אדווה: היי לכולם, אני אדרוה שיסגל ואתם הגעתם ל- Startup for Startup, אנחנו ממשיכים בחודש בנושא AI שלנו, ובו בעצם בכל פרק של הפודקאסט במהלך חודש אוגוסט אנחנו סוקרים איך אפשר להשתמש ב-AI כדי לאפטם ולשפר תחום אחר בסטארטאפ שלנו. מה הכלים שקיימים ואיך נכון להשתמש בהם. ובפרק של היום, אנחנו נדבר על איך אפשר להשתמש ב-AI  כדי לייעל את עבודת הפיתוח בסטארטאפ, ועבודת המפתחים בסטארטאפ ולצורך זה נמצא איתי לירן ברימר Tech Lead במאנדיי. היי לירן.

לירן: אהלן אדווה.

אדווה: ואנחנו באמת נדבר היום על 3 כלים שונים שאנחנו מצאנו שיכולים לגרום לשפר את הפרודוקטיביות של מחלקת הפיתוח, איך להשתמש בהם למי הם מתאימים וגם על כזה דוז אנד דונס כללים בשימוש ב-AI  בפיתוח. שנתחיל? 

[מוזיקת פתיח] 

אדווה: אוקיי אז בוא רגע נתחיל את הפרק מלהבין למה אתה פה? למה אנחנו מדברים על זה איתך.

לירן: אז זה התחיל בזה שפשוט דחפתי קצת  לארגון את קו פילוט, את אחד מכלי ה-AI שעוזרים למפתחים, ובלי שום קשר אני ככה קצת חופר לאנשים על AI סתם כי זה פשוט נושא נורא מעניין. וה-VPRND שלנו, סרגי, ביקש ממני להיות, מה שנקרא, עם יד על הדופק ולפתוח עין, לחפש כלים שבאמת יכולים לנצל את המומנטום הזה בכלים חדשים כדי לשפר את הפרודקטיביות של ה-RND אצלנו, ולראות איפה זה יכול לעזור לנו. 

אדווה: מעולה. ואיפה זה באמת יכול לעזור לנו? זאת אומרת, מה בעצם ההזדמנות בשימוש בכלי AI, ב-R&D?

לירן: אז באמת, בכל מה שנוגע לעבודה שהיא מאוד חוזרת על עצמה ושבלונית, רפיטטיבית, הרבה מהעיסוק של המפתח שנקרא לזה, הוא לא דורש יותר מדי מומחיות, ותשומת לב בפרטים הקטנים, אז אפשר באמת, אני מאמין, להגדיל את הפרודקטיביות בעשר, חמש עשרה אחוז, והמשמעות של זה היא מטורפת. אם ארגון כמו מאנדי מגיע ל-300 עובדים, זה עוד משהו כמו 50 מפתחים וזה עוד משהו כמו 50 מפתחים שגם יכולים להתעסק בחלקים היותר פרודקטיביים ויותר חשובים שבשביל זה לקחו אותם.

אדווה: כן, זה בעצם מפנה הרבה זמן, אני מניחה, להתעסקות ולחשיבה ולפתרון של הבעיות הקונקרטיות, ופחות לכתיבת שוב ושוב חלקי קוד רפיטטיביים או דברים כאלה.

לירן: בדיוק.

אדווה: אולי זה זמן טוב להגיד בפרק שאני לא כל כך מבינה בפיתוח, ולכן יש סיכוי שאני אפול פה בלשוני, אני סומכת עליך שתתקן אותי. עכשיו, כן, אני חושבת שאלה מתבקשת, יש הרבה דיבור כשמדברים על AI, חשש שהוא יחליף אותנו בסוף. זה קיים גם אצל מפתחים, האם זה משהו שצריך לחשוש ממנו?

