, פתאום מישהו ייצר יותר ביקוש. 

דריה: זה כן אבל מעיד על איזה משהו חריג.

ערן: משהו, כן אבל שוב, זה בקטנות, ויכול להיות שכלום, את מבינה?  זה כאילו הכל, או פתאום זה יורד, אז וואלה אלירן אומר: כן, אחד המשקיעים ה-VC  שחרר לשוק מה שהוא אמר מקודם, שתי מיליון מניות. 

דריה: זה נראה לי מה זה קשה, כאילו אנחנו חברה שכל דבר הוא- אנחנו כל היום בדאטה, אנחנו כל היום מבינים מאיפה כל יוזר מה הוא עושה ומה הפעולה ואיך זה משפיע. ובסוף יש פה דברים, אתם מתארים לי סיטואציה שאתם יכולים לנבור ולנסות להבין מה קרה, אבל אתם גם יכולים להגיד: לא יודעים.

אלירן: אין שליטה על זה. 

ערן: נכון, אין שליטה על זה. ואני אגיד לך איפה זה הכי מתסכל? כאילו דווקא שזה, שוב, אני- זה התמודדות שלי עם עצמי, כן? אני לא בא בטענות לאף אחד, אבל שהחברה היא מאוד מאוד הצליחה שהגענו ל-400, ואנשים קנו, הרי מה זה 400? זאת אומר שמישהו מכר ומישהו קנה. תמיד זה ככה. כאילו אנשים אומרים יש קונים מוכרים, זה תמיד-צריך סימטריה. אף אחד לא קונה בלי שמישהו מוכר לו והפוך.

דריה: נכון.

ערן: ויש אנשים שקנו ב-400 כי ציפו שזה יהיה 500, 600, 700. והם האמינו באותו רגע שהחברה שווה 400. ואז קרה מה שקרה בשוק, ירד ל-200, ואז הם באים בטענות לחברה, כאילו, מה קרה? ולמה אתם לא מצליחים? ולמה זה ירד? ואני אומר, אני לא קניתי ב-400. כאילו, כשאני הייתי חברה פרטית ובאתי למשקיעים, אמרתי להם: זה השווי, עמדתי מאחורי זה. היה לי הגיון, השוק יש לו חיים משלו. אני לא שולט בזה, אני לא קובע לבן אדם אם הוא יקנה או לא יקנה ממישהו אחר שמוכר לו באותו רגע, כי השוק היה באופוריה והכל עלה וכאילו הצליח, אבל זה באמת חוסר שליטה בכל הלבלים.

דריה: ועדיין זה יכול היה גם להשפיע על התדמית של החברה, בלי שיש את השליטה על הדבר הזה. 

אלירן: בהחלט, 

ערן: נכון.

אלירן: ואז אתה אומר, תראי, אנחנו, תפקידנו- ערן, רועי, הנהלה, זה לעשות הכי טוב שבסוף המשקיעים שמאמינים בנו ובנו איתנו מערכת  יחסים לטווח ארוך, ירוויחו מזה שהם השקיעו בחברה. וזה מטריד אותנו גם ברמה הזאת, כי כשערן מדבר על משקיע שהשקיע ב-400 וירד לו ל-200, זה מבאס אותנו כי אנחנו- ובא מישהו שאומר: אני רוצה לקנות מאנדיי כי אני מאמין במאנדיי ואז זה ירד, לא הייתה לנו שליטה על ה-400, זה לא פותר אותנו מאחריות לנסות לעלות בחזרה את מחיר המניה, אבל באמת היכולת שלנו לשנות בטווחי זמן קצרים, היא כמעט בלתי אפשרית. 

