ליאור:         היי ערן.

ערן:            מה קורה, ליאור?

ליאור:         מה העניינים?

ערן:            הכול טוב.

ליאור:         נהדר.

ערן:            אני מתרגש מהפרק של היום.

ליאור:         מזל. אפשר שתתרגש מכל פרק?

ערן:            אני מתרגש מכולם, פשוט מזה קצת יותר.

ליאור:         וואלה. תכף נספר להם למה, אתה רואה? אבל זה סתם עכשיו מכניס לי friction בהקדמה.

ערן:            יאללה אז תתחילי, תתחילי.

ליאור:         היי כולם. הגעתם ל- start up for start up, ה- podcast שבו אנחנו חולקים מהניסיון, מהידע והתובנות שיש לנו כאן ב- money.com וגם מחברות אחרות והוא מיועד לכל מי ש- start up מדבר אליו, לא משנה באיזה כיסא הוא יושב ברגעים אלו.

[פתיח]

ליאור:         אז היום אנחנו נדבר על אופציות. היום בחברות start up אופציות מהוות את אחד ממנגנוני התגמול המרכזיים לצד שכר ויחד עם זאת, מתוך שיחות שכל מי שיושב כאן בחדר ניהל עם עובדים שלנו, עם חברים ועם מועמדים, אנחנו מזהים שיש עדיין פער, פער בתפיסה של מה יכולה להיות ההזדמנות שמגלמות האופציות, מתי זה יותר ממשי ומתי זה פחות ובכלל איך ניגשים לזה ואיך מסתכלים על זה אז הפרק הזה מוקדש לכל מי שרצה אי פעם להבין מה האופציות באמת אומרות ולא ידע את מי לשאול. ולטובת העניין הצטרף אלינו כאן היום כפיר ליטמן שהוא מוביל את מחלקת הכספים בחברה.

כפיר:          היי ליאור, היי ערן.

ערן:            מה קורה, כפיר?

ליאור:         והוא כבר מוכר לנו מפרק קודם שעשינו על כספים.

כפיר:          מה העניינים? מזהים את הקול כבר?

ליאור:         מזהים את הקול כבר.

ערן:            אתה מפורסם, כן.

ליאור:         משומן היטב. אז לפני שנצלול לדברים עצמם, ערן, אולי ככה תיתן את הרקע מהזווית שלך ל- באמת איפה אתה פוגש פה פער בין מה שאנשים יודעים על אופציות לבין מה שאפשר לדעת עליהן.

ערן:            מגניב. באמת הפרק הזה בעיניי הוא נולד מתוך איזשהו צורך שאני גם מרגיש אותו כל יום, אני מראיין המון אנשים ואני קולט את כמות האנרגיה שאנשים משקיעים בלדבר על שכר וכמה מחשבה יש להם מאחורי זה ותכנון וכמה מעט מבינים את הקטע של האופציות. זה ממש מזכיר לי נושאים אחרים בחיים, כמו נגיד פנסיה, זה מסוג הדברים האלה שאומרים לך שזה חשוב, חשוב שתבין מה זה ואז-

ליאור:         שזה ישנה לך את החיים יום אחד.

ערן:            כן ושנורא חשוב שתתכנן את זה ותבין את זה ואז אתה מגיע לגיל 67, פתאום כאילו מקבל את זה ואתה אומר: פאק-

ליאור:         הפתעה.

ערן:            למה לא תכננתי את זה? למה לא חשבתי על זה? אגב, אני גם בקטגוריה הזאתי נופל אבל באופציות בעיניי אנשים לא מסתכלים על זה בצורה נכונה. אופציות בעיניי, דבר ראשון צריך להסתכל על זה מבחינה פיננסית בתור בן אדם, אנשים באים לעבודה ומרוויחים משכורת חודשית אבל let's face it, משכורת חודשית לא תשנה לך את החיים, אתה תרוויח X כסף בחודש, כנראה גם שאתה תוציא X כסף בחודש ותשמור על רמת חיים מסוימת ואופציה זה דבר שיכול לשנות לך את החיים ואנשים צריכים להבין את זה מבחינה פיננסית ואני חושב שיש פה עניין של סיכון וסיכוי שאנשים לא מבינים אותו. זה כמו שאם עכשיו אני- אם הזכרנו פנסיה, אז אני אבוא לסוכן פנסיה שלי ואני אגיד לו: את כל הכספים שאני חוסך תשים לי בפק"ם שעושה ריבית של חצי אחוז בשנה, הוא יגיד לי: למה? כאילו אתה מסתכל פה 40 שנה קדימה, תשקיע את זה בבורסה, תשקיע את זה בנדל"ן, יש בזה סיכון, נכון אבל הסיכוי הוא גבוה, זה יכול לעשות לך תשואה של 10%, 15% בשנה אז שווה לך לקחת את הסיכון הזה ובעייני-

ליאור:         או איזשהו סיכון.

ערן:            איזשהו סיכון.

ליאור:         אולי- וזה גם משהו שאנחנו באמת נדגיש כאן בפרק, שיש כל מיני רמות סיכון שאפשר לקחת, זה לא סיכון נקודה.

ערן:            כן. בעיניי לא לקחת סיכון זה הסיכון הכי גדול שאתה יכול לעשות בחיים, באמת. אנשים חושבים שאם הם הולכים על ה- safe side, הם לא יכולים להפסיד אבל בעיניי זה הקטע, הם מפסידים.

ליאור:         זה ההפסד, כן.

ערן:            זה הקטע ואופציות זה משהו שכן, יש לו סיכון, אני חושב שגם הרבה אנשים מסתכלים על זה בתור משהו כזה ערטילאי, לא בטוח שזה יקרה, לא יקרה ו-

[4:00]

ליאור:         כן, מישהו אמר לי שזה תמיד אופציה לאופציה, זה לא- אתה לא מקבל אופציה, אתה מקבל אופציה לאופציה, עד כדי כך זה נראה לאנשים משהו שהוא לא מוחשי ולא ריאלי.

ערן:            נכון אבל אם אתה שנייה מסתכל על זה בתפיסת הסיכון סיכוי ואתה אומר: אוקי, אני משווה פה נגיד בין 2 מקומות, מקום אחד מציע לי 2000 שקל יותר, מקום אחד מציע לי 2000 שקל פחות אבל המקום השני שמציע 2000 שקל פחות נותן לי חבילת אופציות ואנחנו תכף נדבר גם על איך מעריכים ואיך מבינים את זה וכו' שיכולה נגיד עוד 4 שנים מהיום לתת לי כמעט מיליון דולר, אוקי, וואו, אם נסתכל על זה ככה פתאום אז הסיכון שווה את זה, אני מקריב כאילו 2000 שקל בחודש שכנראה גם ככה הייתי מבזבז אותם בחיים שלי תמורת אפשרות, תכלס לא רעה בכלל, להרוויח מיליון דולר עוד 4 שנים.

ליאור:         ובוא נשים את זה בעוד context של השלב בחיים שרובנו נמצאים בו, בסדר? אני יכולה להגיד שבחברה ממוצע הגילאים הוא 31 ואתה יודע, זה איזשהו גיל, עוד פעם, ניקח את זה ככה, נעשה איזושהי הכללה אבל זה גיל שאנשים מתחילים לחשוב על לקנות בית ומתחילים להסתכל על משכנתאות ופתאום החשיבה על זה שבעוד 4 שנים יהיה לנו נזיל בבנק מיליון דולר היא באמת משנת חיים בנקודת הזמן הזאת.

ערן:            לגמרי וכשאתה מסתכל על זה בצורה כזאתי, זה פתאום, אתה אומר: רגע, זה מפגר לא לקחת סיכון כי למה ללכת על בטוח? למה- באמת ה- 2000 שקל האלה הם כאלה סיכון גדול שאני מוכן לוותר על הסיכוי? זה פתאום מכניס אותך לאיזושהי פרספקטיבה של וואלה.

ליאור:         ואני אהיה אולי טיפה יותר שמרנית ממך ואני אגיד, לא יודעת אם זה מפגר או לא מפגר, כל עוד האדם מודע לזה שזה מה שהוא משאיר, זה הסיכוי שהוא משאיר על השולחן, זה משהו אחר.

ערן:            נכון.

ליאור:         כי אנחנו כרגע, הפרק הזה מוקדש לזה שאנשים אפילו לא מבינים שזאת האופציה שהם משאירים על השולחן.

ערן:            כן, קשה להם להעריך את הסיכון וקשה להם להעריך את הסיכוי.

ליאור:         נכון. אז בוא נגיד שהמטרה שלנו בפרק היא לא לשכנע אף אחד ללכת על חבילות אופציות בכל מקום ולשאול רק על אופציות ולשכוח מהשכר אלא פשוט להבין איך להסתכל על זה בצורה נכונה ולקבל החלטה כל אחד ומה שמתאים לו בחיים, כן?

ערן:            לגמרי לגמרי לגמרי.

ליאור:         כפיר פה שהוא מאוד אוהב לשנוא סיכון מחייך ומהנהן.

כפיר:          כן, אני החלק היותר שמרן פה בשלישייה אבל-

ליאור:         יותר שמרן ממני, אתה אומר.

כפיר:          יותר שמרן אפילו מליאור ואני כן מסכים עם הגישה הזאת שצריך להכיר איפה יש חברות שהן יותר מסוכנות, איפה יש חברות שהן פחות מסוכנות, לפחות להבין למה נכנסים, לפעמים הסיכון הוא באמת לא כל כך גדול לעומת ה- up side שיכול-

ערן:            אגב, זה לא החברות שמסוכנות, זה הסיכון על ה- up side, זה צריך להדגיש.

כפיר:          נכון.