לירן: אז קודם כל, בגדול, כן.אני חושב שכולם צריכים לחשוש מזה, בגלל שאין ספק ש- It's coming ו- AI כן ידע לעשות הרבה מאוד מהעבודות שהיום אנשים עושים. ולכל הפחות הוא ייעל אותם כל כך הרבה שיצטרכו פחות מהם. אבל מה שכן, בסוף AI זאת מכונה סטטיסטית שהעיקר החוזקה שלה, זה באמת מה שאמרתי קודם, זה המשימות הרפיטטיביות, השבלוניות, שיש לך עצי מצבים ואתה יכול לכתוב את הסקריפט של איך לבצע דברים. ודווקא העבודה של מפתחים היא יחסית רחוקה בשרשרת הזאת, כי רוב העבודה של מפתח, בטח מפתח מנושא, זה לא בסוף לכתוב שורות קוד, רוב העבודה שלך זה לקבל החלטות בין טרייד אופים, בין ביצועים, בין החלטות פרודוקטליות, לתעדף, לעשות אינטגרציה בין אנשים, בין צוותים, בין חברות שונות, בין מוצרים שונים. וזה המקום שבו לדעתי זה מאוד מאוד רחוק יחסית בשרשרת. אז כן שווה לכל אחד לוודא שבאמת רוב העבודה שלו זה לא איזה משהו מתוסרט כזה שחוזר על עצמו. ותחת ההנחה שזאת לא רוב העבודה שמפתחים, יחסית אני חושב שזה מקצוע בסייפ סייד מה שנקרא.

אדווה: אוקיי מעולה, קודם כל שמחה בשבילך, מקווה שגם עבור מפיקי הפודקאסט זה יישאר אותו דבר. וזהו, ואנחנו נעבור עכשיו לכלים עצמם שאנחנו מדברים עליהם, אז בעצם יש שלושה כלים שאנחנו היום משתמשים בהם במאנדי, נכון? ב-R&D במאנדי, שהמטרה שלהם באמת לעזור לשפר את הפרודוקטיביות של צוותי הפיתוח, נכון?

לירן: בגדול כן, כאילו כל הזמן נכנסים ובוחנים כלים, יש 3 שיחסית הכנסנו לאחרונה ושאני יותר מאמין בהם. הראשון זה באמת קו פיילוט. שזה החבר'ה של open ai  שכתבו את chat gpt, מאחורי הקלעים הוא גם מבוסס על אותו מודל בבסיס של chat gpt וזה בגדול כמו עוד מפתח שיושב לך מעבר לכתף והוא זוכר את כל מה שכל המפתחים עשו בפרויקט, הוא תמיד יודע לשלוף את הקונטקסט הנכון ולהציע לך הצעות, מה הדבר הבא שאתה יכול לכתוב. יש להם עוד הרבה תוכניות להרחיב את זה בהמשך אבל זה עיקר החוזקה שלו, באמת קוד רפטטיבי, קוד שחוזר על עצמו, קוד יחסית טריוויאלי או במקום שתחפש מידע באינטרנט, הוא כבר נותן לך את ההצעה המותאמת אישית, ופה הוא באמת חזק יחסית.

אדווה: עכשיו, מה צריך בשביל להשתמש בו? יש איזושהי דאטא קודמת שאני צריכה שהיא יסתמך עליה? יש מספר מסוים של מפתחים בארגון שכדאי שאני משתמש בו, או שזה מתאים לכולם?

לירן: לא, בגדול אפשר להתחיל ממש מאפס, להתחיל להשתמש בו. ברגע שיש לו את הגישה לקוד שלך, הוא תמיד שולח את החלקים הרלוונטיים בקונטקסט הרלוונטי של מה שקשור. וכן חשוב לציין שזה מתפתח המון, כאילו כבר היום הם עובדים בכל מיני מודים של בטא על יכולות למשל של chatbot שממש גם מכיר את כל הקונטקט של הקוד. תחשבי שיש עכשיו איזה שהוא באג שמשתמש דיווח עליו ואתה יכול ישר לתאר אותו ל-chatbot ולשאול אותו- תכווין אותי בבקשה לחלקים הרלוונטיים בקוד שלדעתך יכולים להשפיע על הבאג הזה. 

אדווה: מדהים.