ערן: עכשיו בואי אני אסביר לך עוד בוא נעשה לך עוד מיינדפק אחד, זה מה שדיברתי עליו עם רועי ואלירן אחרי … האחרון,  ה… האחרון אז דיברנו על כל הדברים שאין לשנו שליטה עליהם, נכון? מה שקורה. יש דברים שכן יש לנו שליטה עליהם, תוצאות של החברה, יש לנו פעם אחת ברבעון תוצאות רבעוניות, ואז באותו יום מחיר המניה כן נזקף לתוצאות של החברה, נכון?

דריה: כן.

רועי: זה תמיד יש את הכותרות בעיתונים, מאנדיי עולה, מאנדיי יורדת.

דריה: נכון.

רועי: אז שני דברים קורים באותו יום שהם מאוד מעניינים. אחד, הווליום עולה תמיד. הווליום ביום של earning בדרך כלל פי 4, פי 3-4 Average volume,

דריה: זאת אומרת זה ממש מניע אנשים לפעולה.

רועי: כן, כן. התוצאות, אם נגיד הזכרתי את הדוגמא של מאנדיי, 630 אלף Average, ביום של earning יכול להגיע 2 מיליון, 3 מיליון מניות.

דריה: וואו, משמעותית יותר.

רועי: כן, זאת אומרת סכומים של- באותו יום. זאת אומרת, באותו יום מחליפים ידיים- חצי מיליארד דולר. אז זה דבר אחד שקורה, ו-ב'- המניה מגיבה לתוצאות. עכשיו, מה המיינדפק פה? ב-earning האחרון זה גמר אותי. לפני ה-earning היינו, אל תתפסי אותי במחיר המדויק אבל הסנטימנט חשוב, היינו בערך ב-170 דולר למניה, לא יודע מה קרה, מקרו, שמה מקרו, המניה ירדה לאורך הריבעון, בלי קשר אלינו, כי לא פרסמנו תוצאות- ל-150, פרסמנו תוצאות, עלתה ל-170. כולם אמרו איזה תוצאות המנייה עולה. עכשיו, אני אמרתי לרועי, סתם, ניסוי מחשבתי, נגיד היינו נשארים ב-170, מפרסמים תוצאות והיא הייתה נשארת ב-170. מה היו כותרות העיתונים?

דריה: זהו, מה היו אומרים? איזה תוצאות? המניה נשארת אותו הדבר.

ערן: מה היה הסנטימנט? זה בגלל שהכל יחסי. 

דריה: אפילו זכור לי, אני לא יודעת אם אני זוכרת נכון, שהיה earnings call שדיווחתם על תוצאות טובות, והמניה ירדה. 

אלירן: והמניה ירדה, כן.

דריה: זה עוד יותר מיינדפאק. 

אלירן: יש משפט שאומר buy on the rumor sell the news, תקנה לפי התחזיות או השמועות ותמכור כשאתה רואה את החדשות האמיתיות בתרגום חופשי. יש הרבה מאוד מערכת ציפיות לקראת פרסום תוצאות של חברה, אתה מתחיל להגיד מה יהיה, היא עשתה טוב, היא לא עשתה טוב, אני מאמין שהיא תרד, אני מאמין שהיא תעלה, ואז יש כל מיני מנצלי הזדמנויות כאלה ואחרים, ומצד שני יש כאלה שאומרים אולי זו הזדמנות בשלי כמשקיע ארוך טווח לקנות, אז מתחילה פעילות במניה, מתחיל השוק שלפני השוק, וזה משהו שהוא מאוד נפוץ כל הזמן ויש גם מכונות, הרבה מאוד מהמסחר במניות- וחייבים להגיד על זה שיש מה שנקרא APIs שמכונות בעצם מקבלות החלטה על קנייה ומכירה. לפעמים יש מצב שחברה פרסמה תוצאות לא טובות, אבל לא נוראיות ופתאום היא קורסת ב-30%- מה קרה? יש מה שנקרא סטופלוסים, סטופלוסים זה מונח שאתה קנית מחיר מניה נגיד קנית ב-100 ואתה אומר: אני שם סטופלוס ב-95, כלומר אם המניה יורדת מתחת ל-95, תמכור לי מיד, כי אני לא רוצה לספוג הפסד של יותר מ-5%. המכונות האלה כאשר קורה משהו לא טוב, הן כולן פועלות כמו מכונות, זה רובוטים, אין פה אמוציות, זה שחור לבן, זה בינארי, ואז מניה שמתחילה לרדת, גם אם התוצאה שלא לא כל כך נוראיות, פתאום כל הסטופלוסים מתפוצצים, בום! זה יוצר לחץ על מחיר המניה-