ליאור:         ובאמת- אז עוד מילה על מה שנעשה כאן הפרק היום אז אנחנו באמת ממש בעוד דקות בודדות ניכנס לאיזשהו Session ממוקד שבו ניתן את כל המונחים שמישהו צריך כדי להיות מסוגל לנתח את חבילת האופציות שהוא מקבל ואחר כך, אחרי שנסקור כל מיני Scenario למימוש אופציות וסיטואציות שונות שקיבלנו עליהן שאלות ספציפיות, גם ממש נתמקד בכלים שאפשר- שכל אחד יכול לקחת לבד כדי לנסות ולהעריך ולאמוד את ההזדמנויות שעומדות בפניו כשהוא מתלבט בין 2 חברות שהוא יכול לעבוד בהן לצורך העניין.

ערן:            בעיניי תוצאה מדהימה של הפרק הזה יכולה להיות אם איכשהו כל האנשים שאנחנו נגיע אליהם יסתכלו בצורה שונה על הקריירה שלהם, על ההזדמנויות שיש להם ואיך הם מעריכים חברות, זה יהיה בעיניי מדהים כי אני ממש רואה את הפער היום ואם אנחנו נצליח איכשהו לגשר עליו, זה יכול להיות לזה אימפקט מטורף.

ליאור:         יאללה, אמן. אז דבר אחד אחרון שאני אגיד זה שיש מצגת שמלווה את הפרק הזה באמת בשביל לתת כמה שיותר ערך אז אנחנו עכשיו עוברים לשקף מספר 2 וערן, אני רוצה שנתייחס שניה, דיברנו על ההזדמנות הפיננסית אבל אולי תיתן ככה מילה בתור founder של חברה על ההזדמנות הארגונית שיש במנגנון הזה שנקרא אופציות, במה הוא שונה משכר? מה זה מאפשר?

ערן:            אופציות זה מנגנון שיש לו המון יתרונות. ברמה הכי בסיסית זה קושר את ההצלחה של החברה עם כל העובדים בחברה, תמיד אומרים על זה ש- founders מקימים את החברה ויש להם חלק בחברה אבל זה הזדמנות בעצם לשתף את הדבר הזה, את הגורל הזה שיוצאים אליו בדרך, את המסע הזה עם כל העובדים בחברה.

[8:00]         בעצם זה אפשרות לתת לעובדים מניות כחלק מהחברה שממש שותפים, לא רק ברמה של הנה אנחנו עובדים בחברה ומקבלים שכר אלא שותפים פיזית, זאת אומרת, הם בעלי מניות בחברה, זה מאוד מאוד משמעותי. מבחינתי המשמעות הכי גדולה של זה, זה שמעבר להרגשה הזאתי של הנה, אנחנו בונים משהו ביחד ויש לי גם חלק בתוך העוגה הזאתי, זה שביום שיש איזשהו אירוע של, לא יודע exit, הנפקה, כל דבר כזה או אחר אז בעצם ההצלחה של החברה זה גם הצלחה של כל העובדים, זאת אומרת, זה מגיעים למעמד שאני לא יכול לתאר את זה אחרת, אני מנסה לדמיין חברות שהיו מחלקות אופציות בעבר, צריך לזכור שזה מנגנון לא כזה ותיק אז הייתה נמכרת חברה ענקית וה- founders היו באיזו אקסטזה, אני מניח, מהמכירה וכל העובדים כזה: אוקי, מה איתנו? זה נראה לי הרגשה נוראית להיות בה והעובדה שאם מחר יקרה משהו לעסק וזה ישפיע פה על כל העובדים בחברה בצורה מדהימה היא אדירה, כאילו זו שותפות הצלחה, שותפות גורל אמיתית. מהצד של החברה זה כלי מאוד מאוד חזק בשביל לייצר retention של employees. בעצם אופציות זה דבר שאנחנו חולקים אותו על גבי בדרך כלל 4 שנים, ככה זה לפחות אצלנו ומה שזה בעצם- המסר שזה מעביר בעצם לעובדים זה: אנחנו רוצים אותך פה ל- long run, אנחנו רוצים אותך ל- 4 שנים, בינינו זה לא כזה long run, אולי בשביל הדור שלנו זה נשמע הרבה אבל- אז אתה אומר לו: תקשיב-

ליאור:         בוא תעשה דברים עם הסתכלות שהיא לטווח רחוק ולא מחר בבוקר.

ערן:            כן ויותר מזה, זה כאילו אתה יכול לעזוב אבל קח בחשבון שיש פה עוד down side לזה שאתה עוזב, שאתה מוותר על חלק מהאופציות שלך וזה דרך מבחינתנו גם להסיר איזושהי שותפות ומערכת יחסית דו צדדית סביב הנושא הזה.

ליאור:         אני חושבת שיש עוד דבר אחד אחרון שהיו בתקופה האחרונה הרבה כתבות על זה שענקיות כמו אמאזון מגיעות לארץ ובעצם מציעות שכר ששום חברת start up לא יכולה להתחרות איתו למפתחים, אני חושבת שזה באמת אולי המנגנון הזה שכן שמור לנו כחברת start up והוא ה- unfair advantage שלנו בהקשר הזה.

ערן:            כן. גם חברות שהן ציבוריות יש להן אפשרות לחלק את המניות אבל מניה יכולה לזוז ב- לא יודע, אנשים שעוקבים אחרי הבורסה ב- 2%, 10%, זה לא משהו שמשנה חיים.

ליאור:         אז המשפט שלך, ערן באמת מוביל אותנו ישירות לחלק הבא שבו, בוא נבין שניה בעצם מה זה אופציה. כפיר, המיקרופון שלך.

כפיר:          אז אופציות זה זכות, זה לא חובה, זה חשוב להבין שאופציות הן לא- החברה לא מחייבת אותך לקנות את המניות של החברה, זו זכות שקיימת לעובדים מתוקף זה שהם עובדים לקנות מניות של החברה, יש איזושהי כמות מסוימת שהחברה נותנת לך ויש איזושהי תקופת זמן שאתה יכול לקנות את האופציה וזו זכות לקנות מניות של החברה לתקופה מסוימת במחיר מסוים.

ליאור:         אז נתנו כאן בשקף 4 איזושהי דוגמא מאוד בסיסית רק כדי להמחיש את הנקודה של מה זה חברה ומה זה מניה.

כפיר:          אז בואי נדבר על מה זה חברה, דבר ראשון. אז חברה- מחר- נגיד אנחנו 2 founders שמקימים חברה, 2 יזמים ומקימים חברה, החלטנו לפתוח start up, start up X ובעצם באותו רגע אנחנו חותמים על כל מיני מסמכים ויש מסמכי תאגיד וכו' ולכל חברה יש מניות, מניות זה בעצם איזושהי כמות שאנחנו מקצים מתוך החברה, לצורך הדוגמא שלנו נגיד מיליון מניות, אנחנו אומרים שלחברה יש מיליון מניות.

ליאור:         וזה מספר רנדומלי מיליון כשמקימים חברה?

כפיר:          כן. תראי, מה זה רנדומלי? אני לא אבחר איזשהו מספר הזוי כזה אבל בדרך כלל בוחרים איזשהו מספר עגול, זה יכול להיות מיליון, זה יכול להיות 10 מיליון, זה יכול להיות 100 מיליון, זה יכול להיות 100 אלף, אין איזה- זה יכול להיות גם 663 אבל כנראה שלא ובעצם המספר הזה הוא מייצג את השלם, המיליון מניות מייצגות את ה- 100%. עכשיו אם אנחנו 2 founders לצורך הדוגמא, אנחנו מחלקים את החברה fifty- fifty אז כל founder בעצם יחזיק 500 אלף מניות, לצורך הדוגמא, ביום הקמת החברה ועכשיו אמרנו בוא נגיד אנחנו נקצה איזופ.

[12:00]       שני ה-  founders אני לא מדבר בכלל על גיוס כספים וכו' אבל בשביל פשטות הדוגמא אומרים 10% מהחברה אנחנו רוצים להעניק לעובדים לאורך זמן, זה אומר שלוקחים 10% מתוך המיליון שזה 100 אלף מניות וצובעים אותם ל איזופ, אנחנו אומרים את ה- 100 אלף מניות האלה אנחנו הולכים לחלק לעובדים לאורך זמן, ואגב זה מדלל את ה- founders, זאת אומרת, ה- 100 אלף האלה יורדים מה- founders, כל אחד מה- founders עכשיו יחזיק 450 אלף, ביחד 900 אלף, כש- 100 אלף בעצם שמורים לעובדים. דבר אחרון אני רוצה להגיד שלמניה יש מחיר אז אם נגיד מחר נמכור את החברה ב- 5 מיליון דולר אז זה משקף מחיר למניה של 5 דולר, זאת אומרת אמרנו שיש מיליון מניות, 5 מיליון דולר מכרנו את החברה אז ה- price per share הוא 5 דולר ואז בעצם המניות של העובדים, כל אחד לפי כמות המניות או האופציות שהוא קיבל יכול לדעת כמה הוא הרוויח בעצם מה- transaction לצורך העניין.

ליאור:         אמרת עכשיו מניות או אופציות. כדי שלאף אחד לא יהיה ספק, מה ההבדל בין מניות לאופציות?

כפיר:          אז בדוגמא של ערן 100 אלף מניות למעשה זה אותן אופציות שיקצו לעובדים לאורך התקופה שהם יעבדו או עובדים נוספים שיצטרפו לחברה, הם יקבלו אופציות מתוך אותו pool שה- founders הקצו לטובת הדבר הזה. עכשיו כדי להבין טיפה את הטרמינולוגיה של כל העניין הזה יש כמה מושגים שלפי דעתי הם מאוד חשובים שהם סופר קריטיים כשבאים לחתום על הסכם של אופציות או להבין את העניין. אז יש את התאריך שמעניקים את האופציה, התאריך שמעניקים את האופציה זה ה- date of grant, זה למעשה התאריך שבו ה- board התכנס והחליט להעניק לעובד את האופציות. אז כפי שאתם רואים בשקף 5 כשעובד נכנס לעבוד במקום העבודה הוא מקבל למעשה 2%, הוא מקבל חוזה שהוא חוזה העסקה והוא מקבל חוזה נוסף שהוא חוזה נפרד שמתייחס לאופציות, החוזה של האופציות למעשה קובע את כל הכללים או את כל ה-

ליאור:         תנאים.