לירן: זאת אומרת עצם העובדה שהוא מכיר את כל הקונטקט ואפשר גם לדבר איתו, זה כמו chatgpt פלוס, וזה גם הולך למקומות של cod review, security reviews , עמידה בסטנדרטים, כתיבת סטסטים, זאת אומרת באמת אנחנו רק אולי מתחילים לגרד את העתיד. חברות שעושות למשל בדיקה חכמה של coverage, זאת אומרת לא שבודקים שהטסטים מכסים כל שורת ושורת קוד, אלא גם מווודאים שאתה מכסה את כל המקרי קצה בקוד בצורה אינטליגנטית. זאת אומרת הרבה מאוד פיתוחים מעניינים שמגיעים אלינו בתחום הזה. 

אדווה: אבל תגיד אמרת- הוא מכיר את כל הקוד שלנו, זה גורם לחשוב מאחורי CoPilot עומד OpenAI, מאחורי OpenAI עומדים Microsoft, אנחנו רוצים לתת להם גישה לכל הקוד שלנו?

לירן: קודם כל נתחיל בזה שמייקרוסופט קנו את Github שכבר יש להם את כל הקוד שלנו, אבל בנוסף לזה בלי שום קשר בסוף כמו כל חברה שאתה … אתה צריך באיזשהו מידע של Trust כאילו להאמין שהם עומדים בסטנדרטים שהם מצהירים עליהם, שהם לא שומרים את המידע שלך ליותר מזמן מאוד מוגבל או בכלל לא, שהם לא מאמנים את המידע שלהם, את המודל שלהם על סמך המידע שלך, כי אז הם יכולים בעצם לייצר תשובות עם הקוד שלך לאחרים בפוטנציה. ויש גם היום מתחילים לצוץ כל מיני פתרונות של ממש לקחת את המודל, לשתול אותו ב-AWS שלך, בענן שלך, ובעצם אז זה אפילו לא יוצא מתחומי הרשת שלך בארגון, ואז אפילו לא מגיע לשרתים שלהם, אז גם זה סוג של פתרונות שיש להם. 

אדווה: מעולה, זאת אומרת אני לא צריכה לחשוש מלהשתמש בה, כי אני מניחה שזה כן חשש שקיים, גם יש איזה מורא כזה שרצה על מפתחים מסמסונג שפיטרו אותם אחרי שהם השתמשו chatgpt בשביל לאפטם את הקוד שלהם?

לירן: אז זאת נקודה מעולה, כי זה בדיוק מה שתיארתי, למשל שהוא לא יתאמן על המודל שלך ולא ישמור את המידע, ויותר מזה, כשאימנו אותו, האם אימנו אותו על קוד שהוא פתוח לרישיון, כי אם לא הוא יכול לייצר לך קוד שאסור לך להשתמש בו. זה בדיוק הדברים שמאוד הטרידו את הליגל שלנו, וזו סיבה למה לא מומלץ להשתמש נגיד ב- chatgpt שהוא לא נועד, אין לו את כל ההגנות האלה שמגנות על הip שלך, על הרישיונות שלך וכן הלאה. כן חשוב להשתמש בכלים כמו קופיילוט שנועדו למטרה הזאת עם הליגייל למאנדיי. 

אדווה: אוקיי מעולה. אז אנחנו עוברים לכלי השני, מה הכלי השני שאנחנו משתמשים בו היום. 

לירן: אז עוד כלי מעניין זה וורפ, בעצם זה. 

אדווה: וורפ נגיד זה warp ,

לירן: נכון אני כן כאילו כמו וורק כזה אבל  וורפ, אני גם לא הייתי בטוח איך הם מבטאים את זה אז חיפשתי באינטרנט.

אדווה: ובכל מקרה נשים אולי לינקים בתיאור לכל אחד מהכלים או כזה את השמות שלהם כדי שמי שירצה לחפש אחר כך.