דריה: בבת אחת,

אלירן: אז חשוב להבין, וזה יותר איזה שהיא היסטריה שהיא לא תמיד מוצדקת במציאות, כי שוב, שלטון המכונות, מטריקס, יש את זה מאוד בעולמות של מסחר במניות. 

[נעימת מעבר]

דריה: דיברנו על המקרה של להגיע ל- 400 דולר, יש לכם איזה חשש מהתרסקות ממש קשה, כאילו לא יודעת, פתאום יש חברות שהיו בגבהים כאלה וירדו ל-5-6 דולר.

ערן: כן, לא, זה מקרים קיצוניים. חברות שירדו, חתכו שווי ב-90 משהו אחוז, חברות שיש בהן בעיה של אמון משקיעים, שהן בעצם לא דילברו בצורה קיצונית. ויש דוגמאות כאלה, גם חברות שהונפקו ב-2021. זה לא המקרה, אני חושב שמה שקרה מאז הבועה, כאילו, נחתכו חברות, בואי נגיד בבסט-קייס ב-50% ובוורס-קייס ב-90%, הקיצוניות שירדו לדולרים בודדים זה חברות שיש להן בדרך כלל בעיות תפעוליות, הנהלה וכולי. אבל תראי זה נורא מאתגר, ניקח לדוגמא חברה מדהימה, סולאר אדג' שרונן פייר בבורד שלנו, איש מדהים, וחברה מעולה בכל פרמטר, והיה כל מיני כותרות בעיתון שהשווי שלהם ירד, עכשיו מה השתנה? כאילו החברה מעולה, 

אלירן: חברה מדהימה,

ערן: התוצאות הפיננסיות מדהימות, האנשים איכותיים, הטכנולוגיה מדהימה, אבל משהו השתנה באאוטלוק של משקיעים על שוק הסולארי נגיד, בראיה של 4-5 שנים קדימה. והם תמיד חושבים קדימה, כאילו כמה זה עוד יגדל. עכשיו האם מחר זה יכול להשתנות? כן. ואז המחיר שוב יתאפס. אבל אנחנו בתור בני אדם, כל הזמן חושבים מה החברה עשתה לא טוב, גם כל העיתונאים, זה נורא קל לייצר קליק בייט סביב ה-

דריה: כי  זה צהוב וזה מושך. 

ערן: זה צהוב, הנה פה, עכשיו לך תסביר, את יודעת, זה קשה נורא להסביר את הדברים האלה, כי הרבה דברים שלא בשליטתך וכמו שזה עולה, זה יכול לרדת.

דריה: ממש. סתם, אני חושבת על מקרים כזה שאני לא יודעת אם זה-יצא לנו לדעתי לדבר על זה מתי שהוא, שאילון מאסק כותב איזה טוויט,

ערן: כן, יש לי, גם פה יש לי טוויט בשבילך,

דריה: נו?

ערן: יום אחד, אני פשוט עוקב אחריו בטוויטר, טסלה, השווי שלה הגיע לשווי מאוד גבוה, והוא עשה טוויט בטוויטר, הוא אמר: אני לא חושב שטסלה שווה את המחיר מניה הזה, וכולם אמרו לו: מה? וה- ACC יתבעו אותך, ואיך אתה אומר דבר כזה בתור מנכ"ל של חברה? אבל בצורה פלאית, שום דבר לא קרה. 