כפיר:          תנאים שיש לחוזה או לאותה הענקה של אופציות. עכשיו-

ליאור:         מה שנעשה כרגע אז בעצם נעבור על החוזה הזה, נכון? כדי לוודא שכל הטרמינולוגיה יושבת טוב לכל מי שמאזין.

כפיר:          נכון אז יש- תמיד אני אומר לעובדים שמצטרפים פה, יש המון עמודים שיש בנספח הזה של החוזה של אופציות אבל יש עמוד אחד שהוא עמוד מאוד משמעותי ואותו אני רוצה ש- עליו נדבר. העמוד הזה כולל מספר מרכיבים שהם- הראשון-

ליאור:         הליבה של הדבר הזה.

כפיר:          שהם הליבה של החוזה והראשון הוא ה- date of grant, למעשה זה התאריך שבו ה- board התכנס והחליט להעניק אופציות לאותו עובד. צריך להבין שאופציות זה לא משהו שהחברה קובעת ונותנת לעובדים, אלא ה- board למעשה-

ליאור:         החברה ממליצה ל- board לצורך העניין.

כפיר:          נכון, החברה ממליצה ל- board לאשר את הכמות של האופציות שרוצים להעניק לאותו עובד והם מאשרים אז התאריך הרלוונטי הוא ה- date of grant שבו מעניקים לעובדים את האופציה.

ערן:            אני יכול שניה? לא רוצה להפריע לכפיר ברצף אבל דיברתי הרבה על founders שמקצים אופציות אבל החברה האמיתית היא הרבה יותר מורכבת מזה, יש משקיעים ויש board שבעצם מחליט על ההענקות האלה ואגב המשקיעים, יש להם alignment מלא עם ה- founders, זה ברור להם גם שצריך להקצות אופציות, זה ברור להם שזה צריך להיות משמעותי לחברה. ה-

ליאור:         בשלבים מסוימים גם מהם מדוללים לטובת האופציות האלה.

ערן:            בכל השלבים, כן בטח, תחשבו משקיע שעכשיו השקיע בחברה ואחרי זה אומרים  לו: יאללה, 10% אנחנו רוצים להשקיע- לדלל אותך רגע אחרי שבעצם השקעת, יש כאלה שעושים לפני, אחרי, לא משנה אבל הקטע הוא שזה alignment of interest של כל בעלי החברה.

ליאור:         כל בעלי העניין.

כפיר:          כן. נכון, לגמרי, כולם מבינים שעובדים מרוצים ועובדים טובים יעזרו לחברה להתקדם קדימה אז יש את התאריך שה- board התכנס והחליט להעניק לעובדים את האופציה.

ליאור:         ולמה התאריך הזה חשוב?

כפיר:          התאריך הזה למעשה קובע, זה עניין מיסויי אבל הוא קובע את השנתיים שמהן מס הכנסה סופר את התקופה שאפשר למכור את האופציות, זאת אומרת בשנתיים הראשונות אם אתה מוכר את האופציות שלך אתה תשלם מיסים גבוהים יותר מאשר אם תשלם אחרי שנתיים.

[16:00]

ליאור:         אוקי.

כפיר:          אנחנו ניגע בזה בהמשך כשניגע בקטע של המיסים אבל זה nuance חשוב. Exercise price זה למעשה המחיר מימוש, תוספת מימוש או הכסף שצריך לשלם לחברה לטובת מימוש האופציה, זאת אומרת לאופציה יש איזשהו מחיר שאותו צריך לשלם לחברה כדי להפוך את אותה אופציה למניה.

ליאור:         אז בוא נבין את זה שניה יותר קונקרטית, בדוגמא שלנו ה- Exercise price הוא-

כפיר:          בדוגמא שלנו ה- Exercise price הוא 3 דולר, זה אומר שאם עובד קיבל לדוגמא עשרת אלפים דולר- עשרת אלפים אופציות והוא רוצה לממש את כל העשרת אלפים אופציות שלו למניות אז הוא יצטרך לשלם לחברה עשרת אלפים כפול 3 שזה 30 אלף דולר ואז הוא למעשה המיר את האופציות שלו למניות אמיתיות בחברה. הדבר הבא שחשוב זה מספר האופציות שאותו עובד קיבל. עכשיו אופציה למעשה מקנה לך את הזכות לקנות מניה של החברה, זה כרגיל ביחס של 1:1 והכמות היא כמות שנקובה ורשומה ב-

ערן:            סליחה שאנחנו צוחקים כי אמרנו לכפיר לא להגיד את המילה כרגיל.

כפיר:          אז כרגיל כרגיל כרגיל.

ליאור:         אז תסביר מה זה כרגיל, דבר במונחים שאתה מסביר ככה.

ערן:            רגע, בואי ניתן context ליאור, לפני הפרק עשינו הכנה עם כפיר ומסתבר שרואי חשבון אוהבים להגיד את המילה כרגיל.

ליאור:         רק בהקשר- זו מילה מאוד רגילה, בהקשר לא רגיל. מה המילה כרגיל אומרת כשאתה אומר כרגיל?

כפיר:          זה תלוי בהקשר.

ערן:            זו בעצם הסתייגות של כפיר להגיד שזה נהוג אבל זה לא חובה, נכון?

כפיר:          בדרך כלל.

ליאור:         אז בדרך כלל זה יהיה 1:1 ובשפה של כפיר-

ערן:            קיצר, אפשר לערוך את כל ה'כרגילים', כפיר.

ליאור:         זה כרגיל.

ערן:            כן.

כפיר:          אז בדרך כלל יש לך את הזכות לקבל מניה אחת, לרכוש מניה אחת, האופציה שלך היא אופציה למניה אחת, זאת אומרת אם קיבלת עשרת אלפים אופציות בדוגמא שלנו אז אתה יכול להמיר אותן לעשרת אלפים מניות במידה ותממש את האופציות.

ליאור:         כרגיל.

כפיר:          נכון.

ערן:            כמו שאני עושה ביומיום, כן.

כפיר:          vesting schedule זאת תקופת ההבשלה שקיימת בחוזה. תקופת ההבשלה הנהוגה בתעשייה זה 4 שנים שבמידה ולא השלמת שנה אחת בחברה שזו תקופה- השנה הראשונה שלך בהעסקה אתה לא תהיה זכאי לממש שום אופציה אבל במידה וכן השלמת את השנה הראשונה אז מבשיל לך 25% מהסכום שהוקצה לך. בדוגמא שלנו אם קיבלת עשרת אלפים אופציות, במידה והשלמת את השנה הראשונה אז תקבל 25% שזה 2500 ולאחר מכן כל רבעון יבשיל לך התקופה היחסית עד שאחרי 4 שנים כל העשרת אלפים אופציות שהוקצו לך יהיו לרשותך למימוש, זאת אומרת אחרי 4 שנים כל העשרת אלפים אופציות הן שלך, שתוכל לממש אותן.

ליאור:         אז מה זה cliff?

כפיר:          cliff זה השנה הראשונה שאתה צריך להשלים כדי בכלל להיות זכאי לממש חלק מהאופציות, במידה ולא השלמת אותה אתה לא זכאי לממש שום דבר ובמידה וכן אז- במידה ועברת את השנה הראשונה אז 25% מהאופציות שלך יבשילו, אתה יכול לממש אותן ולאחר מכן כל רבעון מבשיל החלק היחסי, עכשיו ה- cliff נועד כדי לשמור על החברה שאם הגיע עובד ל- 3 חודשים ולא הייתה התאמה בין המעסיק לבין העובד אז החברה לא איבדה את האופציות שלה והוא לא יהיה זכאי לממש.

ליאור:         או שאני אגיד את זה מזווית אחרת, בהמשך לנקודה שערן נתן קודם על ה- alignment of interest בין העובדים לחברה, אז כשעובד נשאר ומשקיע את עצמו אז הוא באמת מתוגמל באמצעות המנגנון הזה ולא בשום סיטואציה אחרת.

ערן:            זה שולח איזשהו מסר שאנחנו רוצים אותך לטווח ארוך ולא ל- 3 חודשים, לצורך העניין. זו איזושהי שנה של רצינות, בוא נגיד.

כפיר:          נכון. אז זה שומר על 2 הצדדים לפי דעתי, באיזשהו מקום.

ליאור:         מהמם. מה הסעיף הבא שחשוב להכיר?

[20:00]

כפיר:          והדבר האחרון שרציתי לדבר עליו זה ה- Exercise period שזה למעשה התקופה- לכל אופציה, בכלל באופן כללי, יש תאריך תפוגה אז Exercise period זו אותה תקופה שהעובד יכול לממש את האופציה. כרגיל, זה 10 שנים אבל זה יכול גם להשתנות, זה אומר שמהיום שהעניקו לו את האופציות הוא יכול לבחור אם הוא רוצה להמיר את אותן אופציות למניות ולשלם לחברה את הכסף, יש לו 10 שנים בדוגמא שלנו להחליט אם כן או לא. סתם ככה טיפ ממני, אם תוך 10 שנים אתם לא יודעים אם החברה היא הלכה לכיוון טוב אז אל תממשו.

ליאור:         שאלה אחת בעניין הזה, נאמר שאדם עובד בחברה כבר שנתיים והוא רוצה בשלב הזה מאיזושהי סיבה להמיר חלק מהאופציות למניות, לממש את האופציות שלהן, זה מנגנון אפשרי וקיים?

כפיר:          להמשיך לעבוד בחברה?

ליאור:         כן. יש סיבה לעשות דבר כזה? תתייחסו לדבר הזה.

כפיר:          אפשר אבל אין סיבה, אין סיבה.

ליאור:         יש סיבה לא לעשות דבר כזה?

כפיר:          יש סיבה לא לעשות את זה כי מממשים את האופציות כאשר רוצים להיפגש עם כסף או כאשר עובדים- או כאשר עוזבים את מקום העבודה. מס הכנסה הכתיב שבמידה ואתה עוזב את מקום העבודה יש לך 90 יום לבחור אם אתה רוצה או לא רוצה לממש את האופציות ובמידה ואתה כן נשאר ואתה עובד בחברה והכול בסדר ומרוצים ממך ואתה מרוצה מהמקום אין סיבה כי אתה צריך לשלם עבור האופציות לחברה אז למה שתוציא כסף מהכיס שלך עכשיו אם אתה יכול שלא ואתה לא נפגש גם ככה עם כסף?