לירן: מגניב. אז בגדול זה כמו הטרמינל שמוטמע בו AI, תמיד יש בארגון אנשים שיודעים לעשות קסמים ברגע ולכתוב on the fly שעושים כל מיני דברים שימושיים. אז warp הוא בעצם כמו איזה קוסם כזה שיש לך בטרמינל, אתה יכול עכשיו לשאול אותו דברים פשוטים יחסית כמו תסנכרן לי את הגיטריפו שלי, שהקוד שלי יהיה מסונכרן כמו השרת, ואתה יכול להגיד לו: תכתוב לי שנייה סקריפט ששולח בקשה לשרת כל חצי שנייה ומוודא שאין קפיצות בזמן שלוקח להחזיר תשובה. או כל דבר- תכתוב לי סקריפט שמשנה את כל השמות קבצים שיהיו עם אותיות קטנות בתיקייה. כאילו נותן בעצם כמו יכולות קסם כאלה בתוך הטרמינל, פשוט עוזר לך בכל העבודה היומיומית.

אדווה: וגם במקרה הזה, למי אתה אומר שזה מתאים? זה מתאים לכולם? זה לצוותים בגודל מסוים?

לירן: נראה לי שמתאים לכל מפתח, או איש טכני, devop, IT,  כל מי שמוצא את עצמו באמת בסיטואציות האלה של לכתוב בטרמינל זה יכול להיות כלי מעולה בשבילו.

אדווה: אוקיי מעולה. והכלי השלישי?

לירן: אז הכלי השלישי זה phind, זה פי אייג' איי אינדי phind,  אבל כאילו מבטאים את זה פיינד והיתרון שלו זה בעצם מנוח חיפוש שהוא טכני, זאת אומרת בדומה ל-ChatGPT אפשר לשאול אותו שאלות, אבל הוא מתמקצע בדברים טכניים, הוא מאחורי הקלעים עושה כבר אינטגרציה גם עם מודלים אחרים כמו של OpenAI כמו ChatGPT, וגם עם האינטרנט, הוא גם סורק את האינטרנט, מוודא את המידע שהוא עונה לך, נותן לך דוגמאות ורפרנסים מהאינטרנט, והוא אפילו יכול לקיים איתך דיאלוג וסיעור מוחות לגבי מה שאתה צריך, שזה ממש ממש נחמד. השתמשתי בו למשל כדי לעשות אופטימיזציה על הזמן שלוקח לדאטא בייס שלנו בשם קסנדרה לעשות re…, הוא נותן לי כל מיני הצעות של דברים שאפשר לבדוק, ממש נחמד.

אדווה: ויש משהו מיוחד שצריך לדעת על שימוש בו? למי הוא מתאים?

לירן: גם כן מתאים לכל מי שצריך כלים טכניים, שאלות טכניות, די מחליף את מה שתשאל רגע בסלק את החברים שלך או את גוגל, פשוט נותן לך את זה הרבה יותר ממוקד למטרות טכניות.

אדווה: אוקיי, אז באמת דיברנו על שלושה כלים וציינת גם בהתחלה שאתם כל הזמן כן בודקים עוד כלים חדשים וגם אותם מן הסתם בדקתם. איך אתם, כאילו איך אתה עושה ולידציה לכלי חדש, איך אתה מוודא אותו? בסוף גם, כמו שאמרת, נגיד סביב ה- ChatGPT, יש עניינים לגאלים שצריך לבדוק, אז מה התהליך של ההכנסה של כלי חדש? איך אתה מוודא שהוא באמת יכול לעזור?

לירן: אז קודם כל זאת נקודה טובה של איך אתה מודד את הדברים האלה, והאמת היא שזה קצת קשה. זאת אומרת, אפשר למדוד האם הפקת יותר שורות קוד, או דברים כאלה פרלי יחידת זמן, לא בטוח שזה תמיד המדדים הכי נכונים. למשל בדוגמה של CoPilot, אז הפצתי איזה שהוא סקר בקרב המפתחים, איך הם תופסים את השימוש? האם הם מרגישים שהפרודקטיביות שלהם עולה? האם הם מרגישים שזה עוזר להם או מעכב אותם? האם הם היו ממליצים להשתמש בזה? שאגב אולי גם הפרסיבד, מה שנקרא, זה גם אולי לא פחות חשוב כי אם זה גורם לך להרגיש שאתה יותר פרודקטיבי, אז באיזה שהוא מקום אתה יותר פרודקטיבי. אבל כן, זאת נקודה טובה איך ניגשים למדידות של הדברים האלה ואני מאמין שזה הסוג דברים שאתה באמת יכול לעשות, בהקשר של טסטים אתה יכול לבדוק האם באמת הוא מצא לך טסטים שלא חשבת עליהם כ… שלא חשבת עליו?  האם החוויה שלך בלכתוב טסטים יותר טובה, סביר להניח שתכתוב יותר טסטים.