דריה: לא קרה,

ערן: כן, כי המשקיעים החליטו שזה מחיר שהם מוכנים לקנות ולמכור. כאילו זה היה די מדהים, אבל הוא כתב את זה, הוא אמר: אני לא מאמין שהחברה שווה את השווי הזה, בזמן אמת. כן, אבל השוק היה פתוח.

דריה: מטורף.

אלירן: כן, אבל אילון מאסק הוא באמת יוצא דופן, כי הוא מרשה לעצמו לפעמים לעשות דברים שאנשים נורמליים מן הישוב, קודם כל הוא באמת משהו מיוחד. זה מפחיד, כי כאילו אם הוא אומר משהו, אני זוכר שהיו מטבעות של- דודג' קווין זה נקרא? 

ערן: דודג' קווין, 

אלירן: הוא אמר משהו שהוא השקיע במטבע הזה וזה עלה באלפי אחוזים. אז יש אנשים שהם אנשים מאוד מיוחדים בתעשייה, וורן בפט, שורן בפט אומר: אני מחר קונה מניות של קוקה קולה, פתאום תראי- כי זה המשקיע שלאורך זמן הוכיח שהמשקיע כנראה הכי טוב בעולם לטווח ארוך, אז הוא יוצר דעת קהל וזה מאוד משמעותי. 

ערן: כן, אבל אני חושב שזה תכונה אנושית יותר שאנשים מחפשים סיבות ומשמעות, סיפרתי לך אני חושב, איזה פעם אנקדוטה שאני לא יודע אם את זוכרת טוויט- היום זה X, נכון?

דריה: כן, לא, אי אפשר להתרגל לזה,

ערן: כן, טוויטר הוציאו את ה-V הכחול, נכון?

דריה: כן, 

ערן: פעם זה היה רק לאנשים שהם verified, ואז היה אפשר לקנות בתשלום V כחול, והיה איזה סערה בטוויטר סביב זה שהם הוציאו את זה, אנשים היו מאוד ביקורתיים כלפי זה, והייתה איזה שהיא, היה חשבון שהתחזה לחברת פארמה, והוציאה לעצמה V כחול, שילם- באותו שם של חברת פארמה, ופרסם איזה ציוץ הומוריסטי על אחד מהתרופות שהחברה מוכרת, שהוא הוכח שהוא עושה נזק. לא זוכר בדיוק את  המקרה. ובמקרה באותו יום, המניה ירדה ב-3%, וכולם אמרו: תראה אילון מאסק, נתת, ה- Vהכחול שלך, גרם להם להתחזות ועשה נזק וכו'. ואז מישהו כתב שם באחד טוויטים, כאילו, תשמעו, לא יודע, אני מחזיק פורטפוליו של עשר חברות תרופות, כולם ירדו באותו יום ב- 4% כי בכלל הממשל האמריקאי אמר שהוא מוריד את הסבסוד לחברות תרופות. ואז אתה אומר, רגע, איזה דברים אנשים מלבישים על סיבה ותוצאה, וכל אחד רואה סביב הפריזמה שהוא רוצה להסתכל, והנה מישהו אחר מסתכל בכלל על אינדקס של חברות תרופות ורואה שכולם ירדו באותו שיעור ונותן לזה סיבה אחרת. אז פשוט התכונה האנושית של להלביש סיבה על משהו שאתה רואה, וכאילו לתת לך כאילו שליטה והסבר מה גורם, אני חושב שזה מה שמייצר את כל הריגוש ותסכול סביב הדבר הזה שהוא באמת די רנדומלי. 

דריה: נראה לי שכיסינו כזה את רוב מה שאפשר על מחיר מניה. וזה הפרק האחרון בסדרה, אז בא לי לשאול אתכם כמה זמן כבר עבר מאז שמאנדיי הונפקה. אנחנו כבר שנתיים פלוס-

אלירן: שנתיים וחצי כמעט.