ערן:            יש לאנשים לפעמים תפיסה שאופציה זה משהו שאפשר לקחת להם או אם אני לא אממש את זה, זה לא יהיה שלי וזה הכי לא נכון שיש, זאת אומרת ברגע שאנחנו מקצים את האופציות ה- pool הזה הוא שייך לעובדים בחברה אי אפשר לגעת בו אלא אם כן לא ניצלנו אותו, בוא נגיד באירוע של exit וברגע שאופציות בעצם מוענקות לעובד אי אפשר לגעת בזה, זה מניות לכל דבר, אי אפשר לקחת את המניות האלה למקום אחר, זה חשוב מאוד להבין, אנשים לפעמים חושבים שזה משהו ערטילאי כזה שביום ה- exit או משהו כזה הם יצטרכו לדאוג שיהיה להם את הדבר הזה אבל זה חוזה בין החברה לבין הבן אדם וזה חוזה מול מס הכנסה וכו', אי אפשר לגעת בדברים האלה.

כפיר:          כן, לגמרי חוזה, זה מחויבות, זה-

ליאור:         בשקף 8 אנחנו מתייחסים לסעיף המיסויי, אתה רוצה להסביר את זה בכמה מילים, כפיר?

ערן:            כן. אז נגעתי בזה מקודם לדעתי באיזשהו משפט אבל ההטבה שגלומה בתוך אופציות לעובדים היא מטורפת. יש איזשהו סעיף, סעיף 102 לחוק הוא סעיף מיסויי שאומר שעבור אופציות, כאשר תמכור את האופציות ותמיר אותן למניות ולאחר מכן תמכור את המניות ותרוויח כסף, אז לא תשלם את אותו מס שאתה משלם במשכורת שלך, זאת אומרת אם במשכורת אתה משלם מס שהוא מס לפי מדרגות ואתה יכול להגיע גם ל- 40, ל- 50% מס לפי המדרגת מס שאתה נמצא בה אז הסעי הזה שאנחנו מדברים עליו שהוא סעיף 102 הוא מאפשר לשלם במקרה של אופציות לעובדים רק 25%. עכשיו רק- זו הטבה מטורפת, זה כאילו, זה-

ליאור:         בוא נבין שניה למה זו הטבה מטורפת, ה- up side שאנחנו מדברים עליו מתוך מימוש של אופציות ומכירה של מניות הוא באמת במספרים שמגיעים למדרגות המס הגבוהות ביותר. זאת הנקודה החשובה אולי להבין כאן.

ערן:            נכון. לא צריך הרבה, צריך להרוויח 50 אלף שקל  בשביל לפגוש את מדרגת המס.

ליאור:         נכון וזה ה- up side אבל זה יהיה 50 אלף ומעלה, כלומר אם ניקח שניה, לשם השוואה את אותו סכום הכסף ונקבל אותו במשכורת, נשלם עליו 50% בהכרח.

ערן:            לגמרי.

ליאור:         ועכשיו אתה בא ואומר בעצם שיש הטבה של מס הכנסה שמאפשרת לי לקבל את הסכום הזה ב- 25-

ערן:            נכון, נכון. אפילו אם ניקח דוגמא מספרית קלה, אם מישהו, סתם דוגמא, מקבל במשכורת שלו מיליון שקל והוא צריך לשלם 50% מס אז הוא נשאר עם חצי מיליון לעומת מישהו שמימש את האופציות שלו וקיבל מיליון שקל אז הוא יישאר בסוף בכיס עם 750 אלף כי הוא שילם רק 25% מס.

ליאור:         אז מהן בעצם הדרכים שבהן יכול עובד לממש את האופציות שלו?

[24:00]

ערן:            אחלה. אז גם פה אני חושב שיש פער גדול בין מה שאנשים תופסים בתור אפשרות להנות בעצם מהאופציות לבין מה שקורה היום בפועל. אז בואי נתחיל מהדברים הטריוויאליים. אז כולם מכירים את ה- exit, אוקי? את ההילה סביב ה- exit, בעצם חברה שנמכרת לאיזושהי חברה אחרת ובאירוע הזה אז בעצם חברה קונה חברה אחרת בסכום מסוים, לצורך העניין 100 מיליון דולר וזה בעצם הסכום שמשקף את שווי החברה באותו רגע נתון כי מישהו היה מוכן לשלם את הדבר הזה אבל זה אופציה אחת, אופציה שניה זה בעצם הנפקה, IPO, יש חברות ישראליות שכבר עשו IPO-

ליאור:         רגע רגע רגע.

ערן:            אוקי.

ליאור:         מה קורה במצב של exit לאופציות של עובד?

ערן:            אוקי אז במקרה של exit, אפילו אני אקח את הדוגמא שציינתי, 100 מיליון דולר, החברה נמכרת, אז בעצם- אפילו אני אסתמך על הדוגמא שהייתה מקודם אז היו לנו מיליון מניות וכל מניה עכשיו שווה 100 דולר אז אני יכול עכשיו לקחת את האופציות שלי, לממש אותן ובעצם למכור את כל האופציות שניתנו לי במחיר של 100 דולר לאופציה או למניה, לצורך העניין במקרה הזה ואני כנראה אהיה מאוד עשיר מהדבר הזה, אוקי? אז זה נגיד אירוע של exit שבו נגיד משלמים cash או cash ומניות, לא משנה, החברה הרוכשת בעצם נותנת תג מחיר לחברה. זו אופציה אחת. אופציה שניה היא-

ליאור:         מה זה אומר cash ומניות? זה אומר שיש סיכוי שהעובדים יקבלו מניות בחברה החדשה?

ערן:            כן, יש כל מיני סוגים של רכישות, יש רכישות שהן נטו cash, זאת אומרת חברה קונה חברה רק במזומן-

ליאור:         אני הפרק הזה שואלת שאלות תם כדי ש-

ערן:            לא, זה שאלות מעולות.

ליאור:         אפשר יהיה לתת לכולם את ה-

ערן:            כן. תם זה לא, ליאור אבל כן. אז יש אפשרות של רק cash שבעצם החברה משלמת במזומן, תמיד מדמיין מזוודות של מזומן אבל זו העברה בנקאית ויש אופציה, שזה הרבה חברות עושות, שזה בעצם חלק מהעסקה ב- cash וחלק מהעסקה במניות, הרבה מאוד מהחברות האלה הן חברות פרטיות או ציבוריות ובעצם החברות האלה או שכירות בבורסה או שיש אפשרות למכור אותן אחר כך, לא ניכנס לכל ה- details אבל בסוף האופציות שלך שוות כמו האופציות של ה- founders וכמו האופציות של המשקיעים כרגיל אז זה נגיד אופציה אחת. אפשרות שניה בעצם לפגוש את הכסף זה דרך הנפקה, IPO, יש כבר חברות ישראליות שעשו IPO, יש המון חברות ב- silicon valley שעשו IPO. בעצם IPO זה לקחת את החברה מחברה פרטית לציבורית ובעצם מה שזה אומר בפועל שהציבור יכול לקנות מניות, מה שזה אומר למעשה זה שאתה יכול למכור לציבור ואתה בתור בעל מניות או בעל אופציות יכול לממש את האופציה ולמכור את המניה שלך כמו כל אחד אחר שמחזיק מניות בחברה. המניות שלך שכירות בעצם וזה כבר תלוי- המחיר כבר תלוי במצב של החברה, לפי המחיר של המניה של החברה אפשר לראות את זה בכל תוכנת מניות וזה מאוד מאוד פשוט, אוקי? יש אומנם כל מיני מגבלות, כמה זמן אחרי הנפקה וכו' אבל בגדול זה ה- scenario. עכשיו זה נשמע כמו 2 דברים מאוד רחוקים, exit, הנפקה אבל-

ליאור:         וגם עם סבירות מאוד מסוימת, כן? יש-

ערן:            כן.

ליאור:         כולנו מכירים את הסטטיסטיקות ורוב חברות ה- start up לא מגיעות לשלבים האלה, בוא נגיד רגע את האמת.

ערן:            כן, החברות שמצליחות, כן, אני גם אדבר על איך לזהות אותן אבל יש עוד תרחישים בעצם שאנשים יכולים לממש אופציות ולפגוש את הכסף, אפשרות אחת זה transection שנקרא secondary אז לדוגמא … הסיכון רוצה להשקיע בחברה, היא נגיד אומרת: אני משקיעה בחברה 50 מיליון דולר תמורת מניות והכסף הזה בעצם, ה- 50 מיליון דולר נכנס לקופה של החברה, החברה מחר יכולה להשתמש בכסף הזה בשביל לצמוח, בשביל לגייס אנשים וכו', זה transection שנקרא primary שזה רוב הגיוסים שבעצם אנחנו שומעים עליהם בעיתון. יש עוד אופציה שבעצם עושים secondary, secondary זה עסקה בין משקיעים או בעלי עניין לבין בעלי מניות בחברה, לצורך העניין אני יכול- או עובד בחברה יכול מחר למכור את האופציות שלו, את המניות למשקיעים, עכשיו ההבדל הוא שהכסף לא ייכנס לחברה אלא ייכנס לאותו עובד. לצורך העניין אנחנו בתור מנדיי בסיבוב האחרון שגייסנו 50 מיליון דולר אז הקצנו בנוסף ל- 50 מיליון דולר שדיווחנו בעיתון איזשהו סכום שאפשרנו לקבוצה בתוך החברה למכור חלק מהאופציות שלה והדרך שבה בחרנו את ה-

[28:00]

ליאור:         חלק מהמניות.

ערן:            כן, חלק מהמניות.

ליאור:         חשוב שניה ליישר קו, שאנחנו תמיד מוכרים מניות.