אדווה: מעולה, אז אנחנו מגיעים לחלק האחרון של הפרק שזה ה- Do's and don'ts, בשימוש ב-AI עבור צוותי פיתוח במחלקות R&D, הזכרנו אחד  שזה באמת להשתמש בכלים כמו– ChatGPT  שאנחנו יודעים שהם לא מבטיחים לא להתאמן על המידע ולא לשמור על המידע. ממה עוד צריך להיזהר?

לירן: אז אני חושב שבאמת זה הנקודות הממש עיקריות, להיזהר לא לחשוף מידע שאחרי זה יכול לדלוף לאינטרנט, שאפשר להתאמן עליו, שישמרו אותו בכל מיני שרתים, לבדל, בסוף לא לסמוך בצורה עיוורת על כל מה שהוא מציע לך, תמיד להסתכל על זה בצורה מאוד מאוד ביקורתית, בסוף הוא מודל סטטיסטי, הוא לא באמת מבין את מה שהוא אומר. אז אם צריך להסתכל על זה כמו שמסתכלים על מפתח חדש בחברה שמציע לך משהו, אתה תעשה לו cod revewe כנראה בשבע עיניים, וגם פה כאילו זאת ההצעה.

אדווה: עכשיו סתם מעניין אותי ברמה הפרסונלית, כאילו האם אתה חושב שמה שהכלים האלו עושים, האם זה משהו שנניח, אני מפתחת בתחילת הדרך היום, האם כדאי לי ללמוד לעשות את הדברים האלה גם בלי הכלים, או שכאילו אתה אומר מהרגע שיש אותם, רוצי עליהם. זאת אומרת, האם יש יתרון עדיין שהכלים האלה קיימים להמשיך לכתוב חלקי קוד, גם אם הם רפטיטיביים בעצמי, לעשות פעולות שהכלי AI יכולים לעשות, כי זה בסוף הרי לאט לאט ייווצר פה דור חדש של מפתחים ומפתחות, שאולי בכלל לא יודעים לעשות את הדברים האלה בלי הכלים, אז אתה חושב שיש לזה ערך?

לירן: אז קודם כל אני חושב שכן, אני חושב שבסוף זה נהיה כלי בחגורה שכאילו כל אחד יצטרך שיהיה לו אותו. וכאילו להעמיד פנים שהוא לא קיים ולא להשתמש בו, בסוף זה יפגע בנו. כן למפתחים חדשים הייתי מציע באמת להבין לעומק כל דבר שהוא מציע, זאת אומרת לא לקבל ולראות- רגע הוא השתמש פה, עשה לי איזה טריק, טוב נראה שזה עובד ולהתקדם, אלא באמת לוודא שאתה מבין כל דבר ודבר שהוא עושה, ולוודא שאתה היית יכול לעשות אותו לא פחות טוב בעצמך. אני לא חושב שהיום הוא גם נמצא במקום שבו הוא יביא לך איזה משהו מפוצץ שבאמת לא היית יכול לעשות גם אם אתה ג'וניור, אבל כן אף פעם לא לקבל את זה ופשוט להמשיך הלאה בלי לוודא שאתה  מבין מה שהוא עשה.

אדווה: אוקיי, מעולה. אז אז זה אנחנו נסיים עוד פרק קצר על AI ואתם רוצים לדעת את זה לפני שיוצא הפרק הבא, אז אתם מוזמנים לעקוב אחרינו באפליקציה שבה אתם מאזינים עכשיו. אם יש  לכם עוד שאלות לא אלינו או ללירן בהמשך לפרק, אז אפשר לשאול אותם בקהילה או באתר שלנו. לירן, המון תודה.

לירן: בכייף, היה לי כייף. 

אדווה: ותודה לכם שהאזנתם. 

סוף הקלטה