ערן: כן, שנתיים וחצי,

אלירן: 10 ליוני 2021,

דריה: כן, אז יש כבר קילומטראז' בתוך המסע הזה, ובמיוחד בפרק הזה אני כאילו- לא יודעת, אני מרגישה שאני הייתי עוברת טלטלות רגשיות קשות אם הייתי צריכה לבדוק כל יום את המחיר מניה, מה כזה- לא יודעת- בהסתכלות אחורה, איך אתם מרגישים עם הדרך הזאת? הייתם עושים את זה שוב? הייתם עושים את זה אותו הדבר? הייתם עושים דברים אחרת? 

אלירן: אני ברור שהייתי עושה את זה שוב, זה מסע מדהים, תשמעי, זה כמו כל מסע, עוד רן ורועי הקימו את החברה ב-2012 אני הצטרפתי ב-2021 בפברואר, אבל שנתיים ושלושה חודשים או שנתיים וחצי מאז שאני בחברה, זה מסע מטורף כאילו זה לוקח אותך לגבהים מטורפים כי הכל הולך ומצד שני לפעמים מוריד אותך לתהומות, אתה צריך ללמוד להתנהל בתוך המנעד הזה, את יודעת, זה מאוד ולטילי. אתה לומד לחזק כל מיני דברים אצלך, קבלת החלטות בתקופות לחץ, ואיך מתנהלים מול שוק ההון, ולמדתי שאם אתה קונסיסטנטי, ואתה בעצם יודע להתמודד גם עם עליות, גם עם מורדות, ויש לך סט של כלים שהוא די מאוזן, אז אתה גם יכול ליהנות מהמסע. אני נהנה מהמסע, כמובן שאני רוצה לראות אותנו מצליחים ושהמניה והערך של החברה ימשיך לעוד והעובדים יהיו מאושרים, אבל בסך הכל, הייתי עושה את זה, בוודאי, זה כיף גדול. 

ערן: אני גם, מאה אחוז, הייתי עושה את זה שוב. תראי, אני חושב שהזכרתי את זה, יש הנפקות לא טובות לחלק מהחברות, שאין ווליום, שאין מסחר וזה מתסכל, אתה נכנס לאיזשהו … שמאוד מאוד קשה לצאת ממנה, ואנחנו באמת טפו טפו, ההנפקה הייתה טובה ויש ווליום, וכמובן מבואסים מזה שהשווי ירד, אבל בסך הכל נמצאים במקום טוב.

דריה: כן.

ערן: אז סך הכל כאילו, החוויה היא טובה, אני יכול להגיד לך מה אני אוהב בזה, כי מה אני לא אוהב- כבר התלוננתי בפרק של המשקיעים, אבל זה מאיץ את הלמידה, כאילו מבחינתי מאיץ את הלמידה, הקצב הרבעוני מתאים לי, אני אוהב אותו, זה מכריח אותך כל פעם מחדש להמציא את עצמך מחדש, לחשוב על סיפור, להיות עם יד על הדופק, להגיב לאירועים. אני חושב שבעצימות יותר גבוהה מאשר שאם היינו חברה פרטית, אז אני אוהב את הקצב, אני אוהב את הביט שזה מכניס לחברה, את הצורך שלי להתכונן, להסביר מחדש, אני חושב שזה עושה לנו טוב בתור חברה. 

דריה: זה כאילו עוד הרבה אחריות אבל-

אלירן: זה המון אחריות. כן. אגב לא רק לעובדים, גם לקהילה של המשקיעים, של הלקוחות.

דריה: והציבור, כאילו ממש, גם אלה שלא קונים אבל מסתכלים מהצד והם עדיין איזשהו חלק מהדרך הזאת. 