ערן:            נכון, אנחנו מוכרים תמיד מניות. הם בעצם מימשו חלק קטן מהאופציות שלהם, מכרו אותן למניות ופה היה לנו חלון יחסית קטן אז בחרנו לפי ותק, אנשים שהיו בחברה מעל X זמן, זאת אומרת קבוצה קטנה של אנשים שהייתה אבל יכול להגיד לך שבתור אסטרטגיה גם בגיוסים עתידיים אנחנו הולכים לקבוצה הרבה יותר מורחבת למכור עוד מניות כי זו איזושהי דרך שלי לנהל סיכונים, אני גם אומר, החברה שלנו רצה קדימה, אני רוצה שלעובדים הוותיקים פה תהיה אפשרות לממש חלק מהאופציות שלהם גם במסגרת העבודה שלהם פה.

ליאור:         כי זה איזשהו חלון הזדמנויות מוקדם יותר לנזילות בעצם.

ערן:            נכון. עכשיו זה לא חייב להיות-

ליאור:         זה ה- win win- רגע, בוא נבין שנייה מתי זה בכלל קורה כי ברוב המקרים כשחברה מגייסת כסף היא כן רוצה את הכסף לקופה שלה.

ערן:            נכון. כן, אז צריך להבין שזה לא חייב להיות קשור לגיוס primary, כן? מחר החברה יכולה להחליט שהיא מוכרת- עושה סיבוב secondary ומציעה פה לעובדים למכור בלי קשר לזה שאם היא רוצה לגייס כספים או לא.

ליאור:         כן אבל לחברה, למה החברה מוכרת בכלל- יוצאת למכירה כזאת?

ערן:            אוקי אז פה זה עניין של ניהול סיכונים, נגיד לצורך העניין יש פה עובדים שנמצאים פה 4,5 שנים ויש להם אופציות ואמנם אנחנו מכוונים נגיד ל- IPO וזה יקרה עוד 3,4 שנים וזה תלוי בתנאי השוק וכו', אנחנו רוצים לתת להם לנהל סיכונים. הם יותר רגישים לכסף, המשקיעים פחות, המשקיעים רוצים כסף עוד הרבה מאוד שנים, אנחנו נותנים להם בעצם אפשרות למכור חלק מה- לא את הכול כי אז לא נשאר להם סיכוי אלא חלק מהמניות שלהם, מהאופציות שלהם תמורת כסף ואז ככה הם מנהלים את הסיכון אצלם. עוד אופציה אחרונה שאני רוצה להגיד שלא חייב להיות בהכרח … יותר סיכון. יש היום גם כל מיני כלים בשוק הפרטי, חברות שמוכנות לקנות אופציות מעובדים, אוקי?

[30:00]        אמנם יש כל מיני תנאים וכל מיני אולי discount שהם רוצים לקבל אבל בסוף צריך להבין שהאופציות שיש לך הן שקולות למניות והמניות האלה שוות כסף גם אם החברה היא פרטית, יש אנשים שרוצים לקנות את ה- לפעמים לקבל access לאיזשהו start up מאוד מאוד מגניב שלאף משקיע לא הייתה אפשרות לגשת אליו כי החברה הזאת לא מגייסת אבל דרך עובדים יש לו יכולת להיות בעצם בעל מניות בחברה וזה מאוד מאוד מעניין. Bottom line, מה שאני רוצה להגיד זה שיש הרבה אפשרויות לפגוש כסף, זה לא רק ב- exit, זה לא רק ב- IPO.

ליאור:         זה לא הכול או כלום.

ערן:            כן ואפשר גם לנהל סיכונים ולעשות מימוש לחלק מהאופציות תוך כדי.

ליאור:         מגניב אז עכשיו כשהבנו מה זו אופציה, מה חשוב לדעת על מסמך האופציות שמקבלים ואיך בעצם אופציה הופכת לכסף ממשי, בואו ניקח רגע איזושהי דוגמא יחסית ריאלית, מספרית וננסה דרכה להמחיש את הפוטנציאל שגלום בתוך הסיפור הזה.

כפיר:          ובואי ניקח את כל הטרמינולוגיה שדיברנו עליה עד עכשיו ונארוז אותה. בדוגמא שאנחנו נדבר עליה מחיר מניה, המחיר מניה הוא 100 דולר. מה זה אומר? זה אומר שהמחיר בשוק שיצטרך לשלם מישהו שרוצה לקנות מניה אחת בחברה הוא 100 דולר, עכשיו צריך להבין שלכל חברה, גם אם היא ציבורית וגם היא פרטית יש מחיר למניה, יכול להיות גבוה, נמוך, הוא תלוי בכל מיני דברים אבל יש מחיר, גם לחברות פרטיות יש מחיר למניה אז המחיר מניה הוא 100 דולר, התוספת מימוש בדוגמא שלנו היא 3 דולר, זאת אומרת זה המחיר שאותו עובד שרוצה לממש את האופציה יצטרך לשלם כדי להמיר את האופציה למניה, זה 3 דולר והכמות אופציות שאנחנו נדבר עליה היא עשרת אלפים אופציות.

ליאור:         כלומר עשרת אלפים אופציות זה מה שיש לאותו העובד.

כפיר:          נכון. עכשיו בואי נניח שהעובד עבד 4 שנים בחברה והוא רוצה לממש את כל ה- 4, את כל עשרת אלפים אופציות שהוא קיבל אז למעשה הרווח הפוטנציאלי שהוא יכול לעשות הוא עשרת אלפים אופציות כפול ההפרש בין המחיר מניה, אותו מחיר שמישהו בשוק צריך לשלם, לבין המחיר שהוא צריך לשלם שזה 3 דולר אז 100 פחות 3 זה 97 דולר, כפול עשרת אלפים אופציות, הוא יכול לעשות פוטנציאלית 970 אלף דולר שזה 2.7 מיליון שקל אחרי מיסים, כי אם אתם זוכרים את מה שדיברנו מקודם על הטבת מס, יש 25% הטבת- צריך לשלם 25% מס אז אותם כמעט מיליון דולר הופכים להיות כמעט 3 מיליון שקל.

ערן:            שזה fucking מלא כסף, אם נחשוב שניה מה זה אומר לחסוך 2.7 מיליון שקל, זה אולי לא סכום שאתה יכול לחסוך כל החיים שלך, כאילו אם אתה לא לוקח משכנתא או דברים כאלה, זה המון המון כסף. אפילו ניקח מישהו טיפוסי שנגיד מצליח לחסוך 5000 שקל בחודש, שאני לא מצליח אבל נגיד היית מצליח, זה 60 אלף שקל שאתה חוסך בשנה, ב- 10 שנים אתה יכול לחסוך 600 אלף שקל, ב- 20 שנה אתה תחסוך 1.2 מיליון שקל-

ליאור:         עדיין לא הגעת ב- 20 שנה.

ערן:            כן. אנחנו מדברים פה על סכום שיכול להיות פתאום 2.5 מיליון שקל, אוקי? זה סכום שזה lifetime של חסכונות שפתאום אתה יכול לפגוש אותו, כן?

ליאור:         זה סכום שמשנה חיים.

ערן:            לגמרי.

ליאור:         בשלב מאוד מוקדם בדרך.

ערן:            לגמרי.

ליאור:         של בן אדם ולשים אותו-

ערן:            שוב, זה לא מובטח, זה הקטע אבל הסיכוי הוא מאוד משמעותי.

כפיר:          נכון, זה שוב חוזר העניין של סיכוי מול סיכון אבל ה- up side באופציות הוא מאוד מאוד גבוה.

ליאור:         הוא מאוד ברור גם ביחס לתוספת בשכר, זה מה שאני חושבת שאנחנו מנסים להגיד כאן, נכון?

כפיר:          נכון, נכון וגם בסוף אם אנחנו פורטים בסוף את הכסף ל- את אותם 2.7 מיליון, מחלקים אותם לתקופת העבודה של אותו עובד שהוא עבד, נגיד ל- 48 חודשים, זה יוצא לו כמעט תוספת של 60 אלף שקל בנטו שזה סכום מאוד גבוה ביחס ל- 2000 שקל שדיברנו עליהם.

ליאור:         זה היה רגע כדי להמחיש את ה- up side, כמו שאנחנו קוראים לו. היו כמה שאלות שאספתי לקראת הפרק הזה מכל מיני אנשים אז בואו נתייחס אליהן רק ככה בקצרה. אז שאלו אותי מה קורה במצב של relocation, מה קורה לאופציות של עובד במצב שהוא עושה עם החברה relocation ל- site אחר.

ערן:            אז relocation הוא איזשהו אירוע שקורה בחיים של בן אדם שהוא סופר משמעותי מבחינה מיסויית וגם מבחינת האופציות צריך להתייחס אליו בצורה- להתייחס אליו, אני אתן דוגמא, עובד, לצורך העניין שעובד נגיד שנתיים בחברה בארץ ואז עושה relocation לסניף האמריקאי ויש לו לדוגמא עשרת אלפים אופציות אז חשוב שהוא יממש את האופציות שהבשילו תחת התקופה שהוא עבד בארץ.

ליאור:         למה זה חשוב?

ערן:            אז זהו אז ההמלצה שלי- למה זה חשוב? כי תחשבו שכל רשויות המס השונות רוצות לקבל כמה שיותר כסף, הם רוצים לגבות כמה שיותר מיסים בכלל מאנשים. עכשיו במידה ולא עשית את העוגן הזה שאמרת: אני בתקופה של השנתיים האלה עבדתי בארץ והתקופה האחרת שאני אעבוד כנראה תהיה בארצות הברית, במידה ולא עשינו את העוגן הזה, אז גם מס הכנסה יכול לבוא ולהגיד שהוא רוצה חלק מהעוגה, יכול לבוא ולבקש את ה- 25% שלו וגם הרשות או ה- IRS האמריקאי יכול גם לבוא ולבקש את המיסים על הסכום הזה גם.

ליאור:         אז עובד עלול למצוא את עצמו במצב שהוא משלם פעמיים מיסים.