רועי: כן, להגיד לך אפילו ברמה עוד יותר הישראלית-ציונית, אני גאה בזה כי אני מרגיש שאנחנו עדיין משקיעים דרך, הנה, שבוע שעבר היו פה כל מיני משקיעים שהגיעו, שמשקיעים בנו בחברה מאות מיליוני דולרים, פעם ראשונה בישראל, כי הם לא רגילים לעבוד היום בחברות ציבוריות, הם אומרים: וואו, איזה אקו-סיסטם, איזה טק, לא דמיינו שככה המדינה נראית. אני אומר לעצמי: וואי, אנחנו מפקיעים פה גם דרך, כאילו, לכל מיני גופי השקעות ענקיים, שאנשים מגיעים בפעם הראשונה ונחשפים. אז יש פה גם את האלמנט הזה, קודם כל זה ציוני, ישראלי. 

דריה: כן, אבל זה גם מרגש, הרגשה הזאת של לפרוץ דרך. 

רועי: לגמרי, תחשבי שאגב בציר של 2021 היה מעט מאוד חברות ציבוריות, wix וצ'ק פויינט וסולאר אדג' ופייבר, שהיו קצת לפנינו, אבל אני חושב שעכשיו אנחנו ועוד רבים אחרים,

דריה: יש תנועה,

רועי: יש תנועה, ואנשים נחשפים ואני חושב שזה מחזק פה את האקוסיסטם, אז אני גם מרגיש גאווה בהקשר הזה.

אלירן: אני גם חושב שלפעמים זה נראה מהצד, את יודעת, אנשים- החברה שווה בסוף מעל 7.5 מיליארד דולר, זה שווי מדהים. ואנחנו לא חפים מטעויות, קורים הרבה טעויות בדרך, הקטע הוא גם איך אתה- כמו שערן אמר- לומד מזה, משפר הלאה, ומתקדם. יש המון עבודה שמשקיעים בזה, אבל-

דריה: זה מכריח אותך להיות בתנועה כל הזמן.

אלירן: מתפתחים כל הזמן.

דריה: מדהים. טוב, חייבים לסיים  עם טיפים, אני כבר באתי לזה-

ערן: יאללה.

דריה: פעם שעברה אתה נזפת בי שלא שאלתי אותך אם יש לך טיפים.

ערן: באמת? נזפתי? את בטוחה דריה? אני מפחד ממך,

דריה: לא, נזפת עם חיוך. 

[צוחקים]

דריה: אז אולי, לא יודעת, משהו אחד-

רועי: רגע, אבל יש לי גם שאלה בשבילך לסוף, 

דריה: הוו, בבקשה.

רועי: לא, בסוף.

דריה: אה, בסוף. אוקיי. אז משהו שאתם רוצים שאנשים יצאו איתו מהסדרה הזאת. 

רועי: מהסדרה? טוב, ניתן לאלירן להתחיל.

אלירן: אני אגיד את זה, כאילו- אם אתם שומעים את הסדרה הזאת מהתחלה עד הסוף, בעצם מקבלים פרספקטיבה מאוד- בעיניי, מאוד משמעותית על מה זה אומר להיות חברה ציבורית, איך נערכים להיות חברה ציבורית, מי הם הסטייקהולדרים שאתה עובד מולם, וזה גם מעניין לפחות אותי, אז אם אני הייתי היום בהנהלה של חברה שהיא מצליחה או בתחילה דרכה, וחושבת מתישהו בעתיד ללכת להנפקה, או אולי אפילו למכירה, אבל גם מתנהלת בעולמות שאנחנו מתנהלים בהם, תשמעו את זה, זה יכול להיות מאוד מעניין. ואם עזרנו במשהו אז זה כיף,  לי היה נורא כייף, נורא נהניתי ואני אשמח אם נעשה סדרה, לא אכפת לי על מה. שוקולדים,

דריה: תשלחו לנו הצעות,

ערן: יאללה, אני ואלירן מתנדבים-

דריה: כן, ממש. 