ערן:            בדיוק בדיוק, צריך נורא להיזהר מהמיסוי הכפול הזה והדרך שאני ממליץ עליה ואני ממליץ גם להתייעץ עם מישהו שמתעסק עם מיסים, היא לעשות איזשהו עוגן וכאשר בן אדם עוזב את החברה בארץ או את הסניף בארץ של אותה חברה, כן לממש את האופציות שהבשילו תחת אותה תקופה.

ליאור:         מעולה. שאלה נוספת שנשאלתי לגביה היא מה קורה כשעובד עוזב חברה, מה קורה לאופציות במצב כזה? האם עדין יש לי 10 שנים לממש את המניות? איך זה עובד הדבר הזה?

ערן:            אז זה לא בדיוק עובד ככה. כשעובד עוזב את החברה יש לו 2 אפשרויות: כן לממש או לא לממש, זאת אומרת יש לו את האפשרות כמו שאמרנו בהתחלה, אם כן או לא. במידה והוא כן בוחר לממש את האופציות אז יש לו 90 יום, זה עוד איזושהי מגבלה שמס הכנסה הכתיב, הוא אומר מהיום האחרון שלך של העבודה אתה יכול לבחור אם אתה כן רוצה או לא רוצה לממש תוך 90 יום, במידה ואתה כן רוצה אז אתה גם צריך להעביר את הכסף, כלומר תוספת מימוש לחברה ואז אתה למעשה הופך להיות מבעל אופציות בחברה לבעל מניות בחברה.

ליאור:         ומה אתה מקבל כנגד זה שהעברת את הכסף לחברה? איזשהו מסמך?

כפיר:          אתה מקבל תעודה, אצלנו היא צהובה אבל בכל חברה אני מאמין שזה יהיה אחרת, תעודה שאתה בעל מניות בחברה, ממש כמו ה- founders.

ליאור:         כן. שאלה אחרונה שנשאלתי, שנתייחס אליה היא לגבי מונח שנקרא acceleration, אנשים שאלו מה זה acceleration, זה איזשהו מונח שפוגשים אותו בכל מיני סיטואציות, ה- context שבו נשאלתי לגבי זה, זה מה קורה כשחברה נרכשת ע"י חברה אחרת והאופציות של עובד מסוים עדיין לא הבשילו?

כפיר:          אוקי אז למעשה את מדברת על מקרה של exit אז acceleration זה איזשהו מקרה שכרגיל עושים אותו לעובדים שכנראה לא ימשיכו לעבוד תחת החברה החדשה, אני אתן אולי דוגמא, נגיד יש חברה ענקית, לא יודע, גוגל באה ולא יודע, קונה אותנו והאינטרס של גוגל זה שאותם עובדים שנמצאים בחברה יוטמעו או ימשיכו לעבוד בחברה כי הם היו מרוצים ממנה אז רוב העובדים כנראה ימשיכו לעבוד בחברה החדשה והאופציות שהם קיבלו יומרו כנראה ל-

ליאור:         או ל- cash או לאופציות בחברה.

כפיר:          או ל- cash או למניות או למשהו אחר בחברה הרוכשת. יש כמות מסוימת של עובדים שהם כרגיל עובדי מנהלה שלא צריך כפול מהם, לא צריך 2 אנשי כספים, לא צריך, לא יודע, 2  HR או דברים כאלה וכרגיל העובדים האלו הם לא יישארו בארגון החדש ולכן-

ליאור:         לפעמים, כן? זה לא תמיד.

כפיר:          לפעמים. זה לא תמיד, זה לא תמיד כי לפעמים רוצים שכל ה-

ערן:            כרגיל.

ליאור:         אז במקרה שבו יש סיכוי שעובד לא יוכל להישאר בחברה-

[38:00]

כפיר:          לא יוכל להישאר אז בתנאים החוזיים שלו הוא מקבל acceleration שזה אומר שכל האופציות שלו באירוע של מכירה, במידה והוא לא יכול להישאר לעבוד בחברה הרוכשת, מובשלות באותו רגע, זאת אומרת אם הוא עבד נגיד שנתיים, אז כל השנתיים הנוספות שהיו לו שלא הבשילו, מבשילות ביום אחד ואז הוא זכאי לממש את כל האופציות שהוא קיבל במלואן.

ערן:            אז הגענו לחלק שבעיניי הוא קריטי בתוך הסיפור הזה. אני רוצה לצייד את מי שמחר הולך לחפש עבודה ומתראיין באיזושהי חברה עם כלים ובעיניי זה כלים להעריך את ה- up side, אוקי? בסוף כשאתה מקבל הצעת עבודה, דיברנו על כל הנושא של הערכת סיכון מול סיכוי אז את המשכורת אתה מבין מאוד מאוד טוב, לי חשוב לתת את הכלים בשביל להבין מה ה- up side, זאת אומרת להבין מה הסיכוי בתוך הדבר הזה. אחרי זה אני אתן גם כלים להעריך מה הסיכון, קודם כל נעריך מה הסיכוי. אז דבר ראשון וזה בכל חברה שבה אתה אמור לקבל אופציות אז יש 2 פרמטרים שהם חלק מהחוזה של האופציות: אחד זה מה עלות מימוש? זאת אומרת כמה יעלה לי לממש אופציה למנייה שזה מחיר דולרי, נגיד 3 דולר, 10 דולר, 20 דולר והשני זה כמות אופציות, עשרת אלפים אופציות, 20 אלף אופציות וכו', זה חלק מהחוזה, אז זה 2 פרמטרים שדבר ראשון צריך להבין: מה כמות האופציות? מה עלות המימוש? וזה לגיטימי לגמרי לשאול כחלק מקבלת ההצעה את המראיין שלך, להבין את הפרמטרים האלה ואז בשביל לקבל איזושהי תמונה שלהבין מה ה- up side שלי יכול להיות, זה לגיטימי לגמרי לבוא ולשאול את החברה שבה אתה מתראיין, להגיד: נגיד מחר החברה נמכרת במיליארד דולר- תראי, אם זה start up של 2 אנשים, הייתי שואל מה קורה אם החברה נמכרת ב- 100 מיליון דולר, אם זה חברה של 100 איש, הייתי שואל-

ליאור:         כן, לשאול ב- context הרלוונטי.

ערן:            כן. להבין כאילו מה זה הצלחה, אני רוצה להבין scenario של הצלחה, מה יקרה בעצם ב- scenario כזה של מיליארד דולר אז שאלה לגיטימית זה לשאול מה יהיה מחיר למניה, אוקי? נגיד מחר החברה נמכרת במיליארד דולר, תן לי איזשהו טווח, זה יהיה 100 דולר למניה? זה יהיה 200 דולר למניה? צריך להבין שכמות האופציות שאתה מקבל, אין לה שום משמעות אם אתה לא מבין את הפרמטר הזה. לפעמים באו אליי מועמדים, אמרתי להם: תקשיב, כחלק מההצעה אנחנו רוצים לתת לך עשרת אלפים אופציות, הוא אמר לי: רגע, אבל חברה זאתי הציעה לי 20 אלף אבל זה לא אומר כלום, כמה מניות סך הכול יש להם?

[40:00]       מה האחוז בעצם שלך בתוך העוגה הזאת? אז תכף נדבר גם אולי על אחוזים אבל העניין הוא להבין מה בעצם יהיה נגיד בתרחיש של החברה מחר נמכרת במיליארד דולר, מה יהיה מחיר למנייה? ואז כשאתה מקבל איזשהו טווח כזה וזה יכול להיות טווח גדול, הבן אדם יכול להגיד לך בין 100 ל- 200 דולר אז דרך טובה לחשב מה ה- up side כי אז אתה יכול להגיד: אוקי, קיבלתי עשרת אלפים מניות, אני יודע נגיד שבמקרה הכי אופטימי אני אוכל- כל מנייה שתהיה שווה 200 דולר, העלות שלי היא 3 דולר, להפחית כמו שעשינו מקודם את זה מזה ולהכפיל בכמות האופציות ואז אתה אומר ככה: אם החברה שעכשיו אני מצטרף אליה תהיה שווה מיליארד דולר ה- up side שלי יהיה נגיד 400 אלף דולר, אוקי, זה טוב לי, לא טוב לי, כל אחד עם השיקולים שלו, כן? אבל זה נותן לך איזושהי אינדיקציה להבין מה ה- up side, זה מאוד מאוד חשוב להבין מה יקרה במקרה של הצלחה, זאת אומרת מה יהיה ה- up side שלך, על איזה סכום מדובר? אם אתה עושה את כל החישובים האלה ואתה רואה אוקי, אז מהאופציה שלי יצא לי עשרת אלפים דולר אז זה לא משמעותי תכלס.

ליאור:         ואז אולי כנגד- עוד פעם, זה עשרת אלפים דולר תחת סיכון ואז באמת אולי זה מצב שבו מישהו אומר אוקי, עדיף לי כבר לקחת עוד 500 שקל בחודש ב- 0 סיכון.

כפיר:          כן אבל הוא יקבל את זה ממקום מושכל, הוא כאילו יבין מה ה- up side שיכול להיות לו ועל מה הוא מהמר.

ליאור:         בדיוק.

ערן:            עכשיו יש איזושהי נטייה של אנשים לשאול, לפחות אני נתקלתי ב- כמה זה באחוזים? ואני נמנע מלענות על השאלה הזאת, לא בגלל שאני לא רוצה לחשוף, אני עונה על כל שאר השאלות אבל אין לזה הרבה משמעות, אני רוצה שניה להסביר למה, לדעתי גם בגלל זה חברות לא מדברות על זה בצורה הזאתי. יש 2 סיבות: אחד זה שאני לא יכול לדעת כמה אחוזים יהיה לך ביום של ה- exit, מהיום עד היום של ה- exit החברה תעבור דילולים, יכול להיות שהחברה תגייס עוד כסף, יכול להיות שאנחנו נקצה עוד אופציות לעובדים, נגדיל את ה- pool ואז נדלל שוב את כולם והאחוז שיש לך היום הוא לא האחוז שיהיה לך ביום המפגש עם הכסף, מה שכן כמות המניות שיש שלך היא-

ליאור:         לא תשתנה.

ערן:            היא תישאר לארוך כל הזמן, המניות האלה צבועות על השם שלך, כמות המניות בחברה אולי תעלה אבל כמות המניות שיש לך בתור בן אדם תישאר אותו דבר ועם זה אני יכול לעבוד, אני לא מבטיח משהו שהוא לא נכון ושם אני יכול לתת טווח של מה יהיה מחיר המניה נגיד ביום שאנחנו נמכור את החברה. דבר שני שלדעתי לא פחות חשוב זה שלאנשים קשה לאמוד את האחוזים, נגיד אני עכשיו פוגש איזשהו מועמד ואני אומר לו: תקשיב, אתה הולך לקבל 0.0012% מהחברה, זה נשמע ממש מעט אבל בחברה של מיליארד דולר זה יכול להיות שווה 3 מיליון דולר הדבר הזה, אוקי? אז בעיניי- שזה משהו שהוא life changer לכל בן אדם אז אחוזים סימבולית נשמע כמו איזה fraction מאוד מאוד קטן מהעוגה כי אנשים לא תופסים מה זה מיליארד דולר, אנשים לא תופסים מה זה 2 מיליארד דולר, גם אחוז מאוד מאוד קטן מהדבר הזה הוא סכום שהוא משנה חיים.

כפיר:          אני חושב שגם ב- שחברות שעושות סבבי גיוס אז יש מחיר שהוא מחיר שמישהו היה מוכן לשלם על המניות שלהם אז אתה פחות או יותר יודע, אם אתה שואל, אתה פחות או יותר יודע איפה החברה עומדת. אם אנחנו נגיד גייסנו 50 מיליון דולר אז מישהו היה מוכן לשלם עבור החברה איזשהו מחיר למניה אז אפשר לשאול איפה החברה נמצאת היום פחות או יותר ואז להבין גם מה ה- up side שיכול להיות לך מזה, זאת אומרת לאן החברה מכוונת, כמה היא רוצה לגדול.

ערן:            זה גם עוד טריק, זאת אומרת אם נגיד אומרים לך: שמע, אנחנו לא יודעים  כמה נהיה ב… אפשר לשאול: תגידו, הסיבוב האחרון שעשיתם, סיבוב גיוס אחרון, איזה מחיר למניה?

ליאור:         מה היה שווי החברה?

ערן:            כן, לתת איזושהי אינדיקציה בעצם, לאן זה הולך.

ליאור:         אוקי אז הבנו מה הסיכוי ואיך אנחנו נבין בדיוק מה הסיכוי או בקירוב מה הסיכוי אבל יש פרמטר לא פחות חשוב והוא בעצם להבין מה הסיכון שחברה מגלמת. עכשיו הסיכון של כל חברה משתנה מכל מיני פרמטרים, זה תלוי בשוק שהחברה נמצאת בו, זה תלוי בקצב הצמיחה שלה, יש ככה סדרה של שאלות שבעצם חשבנו שחשוב שכל אחד יידע לשאול כשהוא מסכל על הזדמנויות שעומדות לפניו, מתוכן ידע להעריך מה הסיכוי מול הסיכון של אותה חברה להצליח, נכון?

[44:00]

כפיר:          נכון לגמרי.

ליאור:         אז עכשיו אנחנו בעצם נסקור כמה מהדברים האלה אז באמת הדבר הראשון ששווה להתייחס אליו זה שיעור הצמיחה של החברה. עכשיו חשוב להגיד שזה פרמטר- שוב זה לא מספרים מוחלטים אבל זה איזשהן אינדיקציות שלפעמים אפשר למצוא אותן גם ממש במידע ציבורי וכתבות על החברה, זאת אומרת לא חייבים ממש להגיע למצב שמתראיינים בחברה כדי להבין פרמטרים שקשורים לשיעור הצמיחה שלה. אני אתן דוגמא קונקרטית, למשל כמה עובדים החברה מגייסת ברגע נתון נותן איזושהי אינדיקציה על שיעור צמיחה, עוד לפני שדיברנו עם מישהו בחברה, אנחנו כבר יכולים להבין מהדבר הזה האם חברה נמצאת בצמיחה כרגע או לא.

כפיר:          נכון. אני מסכים עם ליאור לגמרי, יש מלא סממנים חיצוניים שאתה יכול פשוט להסתכל, כתבות, יש המון חברות היום שמשתפות המון מידע, גם אנחנו משתפים המון כתבות על מה עשינו, גיוסים וכו', בכתבות האלה אנחנו מציינים לא מעט מידע על כמות העובדים שיש לנו, אם פתחנו משרד חדש או דברים  כאלה, מתוך הכתבות האלה, אם אתה קורא בסוג של עין ביקורתית כזו אתה יכול לקבל המון מידע והמידע הזה הוא סופר רלוונטי להחלטות האלה שאנחנו מקבלים, זאת אומרת, זה פשוט עוזר לך.

ליאור:         נתון נוסף ששווה להסתכל עליו הוא הסבבי גיוס שהחברה עשתה, פעם אחת שוב כמה אבסולוטית כסף גויס וגם אם לפעמים המספרים שמפורסמים בכתבות הם לא מדויקים, הם תמיד אינדיקטור והוא מספיק טוב עבור מה שאנחנו מנסים לייצר כאן כרגע אבל עוד דבר שחשוב להסתכל עליו זה לא רק כמה כסף גויס אלא מתי הכסף גויס, מתי היה הסיבוב האחרון, יכול להיות שחברה גייסה 50 מיליון דולר אבל זה היה לפני 5 שנים, כמה מתוך הכסף הזה נשאר בבנק?

כפיר:          אני חושב שגם בהקשר הזה גם חשוב להסתכל על מי המשקיעים, אם זו איזושהי קרן גדולה שמשקיעה בחברות מבטיחות זה גם נותן איזושהי אינדיקציה שקרן שהיא רצינית השקיעה בחברה היא-

ליאור:         היא תיקח אותה רחוק יחד איתה.

כפיר:          היא תיקח אותה רחוק, אחרת היא לא הייתה נכנסת לתמונה בכלל.

ערן:            פה צריך להבין שלא כל ה- start ups הם שווים. יש- לפעמים אנשי אומרים אני אקבל אופציות ב- start up וצריך להבין שלא כל ה- start ups שווים. מן הסתם צריך להבין דבר ראשון שככל שאתה מצטרף יותר מוקדם לתוך החברה אז ככה הסיכון יותר גדול כי החברה רק בתחילת דרכה ויש לה המון מה להוכיח אבל הסיכוי יותר גדול כי יש לה יכולת להעמיד לך יותר אופציות. מצד שני אתה צריך להבין שיש נגיד start up של 10 אנשים שיכול להיות שהוא כבר 10 אנשים 4 שנים, כן? והוא לא צומח, עכשיו יכול להיות שאתה תבוא ותביא את הבשורה, זה אחלה, אתה מקיים בדיוק את מה שהאופציות אמורות לייצר, אתה מעלה את הערך של עצמך אבל-

ליאור:         של החברה.

ערן:            של החברה ותוך כדי כך גם את האופציות שלך אבל החברה הזו לא צומחת, אוקי? אז להצטרף ל- start up שהוא בצמיחה גבוהה אל מול start up שהוא לא בצמיחה גבוהה יש הבדל מהותי. עוד דבר, צריך להבין את השוק. יש שווקים שקשה מאוד לפגוש בהם כסף, זאת אומרת יכול להיות שמחר תצטרף לחברת  פורקס, יגידו לך שמע, ניתן לך 100 אלף אופציות, ה- up side שלך יהיה 10 מילון דולר אבל בואו, אני לא מכיר הרבה חברות פורקס שהנפיקו, אם בכלל, אף אחד לא יקנה חברת פורקס, אף משקיע לא ירצה לקנות secondary בחברת פורקס אז אתה צריך להבין שגם האפשרות שלך להיפגש עם כסף ה- liquidity שלך הוא מאוד מאוד מאוד נמוך, אוקי? לעומת חברה שיש לה מוצר לצורך העניין או חברת סייבר או כל חברה אחרת שבעצם יש לזה שוק אז זה מאוד תלוי בשוק שאתה נמצא בו, שהחברה נמצאת בו, זה מאוד תלוי בצמיחה של החברה ומאוד תלוי גם בכוונות של ה- founders, אם ה- founders- וזו אחלה שאלה לשאול, כאילו בראיון, אני חושב ש- 2 הצדדים מעריכים את זה, לשאול אותם: חבר'ה, מחר מציעים לכם מחיר, אתם מוכרים את החברה? אתם מתכננים לעשות IPO? אתם מכוונים לקחת את זה לטווח הארוך?

ליאור:         מה התוכניות שלכם לעתיד? ממש ככה.

ערן:            לגמרי. וזה בעיניי כאילו איזשהם דברים אינדוקטיביים להבין בעצם באיזה סביבה אני פועל. אנשים משקיעים כל כך מעט זמן בלהעריך את הדברים האלה, זה כאילו, אפשר לעשות שעתיים- אם אני מחר מחפש עבודה, סקירה של החברות בארץ ולהבין ממש בקלות באיזה מצב כל חברה נמצאת.

ליאור:         וזה גם משהו שהרבה פעמים אנשים עסוקים בלוודא שהם מוצאים את המשרה שנכונה להם, בסדר? אבל לשאול שאלות על הסביבה ועל השאיפות של אותה החברה ועל הסיכויים של אותה החברה להצליח זה איזושהי רמה שהיא מעבר והיא לפעמים לא פחות חשובה, זאת אומרת ממה שאנחנו רואים כרגע היא אפילו יותר חשובה בהרבה מאוד מהמקרים.