ערן: טיפים? אני חושב שאולי בתור עובד, אם הייתי מצטרך לחברה ציבורית, אז הייתי גם מנסה להבין האם ההנפקה הייתה מוצלחת או לא מוצלחת, האם יש מסחר, יש ווליום, מסתכל על ההיסטוריה של המחיר המניה, מנסה להבין מה הסנטימנט, כי זה חשוב. לפעמים אולי בתור עובד אתה אומר- טוב, כל חברה ציבורית היא זהה, אבל אני חושב שציידנו אנשים בידע שמאפשר להם להבין קצת מה עובר על חברה, גם במבט מבחוץ, כי הרבה מאוד מהנתונים האלה זמינים. אני חושב שזה משהו שעוזר. עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה,

דריה: אמאל'ה, 

ערן: אז את מלווה אותנו כבר ארבעה פרקים. ובהתחלה כשבאנו להקליט את הסדרה אמרת לנו תקשיבו, אני לא יודעת, זה יהיה מעניין, לא מעניין, זה נושא מאוד טכני. 

דריה: נכון. 

ערן: אז אני חושב שזה נושא שהוא גם טכני אבל גם מאוד רגשי ואמוציונלי וכו'. מה הדבר שאת לוקחת מהסדרה הזאת? בכללי, אני לא יודע אם משהו ספציפי.

דריה: אז קודם כל הדבר הראשון זה שזה לא תחום אפור, כאילו אני באמת  באתי בחששות לסדרה הזאת, אמרתי מי ירצה להקשיב? למה זה מעניין? אז זה מאוד מעניין, גם כמו שאמרת, מי שעובד או עובדת בסטארטאפ עכשיו ורוצים להבין קצת יותר על החברות שהם עובדים בהם, זה בעיניי- אני קיבלתי פה הרבה כלים כעובדת. וגם בסוף אתם בלידרשיפ של החברה, אתם חוויתם את ההנפקה בצורה מאוד מסוימת, גם אני כעובדת אני ממש מרגישה שעברנו פה גם איזה מסע בשנתיים האחרונות וגם לי זה היה מאוד מעניין עכשיו להסתכל על זה אחורה ולהבין מה אני לקחתי תוך כדי מהדרך. אני נזכרת בכל מיני פעמים שדיברתי על המחיר מניה או על מאנדי עם חברים מבחוץ, וניסיתי להסביר להם מה זה אומר שהמניה ירדה או לא, ומה אני חושבת, ואם אני מאמינה בחברה. 

ערן: מעניין. 

דריה: ואני מרגישה שזה חלחל לאורך הדרך, כאילו זה לא רק דברים שקיבלתי מהסדרה עכשיו, אז אני חושבת שזה נותן הרבה כלים.

אלירן: נכון, בתחילת הסדרה חשבת שמחלקת כספים זה היבשים האלה שיושבים שם בחדרים וזה לא ככה.

דריה: ממש. לא, אבל בסדר,

ערן: מרכז העצבים של החברה.

דריה: בדיוק. בדיוק. 

אלירן: לא, אני צוחק.

ערן: ואולי גם נרים, אם כבר הזכרת מחלקת כספים, כפרה עליהם, שגורמים לכל הדבר הזה לקרות, באמת, 

דריה: ממש.

אלירן: אנחנו חלק מ-

רועי: אופרציה מדהימה, על כספים, והליגל,

אלירן: HR ו-development, באמת.

ערן: אבל זה באמת המון המון עבודה מאחורי הקלעים.

דריה: כן, ממש מפעל שלם. אז תודה לכל מי שלוקח חלק, ורגע לפני שנסיים, אני אזכיר שאם יש לכם שאלות או רעיונות נוספים לסדרות, אתם מוזמנים לכתוב בקהילה או באתר שלנו, ואם תרצו לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות אז תודה ערן,

ערן: תודה דריה,

דריה: ותודה אלירן.

אלירן: תודה דריה.

דריה: תודה שהאזנתם.

[נעימת סיום]   

סוף הקלטה