[48:00]

ערן:            נכון. בשביל ההצלחה האישית שלך ובשביל האפשרות שלך להתקדם, אני הייתי רוצה להצטרף לחברה שמכוונת מאוד מאוד גבוה, זה שזה גם up side כלכלי זה מאוד מאוד משמעותי אבל-

ליאור:         זה כל- כן, נכון, אולי גם שווה באמת להגיד שכל השיחה הזאת על שאיפות וכל השיחה הזאת על הצלחה, הצד הפיננסי הוא באמת ה- up side במלוא מובן המשמעות של זה, זאת אומרת הוא נלווה לזה שאתה חלק ממשהו שעזרת לבנות אותו כרגע וחלק ממשהו שמצליח ומשנה איזושהי תעשייה וחלק מחזון גדול יותר שאתה עוזר לו להתממש.

ערן:            כן. אף אחד לא מצטרף לחברה בגלל אופציות אבל אם אתה תצליח והחברה תצליח אז זה הולך יד ביד.

ליאור:         בדיוק, כולם ייהנו מזה.

ערן:            בדיוק.

ליאור:         עוד דבר שאמרנו שאפשר לעשות שכפיר גילה לנו שאפשר לעשות זה ממש לברר ברשם החברות.

כפיר:          כן נכון, הברה חברות לא חושפות את כמות המניות שיש להן, אז אני אומר זה מידע שהוא גם ככה ציבורי, אתה נכנס לרשם החברות, רושם את השם של החברה ומופיעה לך כמות המניות אז זה מידע שהוא חשוף לכולם ואפשר ממנו להסיק כל מיני מסקנות לגבי-

ערן:            או לקחת את זה מ- grain of salt כי זה אף פעם לא מעודכן, זאת אומרת חברות משנות מאוד בדחיפות את מספר המניות שלהן והרבה פעמים רשם החברות לא מעודכן במספרים.

כפיר:          נכון.

ליאור:         כתוב שם מאיזו שנה המספר הזה?

כפיר:          כתוב תאריך עדכון אחרון.

ליאור:         אוקי אז זה גם עוזר כי אתה יכול להסתכל על מה היה סבב הגיוס האחרון של אותה חברה ומתוך זה להסיק לאותה נקודת זמן.

ערן:            לגמרי.

ליאור:         כששוב אנחנו אומרים, זה לא מידע אבסולוטי אבל זה אינדיקטורים. ועוד דבר שבטח בישראל שלנו הקטנה תמיד עובד זה פשוט לשאול אנשים אחרים שעובדים בחברה, לא צריך לשאול כמה המניות שלי יהיו שוות יום אחד או כמה זה אלף אופציות ביחס לאחרים, אפשר פשוט לשאול: מה העניינים? איך הולך לכם? אני לא מכירה אנשים שישקרו על הדבר הזה, כשמישהו עובד בתוך חברה הוא יודע אם החברה במצב טוב או לא במצב טוב וזה אינדיקטור מאוד בסיסי ל-

כפיר:          אני חושב שאנחנו גם תעשייה קטנה מידי, כאילו בסוף אם משהו טוב אז יודעים עליו ואם משהו פחות טוב אז גם על זה יודעים אז כאילו זה אחלה טיפ בעיניי.

ערן:            לדעתי אנחנו באיזושהי נקודת זמן ב- eco system הישראלי שאנשים מתחילים להבין את זה, ב- silicon valley לדוגמא, העשייה הרבה יותר בוגרת בהקשר הזה, בוגרת בהקשר הזה שחברות הנפיקו, אנשים פגשו כסף. אני מרגיש את זה גם בארץ, מועמדים שמגיעים מחברות שהנפיקו, לדוגמא מועמדים שהיו ב- Mobileye, חברה שהונפקה בבורסה, עיקר השיחה שאנחנו מדברים על התנאים הם על אופציות כי הם פגשו את הכסף, הם פתאום מבינים את העוצמה של זה, את הכוח של זה, איך זה שינה להם את החיים והם מבינים את ה- up side, אנחנו מדברים גם על משכורת אבל הפוקוס הוא על ההצלחה והם שואלים שאלות מעולות: לאן החברה מכוונת? אתם הולכים גם להנפיק? מה השווי שאתם מכוונים אליו? ואני מבין שהם שואלים את השאלות האלה מתוך המקום הזה שהם פגשו את הסיטואציה הזאת והם מבינים את החשיבות שלה. לדעתי היום ב- silicon Valley אנשים הרגישו את זה מחברות ענק שהנפיקו, מ- exits מטורפים ואני חושב שעכשיו בארץ אנחנו בדיוק איזשהו leg אחד אחורה.

ליאור:         עולים שלב. נכון.

[51:00]

ערן:            יש פה, נוצרו פה חברות, כל תרבות ה- exits המהירה נעלמה פה, חברות מכוונות מאוד מאוד גבוה ואני חושב שעוד כמה שנים יהיו פה אנשים שישדרגו את החיים שלהם בצורה משמעותית מחברות שינפיקו, מחברות שיימכרו בסכומים גדולים, ה- eco system פה מתבגר וזה בדיוק הזמן לבוא ולהבין את הדבר הזה, לא לפגוש את זה בעוד 5,6 שנים שתבוא ותגיד: וואי למה הצטרפתי לחברה הזאת? לא חשבתי, התראיינתי ב- 3 מקומות, האמנתי בחברה והציעו לי עוד 2000 שקל, …שניה לאיזשהו מקום מושכל, לחשוב על ה- up side. אמנם זה פחות משהו ש- הרי אנחנו חושבים עליו ביומיום אבל שניה לעצור ולנתח את החברות שאני מעוניין בהן ולהבין מה ה- up side המשמעותי שיש בהן זה משנה חיים וצריך להבין שאנחנו באיזושהי פאזה עכשיו ב- eco system פה בהייטק הישראלי-

ליאור:         שזה יהפוך להיות ממשי בקרוב.

ערן:            לגמרי, אני ממש רואה את זה קורה.

ליאור:         אחד הדברים שאנחנו עושים בחברה מתוך ההבנה שזה מנגנון שצריך להגביר אליו את המודעות וזה הזמן להגביר אליו את המודעות זה קודם כל session עם כפיר שממש מבוסס על המצגת שעברנו עליה כרגע, נכון?

כפיר:          נכון, כל העובדים עוברים את המצגת הזו ותני להם לשאול את כל השאלות כדי שירגישו הכי בנוח וידעו הכי הרבה שהם רוצים.

ליאור:         ולאחרונה הבנו שכשעובד עובד זה כבר נקודה מסוימת בזמן אבל גם עם המועמדים אפשר לעשות עבודה טובה יותר על הדבר הזה, אז ערן, אולי אתה רוצה לספר גם על זה משהו במילה?

ערן:            כן. אני אגיד על זה בקצרה. האמת שזה טיפ שקיבלתי מחבר, בעצם אנחנו הבנו שאנשים לא מבינים ואז אנחנו ניסינו לקחת- לעשות את המקסימום מהצד שלנו בשביל שישקלו את ההצעה שלנו אל מול הצעות אחרות, זה שיגע אותי, ממש שיגע אותי שמישהו הלך לחברה אחרת שהיא לא אנחנו, זה קרה לנו כמה פעמים בעבר בגלל איזשהו פער במשכורת ואני תופס את הראש, לא בגלל שאיבדתי את הבן אדם שזה גם באסה אבל אני אומר הוא לא מבין מה שאני מבין, כאילו אני חייב שהוא יבין, הוא לא מבין מה אני מציע לו וזה שיגע אותי אז מה שעכשיו התחלנו לעשות, עשינו את זה ב- pilot למועמדים ב- R&D ועכשיו אנחנו הולכים להכיל את זה על כל החברה, אנחנו ממש בתהליך שבעבר כשמישהו התראיין פה אז אנחנו שלחנו לו הצעת עבודה במייל, משכורת עם כל התנאים וכמות האופציות שבעצם הוא הולך לקבל וזו הייתה התקשורת, היום מה שאנחנו עושים, אנשים שאנחנו בעצם רוצים להביא לחברה אנחנו מביאים אותם לפה,  מבקשים מהם לבוא, נותנים להם הצעה, הצעה זה בעצם, דבר ראשון להסביר כן את המשכורות וכו' ואת כל ה- social benefits אבל דבר שני זה לדבר על האופציות, עכשיו זה לא רק לעשות את ההרצאה הזאתי, אני בא ואני אומר: תקשיב, אתה מקבל X אופציות בכזה X מימוש, בוא נראה- אנחנו מכוונים את החברה למקום הזה, מה יקרה אם אנחנו מחר ננפיק את החברה במיליארד דולר, מה יקרה אם ננפיק את החברה ב- 2 מיליארד דולר, בוא נסתכל על השוק שלנו, בוא נבין-

ליאור:         ממש תרחישים למימוש.

ערן:            תרחישים. אני רוצה שיבין את ה- up side ואז אני בלב שלי שקט שאני אומר הוא מבין את המשכורת, הוא מבין את ה- up side, עכשיו שילך לעשות איזו החלטה שהוא רוצה, זה כבר up to him.

ליאור:         מ- עוד פעם, מסיבות נוספות, כן? כי זה לא הפרמטר היחיד שכל אחד בוחן.

ערן:            כל אחד עם מה שמתאים לו אבל לפחות שאנחנו-

ליאור:         אתה יודע שהוא יודע.

ערן:            כן. אנחנו מתקשרים את ה- up side וזה בעיניי הכי חשוב בתוך הדבר הזה וזה הטיפ שאני יכול לתת, אם מישהו מרגיש שאנשים לא מבינים, אם מישהו מרגיש שהם לא מבינים את ה- up side של הדבר הזה, פשוט בוא נתקשר את זה וזה יעזור לכולם לדעת להעריך יותר טוב את ההזדמנות שיש להם ולקבל החלטה מושכלת מהמקום הזה.

ליאור:         אז אנחנו מסיימים כאן אז אם יש למישהו שמאזין עוד שאלות בנושא אנחנו יותר מנשמח לענות עליהן. וזהו. כפיר, תודה רבה שהצטרפת אלינו שוב.

כפיר:          היה לי כיף איתכם

ליאור:         תודה ערן.

ערן:            תודה ליאור.

ליאור:         תודה שהאזנתם.